ראש הישיבה: "זו זכות לנפטרים שהציבור מתעורר"

ביום שישי בבוקר, כאשר סיפרו לראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, על האסון שהתרחש בחמישי בלילה במירון כאשר נהרגו 45 בני אדם, ראש הישיבה שתק והיה בדממה כואבת כאשר שקע במחשבות על האסון. בשיחתו השבועית היום (רביעי) שוחח רק על האסון וביקש מהציבור להתחזק כמה שיותר כדי שתהיה זכות לכל אלו שהסתלקו מעמנו באסון המחריד. "אלו שנפטרו הם צדיקים גדולים כי זכו במיתתם שיהיה חיזוק גדול מאוד בציבור בגללם" אמר ראש הישיבה. והוסיף, "הציבור שואל במה להתחזק" "צריך להתחזק בלימוד המוסר שזה עושה את האדם מאושר. צריך להתחזק בשמירת הלשון שהרבה אנשים לא מקפידים. לא לדבר ביקורת על אף אחד, לדון כל אחד לכף זכות שהוא לא אשם, הוא שוגג. ואם הוא דן לכף זכות ידונו אותו בשמים גם לכף זכות. זה החיזוק שצריך להיות, זה המטרה של מה שהיה".

דבריו המלאים של ראש הישיבה בשיחתו היום:

אלו הצדיקים שנפטרו בל"ג בעומר, זה מעורר, הציבור מתעורר, אבל צריך להבין את הענין, צריך להתעורר תשובה! זה דין, רואים מידת הדין, גם באנשים צדיקים. אז לכן, יוצא שהדין בצדיקים גורם התעוררות תשובה לכל הציבור והצדיק במיתתו גרם את זה, רק אחד זה לא כל כך גורם, אבל היה כמה, היו ארבעים וכמה שנפטרו, וזה מעורר מאד את הציבור לתשובה.

אבל כמובן, מדברים על מאמינים בני מאמינים, שזה מידת הדין, רואים מידת הדין, אז זה מעורר לתשובה אז כל הזכויות של כל הדור, זה בכל העולם הרי זה מתפרסם הדבר הזה  בכל העולם מדברים על זה אז כל כלל ישראל שמתעוררים לתשובה בזכות אלו שנפטרו יש להם את הזכויות של כל כלל ישראל!

הציבור שואל מה לעשות, הציבור צריך להתעורר! להתעורר במעשים, חיזוק!  איך מתחזקים? צריך ספרי מוסר! עוסקים בחיזוק!  יש ספרי מוסר, מוסר שמעניין, וסתם, זה חיים טובים ומאושרים, כבר דיברתי פעם על זה, אנשים כאלה אמרו לי, בעלי משפחה, התחילו ללמוד כל יום קצת משהו ספרי מוסר, משהו, והבית עם אווירה אחרת לגמרי, אווירה נעימה בבית, השמחה בבית, בבית יש אווירה אחרת, אווירה נעימה, חיים מאושרים זה חיי מוסר, חיים עם חשבון, זה החיזוק שצריך להיות, ןה המטרה, זה הענין של מה שהיה.

יש דברים שהם מאד חשובים שלא כולם יודעים שזה עיקרים חשובים מאד, שמירת הלשון. אין ביקורת על אף אחד, לכף זכות!  יש גמרא בשבת שמי שדן לכף זכות אז מן השמים ידונו אותו גם כן לכף זכות והרי אדם צריך זכויות, אדם נכשל אז לדון לכף זכות, שהוא לא אשם, הוא שוגג, לכף זכות, ואם הוא דן אחרים לכף זכות דנים אותו לכף זכות, זה גמרא בשבת. וזה אפילו לא רק בדיבור, זה גם בלב, בגמרא בשבת שם לא היה שם דיבור, היה בלב, בלב הוא דן לכף זכות, בלבו הוא חשב שיש סיבה, כנראה יש סיבה, מה שהוא עושה ככה, מה שהוא חייב לי והוא לא משלם את מה שהוא חייב לי כנראה יש סיבה, והכל היה נכון, והוא לא דיבר, הוא לא עשה עסק מזה, אין קפידא, לא מקפידים.

יש סיבה להקפיד ולא מקפידים, הכל בידי שמים, לא להקפיד. לא לדבר, לשתוק, וגם בלב לא להקפיד. וגם אם מישהו מקפיד עלי אפילו שלא בצדק צריך לפייס אותו, שלא יקפיד, לעשות חסד עם המקפיד שלא יקפיד, לפייס אותו שלא יקפיד אפילו שהוא לא צודק, זה לטובתי שלא יהיה קפידא, וגם הוא לזכות אותו ולסלק ממנו את החטא של הקפידא לסלק ממנו את החטא, זה זיכוי, לזכות אותו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!