אסון מירון: מי מחויב לברך ברכת 'הגומל'?
חובת ברכת 'הגומל' לניצולי אסון מירון רק למי שהיה בסכנת חיים וניצל או גם מי שניצול מלהיכנס לסכנה? ומה הדין בקטנים מתחת לגיל 13? כל התשובות של הפוסק הגאון רבי בן ציון קוק בפנים הכתבה
- משה ויסברג
- כ"ב אייר התשפ"א
הפוסק הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, נשאל בימים אלו שאלות הנוגעות למעשה, בעקבות האסון הנורא במירון. שאלה שהגיע לשולחנו של ראש בית ההוראה הכללי ירושלים, הגרב"צ קוק, היא בעניין ברכת 'הגומל' למי שהיה באסון במירון.
בתשובתו הורה הגרב"צ כי יש לזכור כללים ברורים בנוגע לחיוב ברכת 'הגומל', כי להיזהר מלברך סתם, וחלילה להכשל בברכה לבטלה, וככל הלכות ברכות אף בזה נאמר ספק ברכות להקל.
לדבריו: חובת ברכת הגומל – רק על מי שהיה ב'סכנה' וניצול הימנה! אכן ודאי שלא כל מי שהיה במנוסה הגדולה בהר מירון באותה העת, ואף מי שהיה באותו מקום ממש רגע אחד קודם, אין לו לברך, שהרי לא היה בסכנה, אלא ניצול מלהיכנס לסכנה. ואף אם נפל אך רק נשרט וכיו"ב ולא נכנס לסכנה, עדיין אינו בגדר סכנה בכדי שיברך.
הגרב"צ קוק בניחום אבלים אצל משפ' האברך הרב משה ברגמן ז"ל
בנוסף נשאל האם קטנים ונערים שניצלו בפועל מברכים הגומל. הורה שקטן מתחת לגיל בר מצווה – אינו מברך, מפני שאינו חייב במצוות, ולא יכול לברך הגומל "לחייבים". וראוי לבן (או לאביו) לקבל קבלה טובה להתחזק בה כהודאה על הנס.
לגבי נער בגילאי 13-20 – יש דעות (הובא בפרי מגדים אשל אברהם ריט) שעד גיל עשרים שלא נענש בענשי שמים, לא יברך, אך מאחר ולא ברור המנהג בזה יברכו מגיל י"ג עד כ', ורק כשיש צירוף לפטור יוסיפו דעה זו ולא יברך.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות