ניצול האסון במיאמי מספר על רגעי האימה
תושב מגדל הדירות שקרס במיאמי סיפר כיצד שמע את שכניו המבועתים זועקים, "עזרו לי, תוציאו אותי" כשהמבנה החל להתפורר סביבם | "תודה לאלוקים שאני חי"
- יענקי פרבר
- י"ט תמוז התשפ"א
סטיב רוזנטל, בן ה-72 שמתגורר בבניין הדירות שקרס במיאמי, סיפר כי שמע לראשונה את "הרעם הגדול ביותר בחייו" בסביבות השעה 1:30 בבוקר יום חמישי. "כעבור חמש שניות המיטה והחדר מתחילים לרעוד, אני חושב שאני בסדר ואני חולם," סיפר רוזנטל ל'ניו יורק פוסט'. רוזנטל עובד בתחום הפרסום והבילוי, ועכשיו נמצא במלון מריוט במיאמי ביץ' שאוכלס על ידי מפוני המגדל.
ואז החל אבק נשפך מהתקרה, אז רוזנטל רץ למסדרון, שם הוא ראה את תקרת המסדרון נופלת ושמע את הבכי של שכניו: "אני שומע אנשים צועקים, 'תעזור לי! תעזור לי! תוציא אותי' אני שומע אותם ואני מכיר אותם". סיפר רוזנטל. "אני מכיר את האנשים האלה, אלה השכנים שלי" אמר "זה דברים די עצובים".
הוא סיפר כי הוא לא יכול היה לעשות דבר: "לא יכולתי לעשות שום דבר בגלל הבטון שנפל". רוזנטל אמר שזה היה נס שהוא הצליח להימלט בחיים מכיוון שכל יחידת הדיור מולו נהרסה לחלוטין. "אם הייתי ביחידת דיור אחת קדימה, לא הייתי כאן בחיים".
"אני פותח את הדלת, ואני רואה את ההרס מולי, זה נעצר ממש כאן מול יחידת הדיור שלי, "אמר רוזנטל. הוא רץ חזרה לדירתו כדי לקחת כמה חפצים מכיוון שהוא ידע שלא יישאר כלום שם, ואז המתין במרפסת לצוות חילוץ שיציל אותו.
"פחדתי" אמר, ותיאר כיצד נופף בידו נואשות כדי למשוך את תשומת ליבם של אנשי ההצלה. "פתאום אני מסתכל החוצה למרפסת, והיו 40, 50, 60 כבאיות, זה היה מטורף, הם צועקים אלינו שהם באים לחלץ אותנו". די מהר, כבאים תפסו אותו על מנוף ועוד זוג שכנים והורידו אותם למקום מבטחים.
"תודה לאלוקים שאני חי" אמר לסיום.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות