השירים שיתנו לכם מבט שונה על כל התקופה האחרונה

שטח אפור / שרה רז

איך אני אוהבת את התפיסה החלומית

יש לבן ויש שחור, יש טמא ויש טהור

יש חושך ויש אור, יש רע ויש טוב

הדברים ברורים,

אין מקום לטעיות

אין סתירות

אין צורך בהסברים,

ככה הכל מול העיניים

בדיוק כמו ההבדל, בין ארץ לשמיים

ובין אדמה ומים

אבל, לא כך הדבר

ואנחנו,

על הקרקע נמצאים, לא יודעים 

ככה, אין תרופה אין מזור

אנחנו על שטח אפור!

יש בו רע ויש בו טוב

יש בו גם מהלבן וגם מהשחור 

יש בו  מהטמא ויש מהטהור

יש בו קצת מהחושך ויש בו מהאור

יש בו מהשקר ויש בו מהאמת

לא תמיד נראה ההבדל הברור בין החי לזה המת

הכל מעורבב ומבולבל, מלא מכשולים.

ואנו עם שכלנו רב התארים מבולבלים

חושבים שזהו נגענו בטוב ומיד מתבדים

ככה זה בשטח שלנו אין הבדלים.

 לא סתם קורים לעולמנו עולם!

נעלם, נסתר, מטושטש, אין דבר ברור

כל עניין גורם טירטור.

ואנחנו כל בוקר

נצבים מולו,

מול מקור הטוב הטהור

היכן שנמצא רק אור

מנסים להדבק להתקרב לטעום לעלות

להרגיש את תמצית האור הברור והמבורר.

ואז מגיע יצור האש שליחו של אלוקים

מנסה לבלבל, להסיט, לטשטש.

ומצליח, חדשות לבקרים

ואנו עומדים בחוסר אונים. 

הוא מאש, ואנו יצירה גשמית,

גם הרוחניות בנו כבר לא מוצאת תכלית.

ושוב בבוקר מנסים לקרוע מחסומים,

לדבר אל אלוקים, להתקרב, להתנקות, לצעוק אליו,

רצוננו להיטהר למרות הכל! 

ליבנו עוד ער!

ואז בלילה נופלים, מתייאשים, מפחדים מלקום, רועדים ממכשול

וככה זה חוזר, ועוד יחזור,

ככה זה כולנו עדיין על שטח אפור.

וירחמנו הנגלה בהר המור

ויראנו ברחמיו ובטובו את האור.

זה הנקי האמיתי

לא המחוספס החצי חצי 

רק שלם, טהור

כי שבענו את זה, האפור!

מסע אל הדגל / שרה רז

לפתע אי אפשר לצעוד עם דגלים,

ו.. אבוי אסור להרגיז את הערבים,

ו... למשטרה כאילו אין רובים,

ו....חמאס קובע תרחשים

אז...

אפשר

לשבת עם פרשנים

למצוא  אלפי אשמים

לצעוק בכל האולפנים

ואפשר....

להסתכל למעלה למרומים,

לזרוק את "כוחי" את "עשינו", את"יכולים"

לצפות לישועה ממרומים

לא  מנבחרים, כאלה ואחרים!

לא!

הגיע הזמן לחשבון נפש אישי!

לא חושבים שנהננו מדי מ"אתחלתא דגאולתא"

ושכחנו לצפות לסופה???

עם משיח בבית מקדש השלישי,

להתגלות השכינה בחי, במוחשי.

מה? הספיק לנו קיבוץ גליות חלקי?

לא הציקה לנו שנאת חינם על בסיס יומי?

שכחנו! שאת הבניינים והעולמות לא ידנו הן הבונות!

הגיע הזמן לתפילה חמה בתחנונים

לא בגלל שמגיע לנו, אנחנו ראוים, בזכיות מלאים! לא!

אלא...רק בגלל שאנחנו בנים

את האמת מחפשים, מנסים

ובלי סוף מתבלבלים

אבל...

עכשיו מבקשים, מתחננים, מגעים למקום הנכון,

מנסים, משתדלים, אליך אבא להיות קרובים,

לנסות להיות בנים אהובים!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!