הרבי לחסידים: מי שמחובר רשאי לא להצביע • צפו

אמש (מוצ"ש) בסעודת מלווה מלכה השבועית, המשיך הרבי מביטשקוב לבקר בפני חסידיו את התנהגות חברי הכנסת בתקופת הקורונה, ובפתח דבריו הזכיר את ההילולא של זקנו רבי אשר מרופשיץ זיע"א, והקשר בין ההגדה של הפסח לפתק בקלפי.

בפתח דבריו אמר הרבי: "השבוע זה היארצייט של ההייליגער זיידע הרבי רבי אשר ישעי' מרופשיץ זיע"א, ר' אשר'ל היה החתן של ההייליגער רופשיצער רב, ואת כל הילדים שלח הרופישצער רב להיות רבי'ס ורבנים במקומות אחרים, ורק את החתן הוא השאיר להיות ממלא מקומו".

הרבי המשיך ופרט: "יש את הסיפור הידוע. הרי הרפשיצער רב היה התלמיד של החוזה, וכל פעם כשהיה שידוך בשביל הבת, ההיליגער חוזה אמר לו לא זה, לא זה... פעם הוא נסע ללובלין, וברכבת הוא ראה איזה בחור שמאד מצא חן בעיניו, הוא שאל אותו מיהו, התברר שהאבא שלו הוא הסנדלר או החייט של לובלין. אז הוא אמר לו 'אתה יכול לבוא איתי לרבי', אז הוא אמר לו 'בשמחה', איך שהוא נכנס, ההיליגער חוזר אמר "'חכם עדיף מנביא' זה קרבן פסח כשר". היה שם אחד מהתלמידים של ההיליגער חוזה והוא אמר, אף פעם לא הבנתי שההיליגער רבי ר' אשר'ל נפטר בערב פסח ואז התברר מה שההייליגער חוזה אמר שזה קרבן פסח כשר".

"יש הרבה דברים מעניינים עם ההיליגער רבי ר' אשר מראפשיץ, יש ווארט ידוע, חז"ל המשנה במס' סוכה אומרת החוטט בגדיש לא יצא ידי חובה, למה? תעשה ולא מן העשוי, ההיליגער רבי אושר ראפשיצער אמר, הרבונו של עולם לא מחפש שתהיה חקיין שתעשה דברים עשויים כבר, הרבש"ע רוצה שתהיה מחדש. 'דע את אלוקי אביך', נכון אלוקי אביך אבל 'דע', שיהיה לך ידיעה עצמית חוץ מזה שהוא אלוקי אביך", הוסיף הרבי.

הרבי המשיך וסיפר: "הרבי ר' אשר'ל ראפשיצער היה מאד מקפיד לאכול מאכלים רותחים מאד, כשהוא היה עושה טיש, אז האוכל היה על שולחן לידו, מהסיר לצלחת. היה פעם אחת שהוא התאכסן באיזה מקום ולא הצליחו לארגן רק שבצד השני של הכביש היה האוכל ולא עבר אפילו דקה ממתי שזה יצא מהסיר עד שזה היה אצלו על השולחן ואז הוא אמר 'אהה זה קר'. הוא לא הסתפק בזה הוא אמר קל וחומר, אם מרק שזה דבר דומם אין לו עיניים אין לו אזנים הוא רק עבר מהצד הזה של הכביש לצד הזה הוא כבר התקרר, אז בשר ודם שיש לו עיניים ויש לו אוזניים תתארו לכם כשהוא עובר מהצד הזה לצד הזה של הכביש כמה הוא מתקרר".

"וזה מביא אותנו לנושא הכאוב שאני כבר צועק עליו הרבה זמן" המשיך הרבי וקישר הדברים לנושאים העומדים על הפרק: "היום הייתי בדרשה של הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן 'שבת הגדול דרשה' הוא גם צעק על זה מקירות לבו: שנת תשפ"א זו שנה ששיווקה הרבה ילדים לרחובות. כמה ילדים כמה בנים וכמה בנות שמסתובבים ברחובות, לא כי הם בחרו להסתובב, מה יעשה הבן ולא יחטא, וכמו שאמרנו לפני שבועיים בנושא הזה יש גם אשמים. אף אחד לא יכול להתנער מאחריות. יש יהודים שלא יוכלו להגיד ידינו לא שפכו את הדם הזה".

"מי שלומד דף היומי בימים האלו לומדים את כל העניינים של ליל הסדר ערבי פסחים, יש מחלוקת תנאים אם חרוסת זו מצווה או חרוסת זו לא מצווה. ואם זה מצווה איזה מצווה זו זכר לתפוח או זכר לטיט. תגידו לי רבותי מה הנפק"מ, ואם זה מנהג אז לא עושים את זה? זכר למקדש הלל כורך זה מצווה, זה זכר למקדש כהלל וכל יהודי ויהודי מקיים את זה. מה המחלוקת הזו זה מצווה או לא מצווה, כל יהודי מקיים את זה. אבל חרוסת יש הרבה מנהגים, אחד מכניס יש תוספות שמביא מנהג להכניס אגוזים ויש מנהג זנגביל שיראה כמו טיט, מכניסים ומכניסים". הקשה הרבי וביאר: "באים חז"ל ללמד אותי לפני שאתה ממתחיל להכניס קודם שיהיה הבסיס, אם זה מצווה עכשיו תתחיל לשחק עם מנהגים תכניס את זה ואת ואת זה. אבל צריך שזה יהיה מצווה".

