"אש, אהבה ואחדות": מקבץ שירי אסון מירון

אש אהבה | מירי 

אש אהבה וקירבה ואחדות

אש של שירה וריקוד יהדות

אש של שמחה התרגשות הילולא

אש שכבתה ועשן שעלה

אש בליבות שעצרו פעימה

ועלו השמימה כשפסקה נעימה

אש אהבה ואחווה ושלום

אש שנלמד ממנה היום

לאהוב כל אדם כי הוא יהודי

לכבד, להתלכד אנחנו עם ייחודי

עם שיודע לדלג במהירות

בין חול לקודש בין מוות לחיות

עם שיודע שהכל לטובה

עם שמקבל הכל באהבה

מ"ה מְדוּרוֹת | שולמית אורבך

וְהָהָר מֵרוֹן כֻּלּוֹ עָשֵׁן וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה

קוֹל הַשֵּׁם ומ"ה מְדוּרוֹת

לוֹהֲבוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם נְפָשׁוֹת תְּמִימוֹת, טְהוֹרוֹת

לְכֵס כָּבוֹד סוֹעֲרוֹת

וְאוֹרָן מִתַּמֵּר מֵעַל דְּבֻקַּת הַהִלּוּלָה

הַדּוֹמֶמֶת, הַקְּרוּעָה, הָאֲבֵלָה

וְנָמוֹג וְנָגוֹז לוֹ קוֹל מִצְהָלָה

וְהָהָר מֵרוֹן אֵינוֹ נוֹשֵׁם, קוֹלוֹ נָדַם

נֵר אֱלוֹקִים נִשְׁמַת אָדָם

ומ"ה מְדוּרוֹת, נוֹהֲרוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם

נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת וּבָרוֹת, בּוֹעֲרוֹת, זוֹהֲרוֹת

ומ"ה מְדוּרוֹת חוֹרכוֹת בְּשַׂר אֻמָּה

וְלוֹהֵט חֻמָּהּ וְשׁוֹתֵת דָּמָה

וְקוֹל הַשֵּׁם נִשְׁמָע:

גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי, בָּנַי---

כתבה וביכתה | מיכל רוזנר

וְיִדֹּם אַהֲרֹן וְאִיצִיק וּשְׁמוּאֵל

וְתִדֹּם אֶסְתֵּר וְיָפָה וְרָחֵל

וְהַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא, דּוּמָם

כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דָּמָם

וְכָל הַקְּדוֹשִׁים, הַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים

סְחוּפִים דְּווּיִים וּסְחוּפִים

הַמְּנַסִּים, לְהִתְרַפֵּק עַל אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים

לְבַקֵּשׁ עַל עַמָּם וְעַל עַצְמָם

לִבָּם לְהַרְטִיב, לְהֵיטִיב שְׁלוֹמָם

בָּאֵשׁ הַמְּלַחֶכֶת, אַהֲבָתָם שִׂמְחָתָם

וְאִישֵׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם.

וְהַשְּׁתִיקָה וְהָאֲנָחָה וּקְרִיעַת הַלְּבָבוֹת

אֲשֶׁר חוֹצָה דּוֹרוֹת, עוֹלָמוֹת וְיַבָּשׁוֹת

תַּעַל עַד כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ, א-ל מָלֵא רַחֲמִים

לְךָ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

הִשְׁבֵּינוּ אָבִינוּ, לִשְׁתִיקָתֵנוּ הַקְשִׁיבָהּ

כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת הָאַהֲבָה הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה

ואמרתם כה לחי | נילי גינגולד אלשיך

רבי שמעון, איך נפלו גיבורים

ואמרתם כה לחי, רבי שמעון על במותך חלל

ואמרתם כה לחי, אחרי מות קדושים אמור

ומשיב רבי שמעון ואמרתם כה לחי

עם ישראל חי, עם ישראל חי

ואז בת קול יוצאת ואומרת

בדמייך חיי, בדמך חי

ואמרתם כה לחי, עד מתי, עד מתי

כמו אהרון נוסיף ונדום, נוסיף ונדום.

נהפכו לאבלות | חולי עוזרי

בל"ג תשפ"א בי"ז באייר.

מ"ד קורבנות וק"ן פצועים.

כשעלו להר לשטוח את בקשתם לפני יושב מרום.

בזכות הצדיק השוכן לו בראש ההר.

והתזמורת דמה בבת אחת על אשר נראו העולים למקשה אחת.

ונהפכו לאבילות המחולות והמצלתיים תישוברנה.

אשר באו לבקש חיים ונמצאו מתים.

והזרקורים והאורות נהפכו בצבעם לצ'קלקות האמבולנסים והניידות.

והחליל והתוף הוחלף בקולות הצפירות והסירנות.

וח"י רוטל הוצרך להעיר המתעלפים.

ואוי להר שכך הייתה מראיתו.

ובמקום לכבוד התנא האלוקי נהפכה משושנו לאבל.

ואזכיר את דברי עמוס הנביא  "לכן, המשכיל בעת ההיא ידום כי עת רעה היא",  ואני הקטן אוסיף.

 יתפלל, יבכה, ויתאבל.

