"אני מבטיח לקחת על עצמי פרויקט למינוף מורשתו של חיים"

יואלי ברים, חברו של חיים ראק שנהרג באסון הנורא סיפר ל"בחדרי חרדים" על חברו בן ה-19 שנסע למירון וחזר עטוף בשקית של זק"א.

"הכרתי את חיים במשך שלוש שנים, בשנים שלי בישיבת קטנה בברכת שמואל בבית שמש, חיים היה בחור מאד ייחודי, ייחודי בדרך המחשבה שלו, ייחודי באצילות נפשו, בגאונות שלו, הכל אצלו היה בצורה שונה מכולם, אני נזכר אצלו איך תמיד בשיעורים הוא היה מפתיע את הבחורים ואת הר"מים".

"כל שאלה שלו הייתה מאתגרת ומשמעותית, כל שאלה שלו כיוונה לראשונים ולאחרונים, כל תשובה שלו, וכל רעיון שלו היה ממש מיוחד, הכל אצלו היה יסודי ומאד מאד עמוק. לא רק העמקות שבו, עדינות הנפש שלו, כולם שמו לב לזה, אני ביליתי איתו הרבה שעות יחד ואלו תמיד היו שעות מכוננות".

חיים ז"ל עם הרב משה טוביה דינקל ראש ישיבת ברכת שמואל

עוד מספר החבר כי "חוץ מהשעות לימוד שלנו, בילינו הרבה שעות מוזיקליות, שנינו היינו מלחינים שירים, הוא לא רק מלחין אלא גם מעבד, החברותא שלו מהישיבה במיר ברכפלד סיפר לי שחיים היה אוסף את כל הבחורים המוזיקליים בישיבה והיה בשעות הפנאי עוסק איתם בשירה וואקלית ובעיסוק במכמני המוזיקה שכל כך אהב. בליל שבועות לפני שלוש שנים לאחר לילה שלם שבו למדנו שבעה דפים במסכת מכות בשטעייגן גדול לקחנו הפסקה קטנה וחיים הביט במילים הכתובות בגב הספר, "שתאיר עיני בתורתך, ותצילנו מכל מכשול" והוא אמר לי שאנחנו צריכים להלחין שיר מהמילים האלה, והלחנו יחד שיר מדהים ברקע קולות הלימוד שהתבשר לי שהזמר שלמה כהן רוצה לבצע אותו".

"קשה לי מאד לאבד אותו", הוא אומר בכאב, "הוא היה אצלי כל הזמן בלב, אני מצטער שלא הספקתי לבקש ממנו סליחה על דברים שלא ביקשתי ולא סידרתי איתו, אני רוצה להעביר מסר חשוב - תמיד חייבים לוודא שלא משאירים דברים פתוחים מול מכרים וחברים כי אנחנו לא יודעים מה יהיה איתם מחר, לדבר ולא להשאיר דברים מאחור. אם אני שואל את עצמי אני כבר יודע ועונה לעצמי שחיים היה רוצה שניקח את המורשת שלו. יש לבחור הזה סיפור מדהים, נפש יהודית טהורה, אנחנו חייבים להיות כמו חיים ראק, להיות כמוהו, להיות עם לב טוב, ואני קיבלתי עשרות אם לא מאות תגובות מאנשים שמספרים לי שהם החליטו לקחת את מידותיו הטובות של חיים, את טוב ליבו הזך והטהור וקיבלו על עצמם להשתפר בבין אדם לחברו".

יואלי מספר כי הוא נזכר בסיפור על הרב יצחק הכהן קוק זצ"ל שכשאמו בת ה-90 נפטרה הוא ישב ובכה, שאלו אותו הרי היא בת 90 והיא זכתה לראות אותך הופך לרב, אז הוא הרב אמר להם שנכון שאמו זכתה באריכות ימים, אבל הכינוי שלה אילי עם "בני יקירי אברמיל'ה זה מה שחסר לי". יואלי אמר עם לב שבור "אני יודע שהוא נמצא במקום טוב, לא חסר לו כלום הוא התקין את עצמו בפרוזדור לטרקלין, מה שחסר זה לסביבה, לחברים ולמשפחה, האובדן שלו זה מה שקשה, כל כך צר לי עליו, אבל אני מבטיח ומקבל על עצמי לקחת את מידותיו הטובות ואת מה שהוא השאיר, להתחזק בבין אדם לחברו, להיזהר בכבוד האחר ולא להפסיק לנצל את הזמן. מקבל על עצמי להיות כמו חיים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!