"רבותי בדקתי בכל התרי"ג מצוות לא מצאתי מצווה שנקראת לבחור, בחירות זה לא מצווה, זה לא מופיע בשום מצווה, לא ברמ"ח מצוות עשה, ולא בשס"ה לא תעשה", הצהיר הרבי והדגיש: "אז לפני שאתה עושה חשבון מה להכניס לתוך החרוסת, איזה פתק להכניס, קודם כל תבדוק בכלל שזו מצווה. אחרי שתחליט שזו מצווה אז תתחיל לעשות חשבונות מה בדיוק להכניס".

"אז נכון, בחירות זה לא מצווה. אין שום מצווה לבחור אבל רבותי, 'ועשית ככל אשר יורוך' זה כן מצוות עשה דאורייתא. זה לא משנה אם יש לך טענות או אין לך טענות, ואני אומר לכם רבותי שיותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן. בנושא של אותם שלוחי ציבור שאינם ראויים לאימון הציבור יש הרבה הרבה מה להגיד והשלוחי ציבור האלו אינם ראויים לאימון שלנו. אבלך גדולי ישראל כן ראויים לאימון שלנו והתורה הקדושה ראויה לאימון שלנו. ואם בתורה הקדושה כתוב 'ועשית ככל אשר יורוך' אז זה מה שצריך לעשות" הבהיר הרבי.

הרבי המשיך בדרשה: "ולכן היות והקב"ה סיבב שנכנסתי לעניין הזה אז אי אפשר להשאיר את האנשים בבלבול, העוילם יודעים מה שאני נוהג, הלכה למעשה: מה שאני נוהג, שאני לא מצביע, לא הולך בכלל לבחירות, וכך אני גם מורה למשפחה שלי. אז מי שמרגיש את עצמו שהוא קרוב מחובר ונהג את עצמו במנהגים שאני נוהג, הוא רשאי לא ללכת להצביע. אבל מי שלא עומד בקריטריונים האלו, יש תורה ויש גדולי ישראל. ואם התורה וגדולי ישראל אומרים ועשית ככל אשר יורוך, אז ככל אחד יודע מה הוא צריך לעשות. והחשוב ביותר להיזהר ולהישמר שמי שכן הולך להצביע שלא ייתן את הקול שלו למפלגה שאינה חרדית, וכל אחד יודע במה דברים אמורים. עדיף שתשב בבית ואל תלך להצביע. ללכת בקום ועשה ולהצביע למפלגה שדרך חכמים חכמי ישראל וגדולי ישראל אינה נוחה מהם לא יעלה על הדעת בכלל".

"וכמו שאמרתי דיברתי ודיברתי מספיק, אי אפשר להשאיר את הציבור מבולבל אז צריך להציב את הדברים השולחן" סיכם הרבי וסיים: "רבן גמליאל היה אומר כל מי שלא אמר את השלושה דברים האלה בפסח לא יצא ידי חובתו, פסח מצה ומרור. ואז בהגדה של פסח כתוב פירוט על כל אחד מהם, מה צריך להגיד את השלושה האלו, אתה הרי בכל מקרה הולך להסביר בפרוטרוט את כל אחד מהשלושה דברים האלו... אלא רבן גמליאל רצה ללמד אותנו דבר אחד, שהסוד של פסח זה שיהודי יכניס לו טוב לראש אם הוא רוצה לצאת מגלות הדעת שלו שזה כל העניין של פסח. אז שייקח בחשבון שכשהפה סח, כשהפה מדבר יותר ממה שהוא צריך לדבר, התוצאה של זה זה מצה ומריבה והשם ישמור ויציל תוצאות של מצה ומריבה זה מרור".

את דבריו סיים: "זה מה שאנחנו צריכים להכניס לנו בראש שהעיקר להיות מחוברים ביחד בליל הסדר לוקחים עם את המצות השלמות גם את המצות השבורות ומאגדים ביחד. וכמו שאמרנו בשם ההייליגער חתם סופר זה העניין של הלל הזקן היה לחבר את הצדיקים הבינונים והרשעים, בפסח אין אחד כזה ואחד כזה כולנו בני איש אחד אנחנו. שהקדוש ברוך יעזור לנו שנזכה להכין את עצמנו כמו שצריך לפסח, שנזכה לפסח שמח וכשר ושיהיה סדר טוב לכל השנה אמן כן יהי רצון", ברך הרבי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!