"התחושה היתה כמו ביום הכיפורים, לא היה מקום בכל בתי הכנסת"
קריסת בניין הדירות במיאמי הותירה את התושבים היהודים באזור כשהם המומים ומבועתים | בשבת שלאחר האסון התאספו כולם בבית הכנסת, משפחות אורתודוקסיות לצד מסורתיות וניסו לשאוב נחמה זה מזה | "הרגשנו ככה כששמענו על האסון שקרה בהר מירון"
- יענקי פרבר
- י"ט תמוז התשפ"א
הדרך הטובה ביותר להבין עד כמה "יהודי" הוא אזור סורפסייד היא פשוט לצעוד לאורך שדרות קולינס הבלתי נגמרות ולספור את בתי הכנסת, כך אמר הרב לייבל מילר מנהל החברא קדישא במיאמי לעיתון 'יתד נאמן', הרב סיפר כי לא נערך לימים לא קלים עם אנשי 'חסד של אמת', כיוון שבפלורידה לא ידעו ימים כאלו מעולם.
בבית הכנסת ה"שול" הנמצא כמה מאות מטרים מהבניין שקרס, הייתה בשבת האחרונה נוכחות כל כך גדולה, ששני אנשי ביטחון הוצבו בכניסה והפנו אנשים לאחור. למזלם, ברחוב הבא כבר יש עוד בתי כנסת.
רשימות הנעדרים ושמותיהם לתפילה נתלו בכל בתי הכנסת באזור ומהדיווחים שעולים מבתי הכנסת בשכונת סרפסייד, נמסר כי הם המו אדם. "התחושה היתה כמו ביום הכיפורים, לא היה מקום פנוי אחד בכל בתי הכנסת" סיפר הרב.
בתוך ה'שול' עצמו, היה שקט מאוד. אחת המשפחות שעדיין רחוקות משמירת תורה ומצוות, ציינה בדמעות כי הגיעה לאחרונה לתפילה בשבת בבית הכנסת. "הרגשנו ככה כששמענו על האסון שקרה בהר מירון. אבל עכשיו זה פה, מתחת לבית". האסון פגע קרוב יותר ללב קרוב יותר לעין, רח"ל.
על רגע האסון, שיתפה עדה, אם המשפחה וסיפרה כי באותו לילה שמעה בום, אבל לא כזה שנשמע חריג. "מי שגר בשדרות קולינס רגיל לזה. אנחנו במיאמי ביץ׳, אין כאן יום או לילה", היא אומרת. "אבל אז התחילו להגיע עוד ועוד סירנות משטרה, והיה ברור שמשהו רע מאוד קרה". היא הוסיפה כי היא מכירה כמה מהמתגוררים בבניין שקרס. "כולנו הולכים לאותו בית כנסת. בקהילה פה, גם אם לא מכירים ממש, עדיין מכירים".
במקביל, מלון גראנד ביץ' המתנוסס על הרצועה הארוכה של מיאמי ביץ', הפך ממקום שרגילים לעמוד ולהביט ממרפסותיו לעבר השקיעה, למקום שבו יושבים משפחות ומתפללות לבשורות טובות.
במלון, מתאכסנות עשרות משפחות, יהודיות ולא יהודיות, המלון הפך בימים האחרונים לכמעט מבצר ממוגן עם אנשי ביטחון שמנעו מכל מי שלא מתארח במלון להיכנס ללובי העמוס באנשים שממתינים ללא נודע. גם שם נערכים תפילות, שחרית מנחה ומעריב מתקיימות בלובי המלון העמוס באנשים עם עיניים אדומות.
בקומה השנייה של המלון, הפך חדר אחד למרכז ייעוץ נפשי. בחדר שליד לוקחים דגימות DNA כדי לעזור בזיהוי הגופות. יש כאלה שעדיין לא מוכנים להיכנס אליו, עדיין מחכים לנס.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות