י"ג חשון התשפ"ה
14.11.2024
מתארגן באיטיות ומאחר ללימודים

כיצד לנהוג? הילד מגיב בחריפות כאשר מזרזים אותו

ילדים רבים בגילאים מתבגרים, מתקשים לקום בבוקר ומגיעים למצב בו הם אינם לוקחים את האחריות ומאחרים ללימודים, לפעמים הם אף מתרגזים ומגיבים בחריפות על כך שמזרזים אותם, כיצד לנהוג עימם?

כיצד לנהוג? הילד מגיב בחריפות כאשר מזרזים אותו
ילד בדרך לבית ספר צילום: Chen Leopold/FLASH90

שו"ת נפלא בנושא חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, והפעם עם שאלה נוספת בנושא "אחריות אישית אצל ילדים" כיצד נצליח להעניק לילדינו אחריות אישית ללא הצורך להעיר להם?

מ. שואלת: היי בתיה אשמח אם תוכלי לענות לי על בעיה שצצה כל בוקר מחדש, הבן הגדול שלי מתקשה לקום בבוקר ואז כאשר הוא מתארגן הוא עושה זאת נורא לאט וזה גורם לו לאחר כמעט כל יום, בנוסף אם אני מעיזה לומר לו תזדרז הוא מגיב נורא בחריפות שאני מלחיצה אותו ויוצא בעצבים מהבית, איך היית ממליצה לי להתנהג?

בתיה עונה: בשאלתך אנו רואים את הקושי של הילד בבקרים בקימה ובהתארגנות, ומצד שני את הלחץ שלו מההתערבות שלך בנושא.

יש כאן ניגודיות מאוד חזקה, מצד אחד הוא לא לוקח את האחריות על עצמו וכאילו משליך את זה על אמא ומנגד ההתנגדות מלקבל את זה שאת מנסה קצת להתערב ולקחת את האחריות.

אז מה בעצם קורה פה?

כל עוד הילד חש את האחריות שלך ואת  התעסקותך סביבו, הן ברמה הטכנית והן ברמה הרגשית, משהו בתוכו מרשה לו להרפות  ולא לקחת את  האחריות על עצמו.

ידוע הוא כי אין שניים יכולים להתחלק באחריות על דבר אחד, ברגע שיש שני שותפים, זה ייפול באופן אוטומטי על אחד מהם.

אנחנו חוות את זה בקורס, איך שבכל מני תחומים שהאמא מנסה לעזור לילד, ונוטלת חלק מהאחריות, באופן לא מודע זה נופל במלואו על אמא,

רק אתמול שיתפה אותנו אמא אחת בהתרגשות, על התמודדות של שנים שבנה היה מאחר כרוני, אחרי בוקר של מאבק יומיומי, או לחילופין הייתה מבטיחה לו פרסים ומבצעים, היא החליטה לצאת מהתמונה, וכבר שבועיים רצופים שהילד לא מאחר!!!

בלי שתצטרך לדרבן לדחוף ולעודד!

אז מה באמת קורה שם?

מה הסיפור שהילד באמת לא מתעורר בבוקר, הוא לא בוחר בזה באופן מודע. אבל קורה לו שם משהו ברמה הפיזיולוגית שגורם לו לישון חזק, (כמו בחדר התאוששות אחר ניתוח)

את יכולה לקחת לעצמך דוגמה שביום של טיול, פתאום התרדמת יורדת פלאים והוא מתעורר מעצמו קופץ בזריזות וכו', מה קרה לו אז???

פשוט לקח את מלא האחריות על גבו...לא סמך על אף אחד. (זה אומר שהוא מסוגל)

ולכן העבודה שלך אמא - לתת לילד שלך את מלוא האחריות, לא לחשוש ולסמוך עליו.

ובעיקר לא לפחד לעזוב את הפיקוד והשליטה על הבקרים שלו... לא לפחד אם זה יהיה כרוך בתהליך שיהיו לו גם נפילות, ואפילו אם לא תראי כל שינוי, משהו מתחיל להתרקם...

פשוט צאי מכל הסיפור.

הרבה הצלחה וס"ד

חינוך ילדים אחריות אישית

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}