אחרי חודש מאבק: הרב עזרא דשט ז"ל נכנע לנגיף

לאחר חודש של מאבק בנגיף הקורונה, הרב עזרא דשט ז"ל הלך אמש (מוצ"ש) לעולמו והוא עוד לא בן 60. לפני שלושה שבועות פרסם בנו יחזקאל פוסט ובו הוא סיפר כי אביו לא התחסן לאחר שאחד הרבנים הורה לו לעשות כך, ונדבק ממתפלל שהגיע לבית הכנסת למרות שהיו לו תסמינים.

כך כתב הבן: "אבא שלי שוכב עכשיו במחלקת קורונה בבלינסון. למה בבלינסון? כי אין מיטות בירושלים, גם לא ברדיוס הקרוב לירושלים. הכל מלא. מלא עד מוות תרתי משמע. אין כניסה לשם, אין כניסה בכלל. רק באישורים שמיוחדים ולמעט זמן.

מתפשטים בכניסה, מחליפים בגדים, מתמגנים בשתי שכבות הגנה, רוחצים טוב טוב כל עור חשוף ונכנסים פנימה. חניון שנהיה בית חולים, צוות שבקושי רואים את העיניים שלו, מערכות נשימה שמצפצפות כל הזמן, עשרות אנשים שכואבת להם כל נשימה.

שפעת מכרו לנו כל מכחישי הקורונה, וירוס מומצא הם קראו לו. צריך לשדר להם את המחלקות האלה בשידור ישיר, שיראו קצת מה זה לאבד צלם אנוש סביב כל נשימה. מה זה דלקת ריאות חריפה שמקשה על האוויר להיכנס, מה זאת תחושה של טביעה בתוך מים כל יום, כל היום, כל הזמן.

הוא שוכב שם מפותל, כל הגוף שלו כואב. ובא לי לצרוח. לצרוח על המשפחה המורחבת שלי שבשישי לא התביישו ונסעו משפחה של עשר נפשות מהבית לקריית ספר לשבת חתן, לצרוח על זה שהדביק אותו בבית הכנסת ובא עם תסמינים ללמוד ולהתפלל, לצרוח על האידיוטים שלא מפסיקים להתקשר אלי בשביל למכור לי תרופה בשם "אין קורונה" כי כמה טיפות ממנה ואבא שלי ילך על הרגליים, לצרוח על ציבור שלם ששם פס, שצפצף על ההנחיות יומם ולילה וגרם לאבא שלי להיראות ככה. לצרוח על הרב שלו שפסק לו "שב ואל תעשה" כששאל אותו אם להתחסן, לצרוח על סוכני הבורות והטמטום שמשכנעים שם אנשים שהחיסונים לא בטוחים והקורונה לא קיימת.

אז היא קיימת, שם במחלקה ראיתי בלבן של העיניים את מלאך המוות יושב ומתענג לו על הלקוחות הבאים. ראיתי שם צוותים רפואיים, מלאכים בלבן, אנשים שמצילים חיים כל יום כל היום במלחמה עד אפיסת כוחות. ראיתי שם אחים ואחיות, יהודים ולא יהודים, מוסלמים ונוצרים נותנים יד אחת כדי להציל את אבא שלי, לתת לו עוד נשימה פחות כואבת, עוד זמן במלחמה הארורה בוירוס האלים הזה. כמה שבא לי לצרוח על הראשונים, כך בא לי לחבק את השניים.

ועכשיו אליכם, קחו רגע, דברו עם האנשים שחשובים לכם בחיים, תקריאו להם את הטקסט, שילכו להתחסן, שיתמגנו, שיזהרו, שישמרו על כל אות בתקנות החירום של הסגר, שיחמירו גם עליהם, שלא יעגלו פינות, שלא ירפו אפילו לרגע.

המחלה הזאת הורגת. המחלה הזאת, אם לא תיזהרו ממנה תגרום לאנשים הכי קרובים לכם לקמול כמו פרח נובל, כמו בני אדם שמזקינים עשרות שנים בכמה ימים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!