החרדים שוב נופלים לידיים של נתניהו // דעה

נתחיל מהסוף, הציבור החרדי אוהד מאוד את ראש הממשלה בנימין נתניהו, זה לא סוד, אבל רובו ככולו תומך דווקא במפלגות החרדיות כי הם מצפים שהנציגים יאתגרו אותו ולא יתמכו בו באופן אוטומטי רק כי הוא ביקש את קישקוש החתימה שלהם.

כפי הנראה, חתימת ראשי המפלגות החרדיות אמש על תצהיר נאמנות לבנימין נתניהו רק מחלישה אותם לקראת המו"מ הבא, במקום לחתום רק כי נתניהו ביקש, היה מצופה מהנציגים החרדים לבקש משהו בתמורה לציבור ששלח אותם להילחם למענו. ולא, לא חסר מה לדרוש, הרי רק לאחרונה עלה שוב לכותרות בקול רעש גדול הדרישה להתחייב לפסקת התגברות שגפני כל כך מתעקש שתצא לפועל.

הנציגים לא באמת צריכים אותנו בכדי שנזכיר להם את הסוגיות הבוערות שעומדות על הפרק, יש עוד שלל נושאים עליהם היה מוטל להילחם, אם זה נושאי דת חשובים שהיה מצופה כי הציבור החרדי יקבל בתמורה לכזו התחייבות משמעותית מצידם, חוק הגיוס, הגיור, החמץ, הכשרות ועוד אין סוף נושאים חשובים, ודווקא הפעם כשנתניהו כל כך זקוק להם המינימום הנדרש הוא לבקש התחייבות אחרת בתמורה, אך נראה שכמו תמיד נתניהו מצליח לדחוק אותם פעם אחר פעם.

איך סיעת ש"ס למשל חתמה על נאמנות לנתניהו לפני שהם יודעים שתיק הדתות שכל כך חשוב לציבור בוחריהם ישאר בידי רה"מ?, האם מישהו התחייב להם שגם אם בנט / סמוטריץ׳ שהממשלה תלויה בהם יבקשו את תיק הדתות הם לא יקבלו אותו? הרי המסמך הזה קובע שאם נתניהו לא יצליח להקים ממשלה אז ילכו איתו לאופוזיציה, והשאלה המתבקשת היא על מה ולמה? החיים נפסקים אם ביבי לא ינצח?.

רק לפני כחודש הבהיר יו"ר יהדות התורה משה גפני כי חקיקת פסקת ההתגברות תהיה תנאי לכל קואליציה עתידית, האם גפני קיבל התחייבות שיחוקק פסקת ההתגברות? כמובן שלא. אז מה הוא ראה לקפוץ בראש? למה למהר ולחתום?.

עד מתי? עד מתי הציבור החרדי שהאמת היא נר לרגליו וכל ראשי המפלגות מאז ועד עתה יודעים כי ניתן לסמוך עליהם בעיניים עצומות וכי מילה שלהם זו מילה, יפול שוב ושוב להסכמים חד צדדיים מבלי שיתוגמל על כך ולו במינימום האפשרי.

האם העמדה כי רה"מ נתניהו הוא המועמד הטוב ביותר לחרדים הוכיחה את עצמה אי פעם? הרי סוגוית חשובות כל כך זוכים להתעלמות ודחייה מצידו, מדוע לא לנסות אפיקים חדשים או על כל פנים לדרוש תמורה הגיונית לנאמנות העיוורת ברה"מ נתניהו. אין אף סיבה בעולם שתצדיק ישיבה בספסלי הקואליציה ואולי אפילו אופוזיציה מבלי שנתניהו ישים את דרישתם בראש סדר העדיפויות.

יש שיאמרו כי החתימה היום אמנם מעודנת יותר מפעם קודמת, אבל עדיין היא הסכמה החלטית להצטרף לקואליציה עם אפס דרישות, וכל זה בזמן שהציבור החרדי זקוק לכל כל כך הרבה תיקונים הנוגעים בדם ליבו, אבל ככל  הנראה הנציגים פחות מחוברים לשטח והדרישות המתבקשות נפלו להן אי שם בין כסאות הקואליציה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!