הח"כ הטרי של ש"ס בנאום בכורה: "מישהו כאן איבד את ציר הזמן"

ח"כ חיים ביטון, מי שכיהן בעבר כמנכ"ל התנועה ובכנסת הנוכחית הפך לח"כ, נשא היום (חמישי) את נאום הבכורה שלו במליאה. קודם לכן בירכו יו"ר התנועה אריה דרעי.

בנאום הבכורה סיפר ביטון על תחושותיו ברגע המכונן בו הוא ניצב לראשונה על בימת המליאה והתייחס לקיפוח העדתי שלדבריו שב לקדמת הבמה ומרים ראש.

אלו דבריו המלאים: כשאני עומד כאן בפניכם, מבקש לשאת את דבריי הראשונים ולהציג את עצמי, אינני יכול שלא להידרש לזכרו של אחד מחכמי ישראל המפורסמים בכל הזמנים, שמחר בלילה יציינו מאות אלפי יהודים את יום ההילולא שלו, על קברו בהר הזיתים שבירושלים.

כשנולדתי, בחרו הוריי לקרוא לי על שמו של אותו צדיק - רבי חיים בן עטר זכר צדיק וקדוש לברכה, או כפי שהוא מוּכּר בעולם היהודי "ה'אור החיים' הקדוש" ע"ש חיבורו הקדוש על חמשה חומשי תורה, דבר שהשפיע רבות על מהלך חיי.

סיפורו של רבי חיים בן עטר, הוא סיפורה של גולה יהודית שלמה. הוא נולד לפני 325 שנה למשפחה יהודית עשירה ומקושרת במרוקו, עמל ושקד מקטנותו על לימוד התורה והקבלה, אך עקב תשוקתו לקדושת ארץ ישראל בחר לעזוב את הכל, ולעלות לארץ הקודש עד שהגיע לירושלים, מחר, הזוכים לעלות לציון הקדוש שלו בהר הזיתים, יוכלו לראות את התגלמותו של 'כור ההיתוך' התורני. מכל גווני הקשת היהודית, באים להשתטח על קברו. כולם לומדים את תורתו ומוצאים בה מחשבה יהודית אקטואלית גם לזמנינו.

בשכונת שמואל הנביא שבאותה ירושלים עיר הקודש, זכיתי גם אני להתחנך ולגדול בשנות השמונים למשפחה בת עשרה אחים ואחיות, שהתגוררה בחמימות ובאהבה בדירה בת שני חדרי שינה. ולא רק שלא אמרנו 'צר לי המקום', אלא שהוריי היקרים גם פתחו את דלתינו והכניסו אל תוך הבית הצפוף עוד אורחים ונזקקים שחשו בבתינו בית ראשון.

זהו היה השיעור הראשון שלמדנו. כך החדירו הוריי היקרים את רוח הנתינה לאחר, מבלי שאנו הילדים נרגיש שום חסר.

בימים ההם בהם להיות 'בן עדות המזרח' היה כמעט שם גנאי, גדלתי אני לתוך המהפכה שהחלו לחולל אז מרן "הרב עובדיה יוסף" זכותו תגן עלינו, ואיש החזון והמעש השר הרב אריה דרעי, כך שבמשך שנות בגרותי חוויתי וחזיתי, צעד אחרי צעד, איך חזונם של גדולי הרוח והמעש, הופך למציאות. מציאות בה אני כבן לעדות המזרח, עומד כאן כשווה בן שווים שאינו מתדפק על דלתות אחרים.

יחד עם זאת חזיתי את השינוי בחברה הישראלית - בו הפכנו, מקבוצות נפרדות שהגיעו מארצות שונות, לקבוצה אחת יותר ישראלית אך לצערי פחות מגובשת.

לצערי יש מאיתנו כאלו המתעקשים לשמר את פערי המעמדות, ולהנציח את ההגמוניה הישנה והלא רלוונטית.

כשנבחרתי לתפקיד, לא העליתי בדעתי כי עד שאעלה לדוכן הזה לנאום בכורה, יהיו שוב כאלו שינסו להחזיר את הגלגל לאחור. אל אותן שנות אופל של הדרה וקיפוח. לרגעים נראה כאילו מישהו כאן איבד את ציר הזמן. שני עשורים אחרי שכולם כבר היכו על חטא הקיפוח וההדרה של הציבור המסורתי ובני עדות המזרח, שוב חוזר הניגון המצמרר.

הנה לנגד עיננו קמה קואליציית עוועים.

מספר מפלגות שאין ביניהן שום הסכמה אידיאולוגית. אנשים חובשי כיפה שעד אמש התהדרו בכתר נאמנות ארץ ישראלית, יחד עם אלו שמגדירים את עצמם כפוסט-ציונים ופוסט-יהודים.

פוליטיקאים שהדבר הראשון שהם עושים בתפקידם הוא להניף דגל התרסה לעיני כל העמים שבחוץ, באים בברית אחת עם פוליטיקאים אחרים שמתיימרים לדבר בשם היהדות שאותה הם שימרו לאחרונה במארבי מלחמה, אי שם לפני שנות דור.

והדבר הכי מצמרר, זאת המחשבה שתלמידי-ישיבות בעבר, חובשי כיפות-קטנות בהווה, 'עשו להם רב'. אחרי שסילקו את לומדי התורה ונציגיהם מכל זיקה שלטונית, אחרי שבזו לזעקת מוריהם ורבניהם ששבתו להם רעב מול הבית והתחננו שיעזבו את דרכם הרעה - הם מצאו את הרב היחיד בארץ שמוכן לתמוך בהם. ראביי רפורמי, שכל תנועתו וייצוגו הוא מרידה במלכות ה' בעולם.

