לא שגרתי: רב המשטרה בשוק מאה שערים
בין המוני המנחמים בבתי האבלים, ניתן למצוא רבנים אדמו"רים כמו גם אישי ציבור שונים. מי שהגיע באורח נדיר למאה שערים הוא רב המשטרה הרב רמי ברכיהו אשר הגיע לנחם את בני משפחת קרויס בתוככי השוק, בלב ההתנגדות למדינה הציונית | צפו בתיעוד מרתק ומחזק
בעשרות בתי האבלים על הרוגי אסון מירון תשפ"א, מצטופפים המוני בית ישראל המגיעים לנחם ולהתנחם לחזק ולהתחזק. גם בבית משפחת קרויס בשוק מאה שערים האבלים על פטירת האברך הרב דוד ז"ל שהשאיר אחריו תשעה יתומים רכים מגיעים המונים, ביניהם בלט רב המשטרה הרב רמי ברכיהו שהגיע בלבוש אזרחי.
לא בכל יום מבקר רב המשטרה הציונית של מדינת ישראל בתוככי השכונה שמתנגדת למדינה וקיצונים רבים בתוכה מה שמכונה בז'רגון "הקסבה של מאה שערים", אך כעת בגלל האבל הכבד הגיע הרב ברכיהו לנחם אבלים והתקבל בכבוד גדול תוך שיחה מרתקת בין השניים כפי שהגיע ל'בחדרי חרדים'.
בפתח הניחום ציטט אבי המשפחה ר' שמואל קרויס את דברי הרמב"ם אין שמחה כהתרת הספקות, והרמב"ם מסיים מי שלא טעם טעם שמחה כזאת לא טעם טעם שמחה מעולם. "היה לנו ספקות כן לעשות את הלוויה לא לעשות את הלוויה, היינו המומים כל המשפחה. אלמנה צעירה עם 9 יתומים. לא ידענו מה לעשות. הרבי מתולדות אהרן אמר במסירות נפש לקבור אותו עוד ביום שישי, ואכן קברנו והיה פלאים איך שהגענו עד לשמה. המשטרה באה לעשות סדר. נסעו בכיוון ההפוך וזכינו שהוא נקבר בערב שבת עם דמדומי חמה" שחזר האבא.
עוד הוסיף: "בשבת ישבתי עם כולם אמרתי תתארו לעצמכם אם חס וחלילה לא היינו קוברים, איך הייתה עוברת השבת הזו, כשאנחנו יודעים שהנפטר נמצא במקרר, לא היינו אוכלים לא היינו שותים לא היינו עושים שום דבר. מגלגלים זכות על ידי זכאי שכבודו היה לו את החלק המעשי" סיכם קרויס.
ר' שמואל הוסיף וסיפר: אני נזכר באמת בעוד סיפור מלפני 53/54 שנה, "ישבתי בבית סוהר". איש החסד ר' חונה דייטש שנכח במקום התערב ופונה אל רב המשטרה: "הוא היה שובב של מאה שערים". קרויס התקוממם: "לא הייתי שובב. שובב אתה, מחיתי על כבוד ה', לא הייתי שובב". דייטש הבהיר כי הוא חוזר בו וקרויס הוסיף: "'שבב' זה ר"ת שמח בחור בילדותך זה לא נורא".
"עצרו אותי בצהריים למחרת בבוקר לא הביאו לי תפילין, רציתי להתפלל, אני צועק: סוהר סוהר אני צריך תפילין, אני לא אעבור על סדר היום בלי תפילין, והיה שם אחד אמר לי: היום אתה לא תניח תפילין אתה תתפלל בלי תפילין, בכיתי לא יכולתי להרשות לעצמי לעבור יום בלי הנחת תפילין, אנשים בשואה מסרו את נפשם להניח תפילין לדקה. ככה אני מבקש לה' תעזור לי. לפתע הגיע רב המשטרה לבקר, הוא אומר לי מה אני יכול לעזור לך, אני אומר לו אני לא צריך עזרה בשום דבר אחר, אני צריך תפילין, והוא אכן הביא לי תפילין. השמחה שלי הייתה גדולה אין לתאר ואין לשער. הנחתי את התפילין בחביבות שכזו "מספר ר' שמואל.
עוד הוסיף: "למחרת הוא מגיע עוד פעם אתה צריך משהו? אני אגיד לך את האמת יש לי בת בבית חולים אחרי שהבאתי לך התפילין נסעתי לבית החולים. הגעתי ואמרו לי המצב השתפר אז אני רוצה לעשות לך עוד משהו כדי שהיא תחלים לגמרי. 'אני רואה שאתה אדם מיוחד'. אמרתי לו אני אדם פשוט. עשית טובה לבן אדם מן השמיים עזרו לך".
"בזה אני גם אסיים את מה שאני רוצה להגיד. לפעמים הבן אדם עצמו לא יודע מה שהוא עושה. הוא חושב אני עשיתי איזה דבר פעוט אבל הדבר הקטן הזה עושה ממש דברים מופלאים" אמר קרויס.
הרב ברכיהו רב המשטרה סיכם: "חשוב לי לומר שזה לא רק אני, אני מרים טלפונים יש הרבה אנשים טובים. זה באמת זכות לא הרבה הצליחו לקבור את יקיריהם בערב שבת. זו זכות גדולה מאד שהצלחתם להביא אותו לקבורה בערב שבת. קברו אותו עשר דקות לפני השקיעה".
אבי המשפחה סיכם ואמר: "כידוע מי שנקבר ביום שישי אין לו חיבוט הקבר. ומי שנקבר בדמדומי חמה. הוא גם לא צריך להיכנס לבית דין של מעלה הוא נכנס ישר לגן עדן".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות