מרתק וכדאי לדעת: אלו תנועות לעשות בעת שיחה וממה חשוב להימנע?

שפת הגוף בחברה

שיקוף משדר אמפתיה, רגש האמפתיה שאתה משדר לאדם אחר, אינו תלוי אך ורק במילים שאתה משתמש בהן. חלק גדול מהיחס מועבר על-ידי שפת הגוף שלך.

אם אתה מתבונן בשני אנשים שמשוחחים זה עם זה באמפתיה וללא שיהיו מודעים לתנועותיהם - תבחין בוודאי שגופותיהם מגיבים בתיאום ביניהם. לדוגמה: שניהם משלבים את רגליהם, מניחים מרפקים על השולחן או את הסנטר על כף היד. אם הם שותים, תגלה שהמשקאות נגמרים בדיוק באותו קצב. הם יתאמו וישקפו זה את התנהגותו של זה. אם תנהג כך במודע, אם כי בצורה לא בולטת - תגלה שהיכולת שלך לבנות קשר, ישתפר במידה רבה.

אם תמצא את עצמך בשיחה לא נעימה או טעונה ואתה רוצה להקל את המתח - אפשר לעשות זאת גם על-ידי התאמת תנועותיך, כך שישקפו את שפת הגוף של בן שיחך. לאחר שהתאמת את תנוחת גופך לתנוחתו במשך זמן-מה, תוכל להתחיל להעביר את גופך לתנוחה רגועה יותר. מהר מאוד תגלה שהוא מתחיל לשקף אותך, והמתח יתפוגג. אי אפשר להישאר אגרסיבי כשאתה נינוח מבחינה גופנית.

אבל, עליך להיזהר: אם אינך מסוגל לעשות זאת בצורה מתוחכמת ובלתי מורגשת, הדבר ייראה כאילו אתה מחקה את התנהגותו של בן שיחך. אם זה הרושם שאתה יוצר אצלו, יהיה לך קשה מאוד לפצותו על-כך.

שלב את הטכניקה הזו עם קשר עין טוב, הקשבה פעילה, תנועות ראש רבות, ׳אהה׳ ו'מממ' - ואז תוכל לבנות קשרים טובים ומוצלחים ביותר.

היכולת לשדר אמפתיה לאחרים כרוכה בהבנת רגשותיהם על-ידי כך שתגיע מתחת לפני השטח. אפשר להשיג זאת על-ידי השוואת הדברים שהם אומרים לניסיון דומה משלך. אבל אם אתה מרגיש שאין ביניכם שום הבנה משותפת, אפשר להשתמש בטכניקת השיקוף וההתאמה, כדי לעורר בעצמך את אותם רגשות שהצד השני מתאר. אם הצד השני איבד אמון, לדוגמה, ועובר לתנוחה עוברית, נסה זאת בעצמך ותראה אילו רגשות הדבר מעורר בך. קרוב לוודאי שתזכה בהבנה טובה יותר של רגשותיו ותוכל לחוש כלפיו אמפתיה בקלות רבה יותר.

שפת הגוף בחברה וכללי אמנות התקשורת

הקפד על כללי התקשורת מה כדאי לעשות בעת התקשורת הבינאישית וממה יש להימנע.

הכלל הראשון  שצריך לדעת הוא, כי סוגי ההבעות שלך, תנועות ידיך, הישיבה שלך או העמידה שלך מול החבר המאזין לך. מדברים מתת ההכרה, בשפה משלהם מליבך אל ליבו, ומשפיעים על רמת הקשר ביניכם לטוב או למוטב.

על כן עליך לאמץ:

שפת גוף פתוחה - בלי שילוב ידיים וקרסולי רגליים (משדר סגירות).

בלי נגיעות בפנים (משדר לחץ).

בלי עקימת האף (משדר תיעוב).

בלי לנשוך שפתיים (משדר כעס).

בלי ידיים בכיסים (משדר הסתרה).

בלי תיפוף ידיים ורגליים (משדר עצבנות).

בלי עמידה על רגל אחת והישענות לצד (משדר חוסר ביטחון).

בלי בהייה בתקרה, בשעון, או מסביב. (משדר חוסר ענין).

בלי הוצאת מרפקים (משדר התגוננות במעטה תוקפנות)

להרבות בחיוך (משדר קירבה וחמימות).

ליצור קשר עיין יציב (משדר כנות ואמינות).

להחמיא גם במילים וגם במבט רך (משדר הערכה).

להקשיב עם הטיית הראש לצד שמאל (משדר הקשבה וריתוק).

להנהן. ולעיתים אף לרכון לעבר החבר / הילד (משדר הסכמה וקירבה).

לעיתים רצוי לטפוח טפיחת שכם על זרועו של החבר (משדר קשר דומיננטי).

לשבת ולנוע בחיקוי הדדי משותף  (שיקוף – משדר שיתוף).

ללחוץ לחיצת יד נכונה – לחיצה מלאה וחזקה מעט, עם חיוך רחב ועם קשר עין יציב.

להימנע מלחיצת יד רפויה כעין דג מת (משדרת הססנות וחולשת אופי).

להימנע מלחיצה תוקפנית חזקה מדי (משדר תוקפנות חברתית כפיצוי על חולשה וחסך).

להימנע מלחיצת קצה האצבעות (משדרת התחבאות וחשש מחשיפה).

להימנע מלחיצה מרוחקת  (משדרת התנשאות).

מחקרים מוכיחים כי לאנשים עם סבר פנים יפות, נוטים לייחס תכונות אחרות (חיוביות) נוספות.

לכן עשה:

חייך חיוך רחב.

עמוד ביציבה נינוחה,

נשום נשימה רגועה.

שמור על זרועות רגועות.

קושר קשר עין יציב.

נוד בהסכמה והנהן.

קורטוב של הומור.

הטיית הגוף קדימה.

החמא. כך הוא לא ישכח אותך במהרה.

דבר עם כוונה, היוצרת התאמה בין המילים הנאמרים לשפת גוף.

הקשב הקשבה פעילה (אמפתית הדדית).

תן משוב משפטי / הבעתי / המתאים למדובר.

הנהון והטיית הראש מעט הצידה.

גבות מורמות מדי פעם להגדיל את איזור הרגש בפנים.

קשר עין יציב.

תנועות ללא קוצר רוח.

שאלות לעניין (פתוחות או סגורות).

שיקוף מנטאלי (מציאת נקודות מוסכמות ודומות בין המשוחחים – לפחות).

ישיבה פתוחה מחברת (שיקוף - דימיון יציבה פיזי הדדי) זה מול זה, ולא זה לצד זה.

גבות מורמות בשנייה הראשונה + חיוך חם.

מחמאה אמיתית (רק אם יש כוונה) בפתיחת השיחה, אם מתאים.

שימת לב לאיתותים בלתי מילוליים (עיין המשך בהרחבה).

(הבעות) ותנועות יד פתוחות ומעגליות (לא חדות וקשות).

טריטוריה נכונה – קרובה (לא ביותר).

ללא נגיעה בפנים – לא מסתיר.

עמידה מימין - של המאזין (על-פי מחקרים משדר נוחות).

דיבור ברור עם דיקציה נכונה.

צליל קול נכון, לא ממולמל, לא גבוה, לא נמוך מדי.

רציני עם רציני / חוש הומור עם הומוריסט.

מאת: אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!