"מבחינתי לטוס לירח בשביל לא לגור ליד השוויגער"

"אני לא מסוגלת יותר, מבחינתי לטוס מפה הכי רחוק שאפשר, אפילו לירח, הכי רחוק שאפשר מאמא שלו" אמרה נועה בזעם.

"שוב את מתחילה עם ההגזמות שלך?" צחק שמוליק.

"זה פשוט בלתי נסבל, איפה שמעת דבר כזה? בבוקר הוא הולך לאמא שלו, כי חשוב לו להגיד לה בוקר טוב. בצהריים הוא הולך אליה, כדי לראות שהיא הסתדרה עם הקניות ובערב הוא הולך אליה, כדי לשבת לדבר איתה, זה נשמע לך הגיוני?" הרימה את קולה נועה.

"זה בגלל שאת לא קיבלת חינוך דתי כמו שצריך, את לא מבינה שאני עושה כיבוד אב ואם ואפילו בהידור, לא יזיק שגם את תלכי לבקר את אמא שלך שיושבת לבד על המרפסת ומחכה שאולי משהו ישתבש כדי שאחד מהילדים שלה יבוא לבקר אותה" חתם שמוליק בעקיצה כואבת עם תחושת ניצחון.

"אני לא מבינה בכלל למה התחתנת איתי? יכולת להמשיך לחיות עם אמא שלך, היה חוסך לך נסיעות" אמרה בייאוש נועה.

"רגע רגע, תעצרו שניה" התחלתי להרגיע אותם.

"הבינו יש שני סוגי קשרי משפחה בחיים שלנו, קשר דם שזה הקשר להורים ולאחים. 

ויש את קשר הנישואין, שהוא קשר בחירי, אין בו זיקה הכרחית לחיבור, שהרי אין  פה קשר דם.

הסיבה היחידה שהקשר קיים הוא הרצון הפנימי של בני הזוג להיות ביחד.

אתם בטח מכירים את הפסוק מבראשית פרק ב' פסוק כ"ד : "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"

איך זה הגיוני שהתורה אומרת, שעל האדם לעזוב את הקשר הכי חזק, הכי טבעי והכי הכרחי שיש לאדם,

ולהתחבר לקשר עם אשתו, שבסופו של דבר זה רק קשר בחירי?

איך ייתכן שהקשר החשוב ביותר, הוא קשר בחירי?

קשר שנראה כביכול רופף ויכול להתפרק בהחלטה אחת, איך דווקא הוא הקשר המרכזי והעיקרי של האדם? חשוב יותר מהקשרים הכי בסיסיים, ראשוניים וטבעיים שלו עם המשפחה וההורים שלו.

דווקא הבחירה, היא מה שמוציאה מהאדם את הנקודה העמוקה ביותר של עצם מעצמיי!!

שהוא צריך לבחור מתוך זיהוי של עצם מעצמיי.

כאשר מתרחשת ברית אמת, בין איש לאשתו, האדם מרגיש בקשר הזה עדיפות עליונה משאר קשריו,  שהרי אשתו היא ממש עצם מעצמיו.

כאשר הוא בוחר בה, הוא בוחר בה מתוך זיהוי עמוק פנימי שיש בה משהו שהוא עצמי לו, כלומר שהוא קשור אלי בקשר עצמי ולא בקשר מקרי של טבע שפשוט נולדנו לאותה משפחה.

יש פה משהו יותר עמוק מזה, דווקא בגלל עניין הבחירה שנכנסו לזה"

סיימתי ונשמתי לרווחה.

"אני דווקא חושבת שזה לא באמת מחזיק רק בגלל הבחירה , אני חושבת שמה שמחזיק את כל הזוגות זה רק הילדים שלהם, מה יכול להחזיק זוג שלא מצליח להביא ילדים?" שאלה נועה

"שאלה מעולה נועה, תראי אם זוג שלא הוליד ילדים בוחר להתגרש, אז נכון, אין ביניהם כלום.

אם הם לא מתגרשים, אז כל מה שמחזיק אותם זו רק הבחירה"

"ומה אם יש להם ילד?" שאל שמוליק בסקרנות

"אם כבר יש להם ילד, אז יש להם משהו משותף שהוא של שניהם והם אף פעם לא יכולים להפסיק להיות קשורים אחד לשני.

הילד מוסיף מימד נוסף לקשר, מימד של טבעיות, הקשר כבר לא תלוי רק בבחירה.

הוא הופך להיות קשר מורכב יותר ומעורב, יש בו הן מימד בחירי והן מימד הכרחי!!!" עניתי לו

"רגע, אז את אומרת שהכיבוד אב ואם שלי לא בסדר? זה לא הגיוני זה ממש נגד כל מה שגדלתי עליו" התלונן שמוליק.

"כיבוד אב ואם זה אחת המצוות הכי יקרות שיש לנו בתורה, ואני לא מערערת עליה לרגע.

אבל כל מצווה שעושים אותה, אם היא נעשית ממקום לא מתוקן ולא נכון, זו מצווה שבאה בעבירה" הסברתי לו.

"איזה עבירה אני עושה?" שאל שוב שמוליק

"אישתך לא נמצאת במקום הכי חשוב כמו שהיא אמורה להיות ,אתה גוזל מאשתך את הזמן הזוגי החשוב כל כך, זה מצער אותה ופוגע במערכת הזוגית שלכם ברמת זוגיות זו עבירה קשה מאוד". עניתי לו בתקווה שהפעם הוא כבר יבין.

"אז מה את ממליצה לעשות?" שאל.

"אני אגיד לך משהו שיהיה לך קצת קשה לשמיעה  אבל תנסה להפתח לזה לפניי שאתה מגיב,  כשעמדת מתחת לחופה, לא באמת בחרת להיות בעל, אתה נגררת לתוך זה ובגלל זה אתה מרגיש נפשית שהדבר הזה גדול עליך, זה דורש ממך לוותר על עצמך למען הזוגיות, להיות עם הפנים לכיוון אשתך.

זה דרש ממך להתבגר.

הדרך שבה בחרת לברוח מההתבגרות הזו, היתה על ידי הימלטות לסינר של אמא שלך בתחפושת של כיבוד הורים.

כבעל, אתה מחוייב לתת לאשתך את המענה הנפשי שהיא זקוקה לו, אתה צריך קודם להיות בעל, ואחר כך, מתוך מקום מתוקן ובריא, תוכל להתחיל לטפל בשאר המצוות שאתה רוצה לקיים, תמצא את המינון המותאם ומקובל על שניכם"

הטור נכתב בהשראת לימודי בית הספר לתורת הנפש

חנה דיין
בוגרת בית הספר הגבוה לתורת הנפש
MA טיפול זוגי ופרטני
מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר
קליניקה פרטית באזור המרכז

ליצירת קשר ומאמרים נוספים לחצו כאן>>> 

טלפון: 054-4480705
מייל: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!