כאבתי מלכאוב | שמואל עמר

ירדתי ללקוט שושנים, בעת שמחת רעים

נפלו בחיבוק אחים נלטשו כיהלומים

כאבתי מלכאוב, צעקתי לאלי הטוב

גאל ופדה עמי, נגמר וטש כוחי

שואלים התמים, מדוע בעת שמחים

החכמים שותקים, לאלוקים פתרונים

רפא שברי עמי, מחא נגב דמעתי

אוהב אותך מתוך כאבי, עשה שאוהב בשמחתי.

אסון מירון | שמואל בכור

הַלֵּב שׁוֹתֵק, אֲבָל שׁוֹתֵת דָּם וּדְמָעוֹת,

כַּמָּה יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, כַּמָּה לְווָיוֹת קָשׁוֹת,

כַּמָּה עוֹד אֶפְשָׁר לִבְכּוֹת,

הַמַּרְאוֹת כָּל כָּךְ קָשִׁים,

נֶעֱדָרִים פְּצוּעִים וַהֲרוּגִים,

הַכֹּל הָיָה שָׁם בַּעֲרֵמוֹת גְּדוֹלוֹת,

נַעֲלָייִם בְּגָדִים וְכוֹבָעִים,

וְכֵן גַּם אֲנָשִׁים..

הֵם מֵהָאֵלּוּ שֶׁהָלְכוּ

בִּשְׁבִיל לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל,

עַל עַצְמָם וּמִשְׁפַּחְתָּם,

וְעָלוּ כְּקָרְבְּנוֹת עוֹלָה

עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל,

"בִּקְרוֹבֵי אֶקְדַּשׁ"

עֲלֵיהֶם אָמַר הָא-ל

יוֹם שִׂמְחָה וְהִלּוּלָה

הָפַךְ לְיוֹם עֶצֶב וְתַדְהֵמָה

בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,

כָּל יְהוּדִי שֶׁנֶּהֱרַג

זֶה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ,

הַלֵּב מְסָרֵב לְהַאֲמִין,

וְזֶה לֹא הַזְּמַן לְחַפֵּשׂ

אֲשֵׁמוֹת וּמֶחְדָּלִים,

אֶת הָעוֹלָם אֲנַחְנוּ לֹא מְנַהֲלִים,

זוֹ גְּזֵרַת שָׁמַיִם,

שֶׁמִּי יוֹדֵעַ בִּזְכוּת אֵלּוּ

קָרְבָּנוֹת מְזֻכָּכִים וּטְהוֹרִים

מָה נֶחְסַךְ מֵאִתָּנוּ

עַם קְדוֹשִׁים,

נַשְׂכִּיל לְהָבִין,

שֶׁמִּכָּאן וָאֵילָךְ

לֹא מְשַׁנֶּה קְהִלָּה גֶּזַע אוֹ מִין,

שֶׁנִּשְׁאַר תָּמִיד אַחִים מְאֻחָדִים,

וְהַלְוַאי שֶׁהָאַחְדוּת הַזּוֹ תִּשָּׁמֵר בְּקִרְבֵּנוּ לָעַד,

וְנִזְכֶּה לִגְאֻלַּת עוֹלָמִים.

יָרַד לְגַנּוֹ לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים / נהוראי גרמה

אֵיךְ סוֹפְרִים חֲמִישָּׁה וְאַרְבָּעִים
וּמִי יָבוֹא וְיַצִּיל הַלְּחוּצִים
שָׁם בְּהַר מְקוֹם קְבוּרַת הַתְּנָאִים
וּמִי בְּכוֹחוֹ לְגַלּוֹת הַנִּסְתָּרִים

מִי הוּא זֶה יַחְבּוֹשׁ אֶת הַפְּצוּעִים
וְאֵיזֶה הוּא יְחַיֶּה הַמֵּתִים
מִי הוּא זֶה הַמּוֹשֵׁךְ בַּחוּטִים
זֶהוּ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים
וְאָנוּ צֹאן מַרְעִיתוֹ בּוֹכִים וּמַאֲמִינִים
שֶׁבְּתוֹךְ כָּל הַכְּאֵב גַּם כְּשֶׁלֹּא מְבִינִים
אַתָּה אוֹתָנוּ אוֹהֵב אַהֲבַת עוֹלָמִים

גָּלוּת קָשָׁה טְלָאִים עַל טְלָאִים
וְהַמָּשִׁיחַ כְּבָר בַּפֶּתַח עוֹדֶנּוּ מְחַכִּים
וְעִם יָד עַל הַדּוֹפֶק בְּלִי לְחַפֵּשׂ אֲשֵׁמִים
דַּי לַמְּרִיבוֹת הֲרֵי כֻּלָּנוּ אַחִים

מִי יִתֵּן וְאֶת נַפְשֵׁינוּ יְרַפֵּא
אַךְ יָדֵינוּ בַּמּוּסָר תַּחֲזִיק וְלֹא תַּרְפֶּה
צַעַד אַחַר צַעַד מֵהַחוֹשֶׁךְ כְּבָר נֵצֵא
שׁוּבוּ אֵלַי הַמֶּלֶךְ מְצַפֶּה

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים
וְאָנוּ צֹאן מַרְעִיתוֹ בֶּאֱמֶת מַאֲמִינִים
שֶׁבְּתוֹךְ כָּל הַכְּאֵב גַּם כְּשֶׁלֹּא מְבִינִים
אַתָּה אוֹתָנוּ אוֹהֵב אַהֲבַת עוֹלָמִים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!