הסיבה האמיתית: העשיר נתן הרבה צדקה אבל איבד את הכל

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" - אדם שעושה דבר בגאווה בלי הכנעת הלב, מקלקל הכל

אנחנו מוצאים בפרשת השבוע האות א' של ויקרא היא א' קטנה, ורבו הפירושים מדוע האות א' קטנה, הרי בכל אות בתורה הקדושה סודות גדולים טמונים בה ועל כל תג בתורה הקדושה רבי עקיבא היה דורש תילי תילין של הלכות על כל תג בתורה, אם כך מדוע האות א' קטנה?

אז אולי אפשר לבאר על הדרך המוסר לחזק את הנפש של כל אחד מאיתנו, התורה הקדושה אומרת לנו בפרשה זו ובפרשות הבאות עניין הבאת הקרבן והקרבתו לקב"ה. צריך להקשות הקב"ה הוא רחום וחנון בעל הרחמים, אין דבר של רחמים וחסד יותר מהקב"ה, איזו הנאה ונוחות יש לקב"ה שהוא הבעלים הגדול של החסד בעולם לראות איך שוחטים בהמה. למה לא משאירים את הבהמה חיה, האם זה עושה נוחות והנאה לקב"ה ששוחטים את הבהמה ובזה הקב"ה סולח לאדם ומוחל לו על העוונות שלו?

אלא אולי אפשר לבאר ולומר, רבותינו הקדושים אומרים שכל עניין הקרבת קורבנות האדם צריך לדמיין בנפשו שכל מה שעושים לקרבן, השחיטה וכל המעשים שנעשים בקרבן כך היו צריכים לעשות לו, והקרבן הוא כפרה עליו ובמקום שיעשו לאדם המקריב את הקרבן כך, עושים את הכל לקרבן.

כל המהות של הקרבת הקרבן היא להוריד ולהכניע את הנפש של האדם, שהאדם ירגיש את עצמו מוכנע. לכן הקב"ה קיבל את הקרבן של הבל ולא קיבל את הקרבן של קין, כי הבל הביא מכל ליבו את הקרבן בהכנעת הלב, אבל קין הביא בגאווה, מהדברים הבזויים והפשוטים שיש לו, הוא לא הביא את זה בהכנעת הלב. אם לא מביאים בהכנעת הלב, הקב"ה לא מקבל את הקרבן כי כל המהות של הקרבן זה להכניע את הלב.

לכן גם פה בפרשה, כשהתורה הקדושה מצווה אותנו להביא קרבן, התורה אומרת עם א' קטנה עם הכנעה של הלב. יש אנשים שנותנים צדקה ויש אנשים שלומדים תורה, אבל הכל בגאווה, אם הכל בגאווה אין לזה אף תיקון. המהות של הקרבן והתכלית של הקרבן שתהיה לאדם ענווה והכנעה, אדם שעושה דבר עם גאווה הוא מקלקל את הכל.

הרבה אנשים נותנים צדקה עם גאווה ומקלקלים את הצדקה שלהם, הרבה אנשים לומדים תורה עם גאווה ומקלקלים את הלימוד תורה שלהם. מתי שהאדם עושה משהו טוב, הוא צריך לעשות את זה עם א' קטנה, עם הכנעה. אדם שמביא קרבן צריך להסתכל על הקרבן בהכנעה ואם הוא יסתכל בגאווה, הוא יקלקל את הכל. קין הסתכל בגאווה קלקל את הכל, הבל הסתכל בענווה והכנעה הרים את הקרבן שלו למקום גדול.

אדם צריך להכניע את ליבו ומתי שהוא מתסכל על עצמו בהכנעה ידע שזו התכלית של האדם להיות מוכנע לקב"ה, להיות כלי קיבול לקבל את הברכה מהקב"ה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!