למרות המגמה החיובית: האנטישמיות בעולם חוגגת

הגדרת העבודה מהווה כלי יעיל לאיתור ולזיהוי אנטישמיות עבור מגוון גורמים ברחבי העולם: סיוע לבתי משפט, משרדי ממשלה, כוחות משטרה, רשויות מקומיות, אוניברסיטאות, מועדוני ספורט ועוד.

בין מאמצי הגדרת העבודה של האנטישמיות: ממשלות ארה"ב, קנדה, גרמניה ובריטניה, מועדוני הכדורגל צ'לסי, ביירן, ובורוסיה דורטמונד ומועצת האימאמים העולמית.

דיווחים חדשים שנאספו על ידי הרשת הבינלאומית במהלך השבועיים האחרונים מצביעים על החרפה מדאיגה בגילויי אנטישמיות, מילוליים ופיזיים, כלפי יהודים במוקדים שונים בעולם.

החוקרים מצביעים על מגמה מעורבת: לצד אימוץ ההגדרה על  ידי ארגונים ומדינות מובילות בעולם, הקצאת תקציבים לביטחון הקהילות והצהרות תמיכה של מנהיגים, האנטישמיות משתוללת ברשתות החברתיות וברחובות הערים ונדמה כי קיים פער בין המדיניות המוצהרת של המדינות לבין הנעשה בשטח.

מחקר חדש של מרכז קנטור ל'חקר יהדות אירופה בימינו' באוניברסיטת תל אביב חושף כי תוך 5 שנים מעל 450 ארגונים מובילים, בהן 28 מדינות, אימצו או הביעו תמיכה בהגדרת העבודה של האנטישמיות. ההגדרה נוסחה והתקבלה רשמית על ידי הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה היום לפני חמש שנים.

במקביל דיווחים חדשים רבים שנאספו במהלך השבועיים האחרונים מצביעים על החרפה מדאיגה בגילויי אנטישמיות כלפי יהודים במוקדים שונים בעולם. על פי הדיווחים, השבועות האחרונים התאפיינו בגילויי אלימות, שטנה והשמצה חמורים יותר מהאנטישמיות שאפיינה את תקופת הקורונה, במהלך השנה החולפת.

הדיווחים התקבלו מכול העולם ובייחוד מן הרשת הבינלאומית שהוקמה על ידי מרכז קנטור לפני שנים אחדות, ובה כ-60 משתתפים ששולחים מידע שוטף על אנטישמיות בעולם.

עורך המחקר ד"ר ג'ובאני קאר מדגיש כי מדובר במגמה מעורבת, מצד אחד אנו עדים למגמה חיובית שבה תוך זמן קצר יחסית של 5 שנים, 456 ארגונים בינלאומיים רבי השפעה ו-28 מדינות מובילות בעולם אמצו את הגדרת האנטישמיות ופועלים למיגורה, מדינות הקצו תקציבים לביטחון הקהילות ומנהיגים הצהירו על תמיכתם בקהילות שבמדינותיהם מנגד, האנטישמיות משתוללת ברשתות החברתיות וברחובות הערים ונדמה כי קיים פער בין המדיניות המוצהרת של המדינות לבין הנעשה בשטח.

על פי הגדרת האנטישמיות, כפי שנוסחה על הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה: "אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים מילוליים וגופניים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא-יהודים, ו/או נגד רכושם, נגד מוסדות של קהילה יהודית ואתרים דתיים"... "ביטויים מעין אלה יכולים להיות מכוונים גם נגד מדינת ישראל, כשזו נתפסת כקולקטיב יהודי... לעתים קרובות, אנטישמיים מאשימים יהודים ברקימת מזימות כדי להזיק לאנושות...  ובכול מה שמשתבש. אנטישמיות באה לידי ביטוי בדיבור, בכתיבה, באופנים ויזואליים ובמעשים, ועושה שימוש בסטריאוטיפים אפלים ובקווי אופי שליליים. כול אלה מתקיימים באירועים המתרחשים עכשיו יום יום ברחבי העולם"..

רשימת המדינות שאימצו את הגדרת האנטישמיות כוללת בין היתר את ארה"ב, קנדה, גרמניה, אוסטריה, בלגיה, בריטניה, הולנד, הונגריה, שוודיה, איטליה, צרפת, ספרד, יוון, צ'כיה, לוקסמבורג, קוסובו, קפריסין, ארגנטינה ואורוגוואי.

כמו כן אומצה ההגדרה על ידי מספר רב של ארגונים בכל העולם, בהם עשרות מוסדות להשכלה גבוהה ומועצות סטודנטים, מוסדות דת מובילים – ביניהם הארגון המוסלמי החשוב "מועצת האימאמים העולמית" ומועדוני ספורט – ביניהם צ'לסי הבריטי, בורוסיה דורטמונד וביירן מינכן הגרמנים. כמו כן, גם חברות עסקיות רבות אמצו את ההגדרה, ובכללן חברות פולקסווגן, דיימלר ודויטשה בנק.

ד"ר קאר מסביר כי הגדרת העבודה של האנטישמיות, במהותה, אינה מסמך משפטי מחייב, אלא כלי עזר המסייע בזיהוי יעיל ומדויק של התבטאויות/פעולות מסוימות כאנטישמיות, במסגרת המאבק העולמי באנטישמיות.  מטרתה לסייע לגופים האמונים על נקיטת האמצעים המתאימים על פי חוקים ותקנות קיימים – כגון בתי משפט, משרדי ממשלה, כוחות משטרה, רשויות מחוקקות ועוד.

לדבריו, אימוץ ההגדרה בא לידי ביטוי בשטח במגוון רחב של מקרים, כמו תביעות משפטיות, ביטול הפגנות ואירועים בעלי אופי אנטישמי, מאבקים נגד אפליית סטודנטים יהודים באוניברסיטאות, ועוד. כך למשל, בעקבות אימוץ ההגדרה ראשי ערים והנהלות מוסדות אקדמיים במדינות שונות בעולם ביטלו אירועים המוניים שעמדו בניגוד להגדרה ונשאו אופי אנטישמי.

יחד עם זאת, ד"ר קאר מדגיש כי המגמה המעודדת של אימוץ הגדרת האנטישמיות אינה תריס בפני סממנים ההולכים ומתגברים היום בעולם של 'האנטישמיות החדשה' – שלובשת כסות של עמדות פוליטיות כנגד ישראל והציונות. "לצערנו אנו עדים בשנה האחרונה להקצנה בעמדות אנטי ישראליות שהן למעשה עמדות אנטישמיות לכל דבר ועניין", מוסיף ד"ר קאר. "מהדיווחים שמתקבלים במרכז עולה כי במקרים רבים ביטויי גזענות ומקרי אנטישמיות קשים מוצגים "כביקורת לגיטימית" כלפי מדינת ישראל ומדיניות הממשלה".

איסוף החומר למיפוי האימוץ נעשה בשיתוף עם סטודנטים מן התכנית למאבק באנטישמיות בבית הספר לתיירות באוניברסיטת חיפה, בראשותו של פרופ' גבריאל מלכה ובסיועו של ד"ר אלי וינוקור.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!