ואני כתלמיד שעומד על דעת רבו, לא יכול שלא להיזכר באותה זעקה של 'מרן הרב עובדיה' שדיבר על אותם אנשים ועל אותה ברית, וקרא לה 'בית של גוים'. הדברים שהיו נראים קיצוניים אז, הולכים ומתבהרים היום במלוא העוז.

גם אז וגם היום הכל נעשה באיצטלה של 'שינוי'. אז זאת הייתה מפלגה, היום זהו 'גוש'. הדבר היחיד שמאגד את כל רגבי הגוש הזה, הוא אותו דבק מיושן של שנאה והדרה כלפי המסורת של הציבור החרדי והמסורתי, כזה שמוכן לפעול בכל דרך לחקור, להפגין ולשלול זכויות מציבור שוחרי הדת ובני עדות המזרח.

מאז ומעולם, עוד מדור המדבר ולאורך היסטוריה של העם היהודי - התגלעו ויכוחים בתוך עמנו המיוחד, אך המצב בו אנו נמצאים בימים אלה - נראה חסר תקדים.

לכם האוחזים זמנית בהגה השלטון בא אני להודיע בשם הציבור ששלחני וגם בשם כאלו ששלחו את חלקכם וזועקים כעת את אותה הזעקה :
לעולם לא נרים ידיים. נמשיך להילחם, על כבוד הדת הנרמסת תחת גלגלי מרכבת הכלאים שבניתם ולזעוק את זעקת המוחלשים בעם ישראל
לא רק למען העתיד היהודי של ילדינו שלנו – אלא גם למען העתיד היהודי של הילדים שלכם.  שהרי "כל ישראל עֲרֵבִים זה לזה".

חברי, חברי הכנסת, מודה אני לריבון העולמים על שזיכני להיות חלק מתנועת ש"ס שחרתה על דגלה את הדאגה למוחלשים ומעוטי היכולת ואת השמירה על המסורת וצביון הדת בעם ישראל.

עומד אני כאן בענווה גמורה אך גאה וזקוף כשליחם של מועצת חכמי התורה ובראשם מנהיג הדור מרן חכם שלום הכהן. רבות הפעמים בהם זכיתי להיכנס לחדרו בחרדת קודש, כשהוא מתפנה מלימודו הבלתי פוסק ומסביר לי בדרך ובנעימות השייכת רק לו, את הכלל הבסיסי שאמור לשנן וליישם שליח ציבור.

"כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם ? עבדות אני נותן" ומזהירני " שכל מעשיך יהיו לשם שמים", מתפלל אני לבורא בכל יום שאזכה ליישם זאת ושלא תיפול תקלה תחת ידי.

בעשרים השנים האחרונות פעלתי כשליח ציבור בשדה החינוך שם למדתי את חשיבות חינוך ילדי ישראל אבקש מכאן להעביר מעל במה מכובדת זו את הכרת תודתי להרב יצחק דוד גרוסמן ממנו זכיתי ללמוד מקרוב אהבת ישראל מהי, ולרשת מוסדות מגדל אור בה כיהנתי כמנכ"ל מוסדות החינוך במשך 13 שנה בעיר הנהדרת "מגדל העמק" בתפקידי הכרתי נשמות ילדים פצועות וחבולות מפגעי ביתם ההרוס או הסביבה הלא תומכת וזכיתי לקדם את הטיפול בתלמידים מתמודדים אלו שימשתי כחבר מועצת העיר וכך הכרתי לעומק את השטח הפריפריאלי ואת קשיי הציבור והפרט, "וצרכי עמך מרובים"
בשנים האחרונות זכיתי להמשיך בדרך זו ולשמש כמנכ"ל רשת בני יוסף אשר מחנכת למעלה מחמישים וששה אלפי ילדי ישראל בדרך התורה אך מבלי לוותר על לימודי הליב"ה כהוראת מרן זכר צדיק וקדוש לברכה.

בכהונתי בכנסת אני מתכוון להיות שליח לילדי ישראל בכלל ומוחלשים בפרט, אשקיע בע"ה את מרב מאמצי לתקן את העוולות בתקצוב החינוך החרדי אפעל בעזרת השם בוועדות ומול פקידי החינוך והאוצר להכניס את תקציב החינוך החרדי בכללותו לבסיס התקציב ולהראות את מערכת החינוך החרדי בתפארתה ולא כפי שחלק מהיושבים בבית זה מנסים להציג אותה כחלשה בעיקר מחוסר היכרותם עמה".

בסיום הודה ביטון ליו"ר התנועה: "את חלק זה של נאומי, אבקש לייחד להכרת תודה עמוקה, לאדם שהשפיע על אישיותי הפרטית והציבורית כבר מעומדי על דעתי כמו לרבים אחרים, יו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי שמזה כתשע שנים נקראתי על ידו לדגל, ומוניתי לשרת בתפקיד מנכ"ל תנועת ש"ס, ובהמשך גם למנכ"ל רשת החינוך "בני -יוסף", וכעת לשרת בבית הזה.

בשנים אלו עת שהיתי רבות במחיצתו, למדתי על מנהיג חד וישר הדבק במטרה ללא פשרות שבראש מעיניו הדאגה לאחר ומוחלש ולחינוך ילדי ישראל.
בתקופה בה המילה הפכה לדבר שאין בו חובה, ואפילו להמלצה עומד הוא כמגדלור יחיד עם נאמנות למילה ולהבטחה לבוחר, דבר שכבר אינו בנמצא לצערנו במחוזותינו.

אני נושא תפילה לבורא העולמים למען עם ישראל, כי יאריך ימים על ממלכתו וירווה נחת מאיתנו וממשפחתו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!