מחקר: כל ישראלי שני סבור שהסכסוך החילוני-חרדי הוא הקשה ביותר

ערב בחירות סבב 4: מחקר חדש של ארגון גשר מציג את המתחים המרכזיים בחברה הישראלית ואת האשמים במצב. לפי המחקר, כל ישראלי שני סבור שהסכסוך "החילוני – חרדי" הוא הסכסוך המרכזי והקשה ביותר כיום בחברה הישראלית; 20% בלבד סבורים כי הסכסוך "היהודי – ערבי" הוא הקשה ביותר; 10% בלבד בחרו בסכסוך בין "ימין לשמאל".

על פי כלל המשיבים: האחראיים הראשיים למשבר בין הציבור החילוני למגזר החרדי הם הפוליטיקאים עם 52% מקולות המשיבים. 

מקום ראשון ב"מדד המתחים של גשר": חילונים – חרדים

• 73% - מדובר בסכנה ממשית למדינת ישראל

על פי הסקר הסכסוך "היהודי – ערבי" נדחק ונשכח ואילו הסכסוך "החילוני – חרדי" הוא הקונפליקט המרכזי והבעייתי ביותר בעיני תושבי מדינת ישראל.
אם לא די בכך, 73% מהציבור הישראלי רואים בקונפליקט החילוני – חרדי, כ"סכנה" אמיתית לעתיד החברה הישראלית ו-62% מהנשאלים השיבו כי הם מאמינים שעומק המשבר אף ילך ויחריף.

לשאלה "מיהם האחראים למשבר שנוצר בין הציבור החילוני לחרדי"?, ניתנו תשובות מפתיעות: הסיבה המרכזית לאשם היא "אינטרסים פוליטים" (52%), הסיבה במקום השני היא "אי השוויון בנטל" (51%) ובמקום השלישי ציינו את "חוסר ההיכרות בין המגזרים" (47%).

כאשר בוחנים את הסיבות המרכזיות למשבר על פי חלוקה למגזרים, רואים כי הסיבה המרכזית למשבר בעיני הציבור החרדי היא "חוסר ההיכרות בין המגזרים" (73%) ובקרב הציבור החילוני הוגדר במקום הראשון עניין "אי השוויון בנטל" (67%).

כאמור, כאשר משכללים את כלל התוצאות של כלל המגזרים "האינטרסים הפוליטיים" הם הסיבה המרכזית והבולטת לעומק המשבר. על נושא אחד ישנו קונצנזוס חוצה מגזרים והוא לשאלה "האם הקורונה הזיקה ליחסים בין המגזרים"? התשובה שהתקבלה היא חד משמעית: 88% השיבו כי הקורונה הזיקה ליחסים בין מגזרים אלה.

• החרדים אופטימיים – החילונים פסימיים

כאשר שאלו את המגזרים השונים "האם המשבר בר תיקון"? במגזר החרדי נרשמת אופטימיות, כאשר 69% סבורים שהקרע ניתן לתקן ואילו הציבור החילוני פסימי יותר, כאשר 41% בלבד סבורים כי הקרע ניתן לתיקון. בבחינת כלל הציבור, 55% סבורים כי הקרע ניתן לאיחוי.

מנכ"ל ארגון גשר, אילן גאל דור: "תוצאות הסקר זועקות - אזרחי ישראל מודאגים מאוד מהקרעים בין חלקי העם ואף יודעים מהם הגורמים המרכזיים למצב אליו הגענו. ערב הבחירות, תושבי ישראל כמהים לחברה מאוחדת ובריאה יותר, ומייחלים להנהגה שתתייחס למתחים החברתיים באותה חשיבות בה היא מתייחסת לאיומים הביטחוניים והבריאותיים.

אין צורך ב'קבינט פיוס' או בהצהרות פומפוזיות, יש צורך במעשים בשטח. ביצירת מפגשים והיכרות בין חלקי העם השונים, אם זה דרך מערכת החינוך, תנועות הנוער או הרשויות המקומיות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!