ניסו למנוע בניה לחרדים - הנציגים החרדים מנעו את ההחלטה

מספר נכסים בשכונה החרדית סאלפורד בעיר מנצ'סטר - אנגליה, ברחובות הנובר גארדן, וברום ליין, שתוכננו על ידי אדריכל יהודי מקומי, לא יירשמו על ידי הרשות המקומית כנכסים המיועדים לשימור.

הדירות ממוקמות ברחובות בו גרים יהודים חרדים, תוכננו על ידי ג'וזף סונלייט, יהודי יליד רוסיה שעבר למנצ'סטר בשנת 1890.

האדריכל הבלארוסי שמאחורי הבניה, תכנן ובנה יותר מ-1,000 בתים בשכונת פרסטוויץ', שכונה חרדית גדולה נוספת, כמו כן הוא תכנן את בית הכנסת הגדול בדרום מנצ'סטר.

עכשיו, יותר ממאה שנה לאחר מכן, דיירים בשכונה הגישו הצעה להפוך כמה נכסים למבנים שחייבים להיות 'שמורים' בגלל שהם כביכול עתיקים, אך ההצעה נתקלה בהתנגדות עזה, בעיקר מצד משפחות יהודיות שטוענות כי ההצעה היא רק כדי להצר את צעדיהם, וכי הבתים בכלל לא מעניינים אף אחד, ואף אחד לא יכלול אותם בשום תוכנית סיור באזור.

על פי הדיווחים בתקשורת המקומית, אנגליה ההיסטורית החליטה לא לרשום את הנכסים כנכסי מורשת לאומית, אך חברי המועצה אמרו כי הדירות עומדות בקריטריונים לרישום כאתרי שימור. יש לציין כי הניסיון להפוך את המבנים לאתרי שימור, לא מגיע בהכרח מאנטישמיות, אלא מחוסר הבנה של השכנים הלא יהודים.

הבית ברחוב ברום ליין\\צילום: גוגל מפות

מנגד שלושה חברי מועצה חרדים, התנגדו בתוקף לכך, ומנעו את הרישום של הדירות כמבנים שאסור לפרק אותם כי הם תחת הקטגוריה של 'שימור מבנים'.

הנציגים החרדים, אנדרו וולטרס, ארי לייטנר, ואנרי סונדרס, טענו כי הקהילה היהודית זקוקה מאוד לבנות דירות למשפחות בקהילות, וכי אין שום משמעות להפוך את המבנים לאתרי שימור, כי גם האנשים באזור לא מתעניינים במבנים, ובוודאי אף תוכנית סיור או לימוד היסטוריה מקומית, לא תביא אנשים לבקר בבתים.

חבר המועצה ארי לייטנר.

לטענתם "בשל הצורך להיות במרחק הליכה לבית כנסת בשבתות וחגים, הקהילה היהודית מוגבלת ביותר במקום בו הם יכולים לחיות". לטענת הנציגים, לא הוגן להודיע לפתע לבעלי הנכסים, שהנכסים שלהם שווים הרבה פחות כסף.

ארי לייטנר, חבר מועצה חרדי אמר ל"בחדרי חרדים" כי היה מאבק ארוך, אך לשמחת הקהילה היהודית הבתים הללו לא נרשמו כבתים תחת שימור.

"עמלנו הרבה כדי שלא יהפכו את הבתים הללו לאתרי שימור, כי המשמעות היא שאף אחד לא יוכל לבנות שם סוכה או אפילו להחליף מסגרת בחלון, הבתים הללו אמנם ישנים ומיוחדים, אך אין להם שום משמעות מבחינת היסטוריה, אף אחד לא יגיע לבקר בהם, הם לא עניינו אף אחד עד היום, רק כשרצו להרחיב את השכונה, אנשים התעוררו ודרשו להפוך את המבנים למבנים שמורים.

עוד אומר ארי לייטנר שעבד יחד עם שאר חברי המועצה במשך שבעה חודשים על הנושא, כי הבעיה היא גדולה יותר, "אם היו מאשרים את הבתים הללו כאתרי שימור, אנשים היו מקבלים תיאבון ומחפשים עוד מבנים להפוך אותם לשימור, ולא בגלל אנטישמיות, פשוט לפעמים קשה להסביר לשכן לא יהודי למה 'אנחנו רוצים לגור דווקא כאן', השכן יכול ללכת לרחוב ממול בשכונה אחרת, אנחנו כחרדים רוצים לגור דווקא כאן יחד כקהילה".

בעיה נוספת היתה נגרמת אם ההצעה היתה עוברת, "הערך של הדירות יכול לרדת לכמעט חצי מהמחיר, כי מי ירצה לקנות בית שאפילו דלת כניסה יהיה סיפור להחליף, אנחנו שמחים שהצלחנו במשימה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!