חשה אי שוויון בנטל הבית? כך תתמודדי ותשני את המצב
נשים רבות מגיעות למצב בו הן חשות אי שיוון בנטל בבית, זאת בעקבות היציאה לעבודה בבוקר והמטלות הנשארות בבית הממתינות להן ובכך הנטל על כתפיהן גדול • כיצד מתמודדים ומשנים את המצב? וכיצד נצליח להיות מרוצים יותר?
- הרב דניאל פנחסוב
- ט"ז אדר התשפ"א
- 1 תגובות
שאלה: אנו זוג נשוי עם ילדים שעובדים לפרנסת המשפחה. לאחר סיום משמרת עבודתי, אני בעצם מתחילה את משמרתי השנייה בניקיון ובסידור הבית. אני מרגישה שהנטל בבית הוא יותר מידי על כתפיי, ובעלי לא מוכן ליטול בצורה שוויונית במטלות הבית ומכל המשתמע מכך. כיצד אני צריכה להתמודד עם זה?
תשובה: בעבר חלוקת התפקידים הייתה ברורה ומוגדרת יותר. הגבר היה המפרנס העיקרי, והאישה עקרת הבית או מסייעת בפרנסה. במערכת כזו, גם הציפיות האחד מהשנייה היו ידועות ומוגדרות מראש.
היום ישנה מגמה, של מעבר המשפחה מן הדגם המסורתי לדגם השיתופי. הסיבה לכך היא, שנשים רבות יוצאות לעבוד, וכתוצאה מכך הן דורשות יחס שוויוני יותר. היחסים והציפיות בין בני הזוג השתנו, וישנו ניסיון מתמשך להגדיר מחדש את תפקידי הגבר והאישה, ואת המשא ומתן סביב התפקידים בבית.
כניסת הפמיניזם הביאה לתחושת חוסר שוויון, ובהתאם לכך חוסר שביעות רצון בנישואיהם של אנשים רבים. הרגשה זו נובעת מהתפיסה הלא נכונה, שאין כל הבדל בין המינים, ובהתאם לכך לא צריך להיות הבדל בין התפקידים.
כיום, לא זו בלבד שגם התפיסות המודרניות מבינות את תפיסת היהדות, שההבדל בין המינים הוא חלק מיצירה טבעית, ובהתאם לכך מותאמים התפקידים למבנה של האיש והאשה בניהול הבית והמשפחה, אלא גם הבדלים אלו הם לכבוד והערכה בעיני הגברים וגם בעיני הנשים.
פורסמו מחקרים ישראליים, שזוגות התופסים את חלוקת התפקידים כשוויוניים, מרוצים יותר מהמערכת הזוגית, כאשר מה שגרם לתפיסת השוויוניות היא התמיכה הרגשית, והרגשת האחריות המשותפת לשני בני הזוג, ללא קשר לאופן בו מתחלקים התפקידים. זאת למרות שעזרת הבעל בפועל היא מועטה, ולא מעידה על שוויוניות בתפקידים. התפיסה שבן הזוג שותף ומסייע במה שהוא יכול, מספקת את התחושה של הקלה בעומס, וזה מה שגרם לנשים אלו להעיד על שביעות רצון מהנישואין.
מחקרים אלו מעידים, שלא חלוקה שרירותית של תפקידים באופן שווה יוצרת תחושת הוגנות, אלא התמיכה הרגשית, הערכת הבעל והאשה, התקשורת ביניהם, הם אלו הקובעים את איכות הזוגיות.
כשהבעל והאשה מביאים למודעות הזוגית שלהם, את ההבנה שהמבנה הנפשי של כל אחד הוא שונה, מעצם היותם בני אדם שונים, הם ייטיבו לכבד זה את זו, ולהבין שכל אחד מעדיף לסייע במטלות ספציפיות, שהוא יכול לעמוד בהן.
לפיכך, חשוב לשוחח על חלוקת המטלות מתוך כבוד והערכה, כשכל אחד אומר מה הוא מסוגל לעשות, וכך לבצע את החלוקה תוך כדי התחשבות פיזית ונפשית. לדוגמא: האשה פנויה יותר לערוך את הקניות, אך הם מסכמים שהבעל עוזר לה לשאת את השקיות הכבדות הביתה. או האשה תצא מוקדם יותר לעבודה, בכדי שתספיק למיין את הכביסות ולהכניסם למכונה, ואח"כ הבעל ימשיך לתלות.
מאת: הרב דניאל פנחסוב, מרצה ויועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות