לא עברה שנה והתגרשתי מאשתי השנייה

היה זה לפני כשנתיים, קיבלתי טלפון מיהודי: "מרדכי, אמר לי, אני חייב לדבר איתך ולשתף אותך במה שעובר עליי.

וכך הוא סיפר לי - הייתי נשוי במשך שבע שנים אומנם לא הכי באושר אבל הייתי חי.

היו לנו ארבעה ילדים מקסימים. הייתה לי עבודה מסודרת וגם לאשתי הייתה עבודה מסודרת.

אבל הייתה לי בעיה אחת, לא הבנתי שבחיים צריך להשלים עם דברים מסוימים ולהבין שלא שורפים את מה שיש בגלל מה שאין.

ואחד הדברים החשובים בחיים בשביל 'לשרוד' זה ללמוד שיש דברים שככה יישארו וללמוד ליהנות מהטוב שכן יש אצל השני.

את חטאיי אני מזכיר, אמר לי היהודי שישב מולי.

לא יודע איך להסביר לך את זה אבל אשתי לא הייתה הכי טובה במראה לטעמי. הפריע לי המראה שלה.

המחשבות היו משגעות אותי: איך לקחת אותה? תראה איך היא נראית! צריך מינימום של יופי!

היצר לא הפסיק להפריע לי, ובמקום להסתכל על היופי הפנימי שלה הייתי טיפש והסתכלתי רק על היופי החיצוני שלה.

לא שהיא הייתה מכוערת אבל כשהשטן מתלבש הוא יודע איך להתלבש.

בגלל שלא הייתי מרוצה אז הייתי משגע את אשתי שהיא תתלבש כך או כך. אבל זה לא עזר וזה רק הגביר את האובססיה שלי בנושא הזה.

לא רוצה לפרט מה קרה ואיך זה קרה והמבין יבין.

כנראה שאולי הייתי אכזרי מדי ואנוכי מדי, בגלל תאווה שלי אני מאמלל ארבעה ילדים ואישה. גם פשוט לא הבנתי שאני בסופו של דבר מאמלל את עצמי בצורה האיומה ביותר.

אז קרה מה שקרה, אשתי התחננה אליי שלא אתגרש והיא תעשה את הכול כדי לרצות אותי, אבל ליבי היה אטום. שהשם יסלח לי.

התגרשתי מאשתי והתחתנתי עם אישה אחרת כמיטב חלומותיי ודמיונותיי.

בחודשים הראשונים לאחר מכן הייתי בעננים.

כותב השורות, מרדכי רוט.

אבל לאחר מספר חודשים נחתי ישר לקרקע. היא אומנם הייתה במראה כמו שדמיינתי כל חיי אבל הפנימיות שלה הייתה ריקה מתוכן.

כל מעייניה היו נתונים אך ורק לכסף, בגדים וקניות. ומה שהכי גרוע - היא לא הייתה טובת לב באמת כמו אשתי הראשונה שהייתה נאמנת מסורה ודואגת באמת לצרכיי. קיבלתי מהשמים מה שהגיע לי קיבלתי אישה שממש דואגת רק לעצמה כמו שאני חשבתי רק על עצמי.

לאט לאט התחילו גם מריבות שהפכו לקשות מיום ליום, עד שהגיע מצב שפשוט לא יכולתי להסתכל בפניה מרוב שהיא הייתה מציקה לי ופוגעת בי.

לא עברה שנה והתגרשתי מאשתי השנייה.

רק אז הבנתי את גודל הטעות שעשיתי כשהתגרשתי לראשונה ובגדתי באישה כל טובה ומיוחדת שרק דאגה לי אבל במראה שלה היא לא הייתה כפי דמיונותיי ותאוותיי.

במקום להתמקד בעיקר ולהתחבר אל היופי האצילי שלה בחרתי רק להסתכל על היופי החיצוני שלה.

בחרתי לשרוף את מה שיש בגלל מה שאין. אני מודה שהייתי צריך לטפל בטירוף שהיה לי אז, אבל פשוט הייתי אטום ולא שמעתי בקול אחר, רק בקול שהיה בראש שלי שאמר לי שאם תהיה לי אישה שהיא נראית כך וכך אז אני אהיה מאושר ושמח.

ואז יהיה לי טוב.

למפרע אני מבין שהייתי צריך לטפל בזה ואולי לנסות להגיע להבנות מסוימות שאשתי הייתה עושה מספר שינויים בדברים שהפריעו לי.

אבל באמת לאמיתה זה לא היה עוזר כי בחרתי באותו זמן להסתכל רק על מה שאין ולא על מה שיש.

לא נתתי צ'אנס אחר.

את העונש שלי כבר קיבלתי, אשתי הראשונה התחתנה כבר עם מישהו אחר אדם יותר טוב ממני שבטוח יודע להעריך את היופי הפנימי שלה, ואת הדאגה והמסירות שלה.

אני כבר מספר שנים גרוש ופצוע ושותת דם".

אני נתקל לפעמים באנשים שיש להם חיים כל כך טובים בחיי הזוגיות ואפילו גם במקום העבודה וכו' אבל הם בוחרים לפעמים להרוס את מה שיש להם בגלל מה שאין להם. ואז הם עושים צעדים שגורמים להם בסוף שהם מפסידים את כל מה שיש להם.

לפעמים זה מתחיל מאובססיה קטנה שהאדם במקום שיעצור אותה הוא ממשיך להלעיט את עצמו עד שבסוף אין לו כבר שליטה על זה.

תזכרו לא שורפים את מה שיש בגלל מה שאין. ועוד דבר קטן אין לעולם כמו יופי פנימי יופי חיצוני כלה והולך, שקר החן והבל היופי.

לצערי אני מכיר גם בחורים מבוגרים שהם כבר בגיל ארבעים ומעלה שלא התארסו רק בגלל דמיונות לא ריאליים.

נאמר במשלי: נזם זהב באף חזיר, אישה יפה וסרת טעם (י"א, כ"ב), וביאר שם הגר"א כי המראה של אדם הוא תלוי בלב לכן מי שיש לו מידות טובות הוא נקרא יפה מראה.

שבת שלום. שבת שמחה ובריאה לכל עם ישראל היקרים.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!