לאחר שנתיים התמודדות עם המחלה בצוואר: הרב יאיר לוי זצ"ל

הרב יאיר לוי היה אברך משכמו ומעלה, איש ישר דרך וירא אלוקים, אבל אז ביום בהיר אחד חייו השתנו מקצה לקצה, הוא עמד בחדרו של הרופא וליבו הלם בפראות, הרופא הביט בו בעיניים עצובות, עיניים עצובות שמבשרות לא טוב.

לאחר דקות ספורות הרופא בישר לו על הגרוע מכל, המחלה הקשה התגלתה אצלו בצוואר, מחלה שאין לה ריפוי, מחלה שמשברת גופו של אדם, אבל הוא, כיהודי מאמין החליט שהוא יעשה הכל בכדי לשוב לעצמו, כולל כל הטיפולים הכי קשים שיש.

חייו השתנו בבת אחד, מבין כותלי הכולל הוא יצא לכותלי בית החולים, יסורים של ממש, יום רדף יום, והטיפולים לא נגמרים, הייסורים גמרו אותו, לא היה לו כוחות, אבל הוא המשיך בעוז ובתעצומות לשקוד על התורה ועל העבודה.

אל תשאירו את היתומים לבד. לתרומות הכנסו>>>

במשך שנתיים ימים הוא התרוצץ בין כותלי בתי החולים, בין טיפול לטיפול, בין שבר לשבר, יסוריו היו קשים מנשוא, אבל הוא תושב אופקים המשיך לגדל את ילדיו לתפארת, המשיך לחזקם באמונה ובביטחון בבורא כל העולמים.

רעייתו נאלצה להפסיק את עבודתה, הרי היא צריכה לעזור לבעלה, וכך הפרנסה הופסקה כליל, לא היה להם מקור פרנסה, לא היה להם מהיכן לפרנס את הילדים, להחזיק את הבית, לממן את הטיפולים, אבל הם השליכו את יהבם על הקב"ה.

יום רדף יום, ילדיו שהו לצדו מחזיקים בו בכל הכוח, לא רוצים שאבא יעזוב אותם בכזה גיל צעיר, לא רוצים להישאר לבד בין הגלים הגבוהים.

אבל אז קרה הגרוע מכל, ביום בהיר אחד, חש הרב יאיר לוי שכוחותיו בל עמו, לאחר שעות ספורות הוא השיב את נשמתו ליוצרה, הלם וכאב לב נוראי.

ילדיו ורעייתו ביכו את לכתו ימים ולילות, לא היה להם מנוח, הם לא הצליחו לעכל שאבא היקר שרק אתמול היה שם לצדם בשיא פריחתו, איננו. טרגדיה של ממש, אי אפשר להסביר את זה במילים אחרות.

אבל כעת, המשפחה חסרת אונים, אין להם מאומה, הבית עומד לקרוס, פשוט כך. האלמנה הטרייה מבכה ומתחננת לעזרה, יש לה שבעה יתומים לגדל ולפרנס, אבל אין לה את הכוחות, אין לה איך.

תנסו לחשוב עליהם רגע, שבעה יתומים שביום בהיר אחד חרב עליהם עולמם, אין להם אב, אין להם משענת. אין להם מי שיערוך עבורם סעודות שבת, אין להם אבא שילטף ויחבק.

הם יתומים. אין להם אבא, והאמא שבורה ורצוצה, אין לה איך לפרנס את המשפה אין לה איך להחזיק את הבית שכבר עומד לקרוס לחלוטין. בלית ברירה היא זועקת ומתחננת לעזרה, מבקשה על נפשה, אולי נחוס אולי נרחם.

אסור לנו להישאר אדישים אל מול דמעותיהם של אלמנה ושבעת יתומיה, פשוט אסור לנו, אנחנו חייבים לעזור להם, לסייע להם במה שאפשר, אסור לנו להשאיר אותם לבד, אסור לנו שהם יטבעו בגלים הגבוהים.

אנחנו חייבם להצטרף כעת לעזרת המשפחה, לתרום ולסייע במה שאפשר, אנחנו חייבם להיות שם לצדם עוד היום, פן יקרסו חלילה.

אל תשאירו את היתומים לבד. לתרומות הכנסו>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!