מתי תדעו שהגיע הזמן לעבור לבית אבות? מדריך מהיר ויעיל

כאשר בן משפחה אהוב אשר שנים רבות תיפקד מצוין מתחיל לסבול מירידה בתפקודים פיזיים (תהליך סיעודי) או מירידה קוגניטיבית ונפשית (תשישות נפש), בני המשפחה מתחילים להילחץ. מתח רב, חוסר אונים וסבל מתמשך, נגרמים ללא צורך. זאת, בעיקר בשל חוסר אבחון מתאים ו/או אי הכרת הסימנים הפשוטים מחד והקריטיים מאידך אשר מורים על הרגע שבו יש לשקול מעבר לבית אבות סיעודי.

לא אחת, הקשיש ובני משפחתו מתחבטים לגבי המועד שבו יש לבצע את המעבר  והאם בכלל צריך לעשות את המעבר ואולי בכלל כדאי עובד זר.

 על מנת לעשות מעט סדר בדברים, שוחחנו עם דוד דנחי, בעליה של חברת "יד לקשיש", פנסיונר של משרד ראש הממשלה ובעל תואר שני בניהול בתי אבות. דנחי הוא בין היועצים המקצועיים והוותיקים בישראל לגיל הזהב והוא גם משלנו, יהודי חרדי וירא שמיים המקפיד על קלה כבחמורה, מתגורר בכפר סבא בניו בני תורה יקרים והוא אף לומד באופן סדיר בישיבת נתיבות עולם בבני ברק.


דוד דנחי • קרדיט: דנחי דוד

מה זה בכלל תשוש נפש?

"תשוש נפש בהגדרה הוא קשיש אשר מתהלך באופן עצמאי, לפעמים לחלוטין אך סובל מירידה ביכולת שלו לקלוט היכן הוא נמצא, איך עושים דברים שכל החיים הוא עשה ללא קושי, הזיכרון שלו נחלש מאד והוא לפעמים מאבד את הדרך או לא מצליח להבין דברים פשוטים לכאורה. זה נקרא ירידה קוגניטיבית במישורי ההתמצאות במרחב, הזיכרון והאינטלקט. לכן, הוא זקוק לעזרה מלאה בביצוע פעולות יומיומיות כגון אכילה, הלבשה, רחיצה, שימוש בשירותים, מעבר מצבים, השגחה והכוונה בניידות".

האם יש בדיקה מקצועית שמאבחנת תשישות נפש?

"כן, בוודאי. ניתן לערוך לקשיש בדיקת מיני מנטל, בדיקה פסיכו-גריאטרית אשר מאפשרת להתחקות אחר מצבו הקוגניטיבי. תוצאותיה של הבדיקה נקבעות על סקאלה שבין 0 ל-30, כאשר ציון של 24-30 מציג מצב תקין, ופחות מ-17 דורש מעבר לבית אבות למחלקה לתשושי נפש.

הבדיקה הזו מספקת פעמים רבות את התשובה הסופית לגבי המעבר, בעיקר בקרב מתלבטים למיניהם. למשל, לאחרונה סייעתי בהעברתה של קשישה לבית אבות תוך כדי ששכנעתי את בנותיה שעליהן לפעול בהקדם בהסתמך על תוצאות בדיקת מיני מנטל. מדובר על קשישה מרשימה ואינטליגנטית, פסיכולוגית קלינית במקצועה, אשר בנותיה היו סבורות שהיא עדיין 'בסדר' ויכולה להישאר בבית למרות שהיו שם קשיים לא מבוטלים בכלל. הפניתי את האישה לבדיקה והתוצאות היו חד משמעיות. בשל כך, הצלחתי להשקיט את המצפון של הבנות, איתרנו במועד המתאים בית אבות נפלא לאישה, וכיום היא ממש פורחת".

כיצד נדע שהמשפחה כבר לא יכולה לטפל וחייבים לעבור לבית אבות?

"בכל הנוגע לקשישים תשושי נפש, קשה להעריך מתי עזרת המשפחה איננה עוד מתאימה למצבו הבריאותי של הקשיש. בעניין זה, אין תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי פרטני. חשוב לזכור שמעבר לסכנה הבריאותית אשר אורבת לקשיש וסביבתו בבית, טיפול באדם עם ירידה קוגניטיבית דורש הכשרה מקצועית ואיננו מתאים לכל אחד. אגב, גם בבתי אבות, מטפלים במחלקות לתשושי נפש הם בעלי ידע בתחום ספציפי זה.

עם כל האהבה והרצון הטוב, כאשר הירידה הקוגניטיבית מתחילה, יש לפעול ברגישות ובנחישות. אם הטיפול בקשיש מצד בני המשפחה מלווה בקושי רב, הדברים עלולים לגרום סכנה לכל הצדדים. למשל, אם הקשיש מרגיש בליבו שהמשפחה מתקשה לטפל בו, הוא מסתגר בתוך עצמו, לא מקפיד על כדורים או ארוחות, מצבו הבריאותי מתדרדר והסוף מי ישורנו. מיותר לציין כי הנזק שייגרם יהיה בלתי הפיך".

אבל בכל זאת, בית אבות זה נשמע משהו כזה...?

"כן ההרגשה מובנת, לשם "בית אבות" יש קונוטציה שלילית, כאילו משהו כזה נורא, עם זקנים שדועכים... אבל האמת היא שבארץ יש בתי אבות שאינם נופלים מבתי מלון מפוארים ממש עם כל השירותים והפעילויות וההרצאות – ובכל בית אבות כזה יש מחלקות שונות ובכל מחלקה יש ממש אווירה שמתאימה לכל האורחים השוהים בה בין אם הם פעילים באופן מלא מבחינה פיזית ורק תשושים נפשית ושכלית ובין אם הם נפגעו פיזית והם צלולים שכלית ונפשית."

"כיום הייתי קורא להם בתי מלון סיעודיים זה הרבה יותר מדוייק וכמו בבתי מלון יש רמות שונות, יש בתי אבות שהם ממש חמישה כוכבים ומעלה ויש גם פחות מי שיודע לפעול חכם ומתייעץ מראש יכול לקבל מימון לבית אבות שהוא ממש כמו בית מלון כמעט ללא עלות במימון המדינה."

אבל בכל זאת, האם לא עדיף שהקשיש יישאר בביתו, בסביבתו הטבעית, עם מטפל זר?

"נכון, קשיש אשר עובר לבית אבות עוזב את סביבתו הטבעית ולפעמים זה חיסרון באמת. אולם, המעבר איננו בהכרח פגיעה באורח החיים. נהפוך הוא, פעמים רבות זהו שיפור משמעותי. בתי האבות בישראל מציעים מניפה רחבה של שירותים, הרבה מעבר לנושא ההשגחה הרפואית והצוות הצמוד. עבור קשישים תשושי נפש, שבקלות מסוגלים לפגוע בעצמם או בסובב אותם מבלי משים מדובר לא אחת בהזדמנות אמיתית לשמר את מצבם ולעיתים אף לשפר אותו.

לגבי מטפל זר בבית, לפעמים אכן יש בכך הגיון ותועלת, ומומלץ להתייעץ בכל מקרה לגופו. עם זאת, מניסיוני הרב, זו איננה בהכרח האופציה הטובה ביותר בלשון המעטה. קשישים תשושי נפש נוטים באופן טבעי לראות במטפל הזר 'אויב' אשר נכנס לטריטוריה הפרטית שלהם והם דוחים אותו. כמו כן, מטפלים זרים לרוב אינם בעלי ההכשרות המתאימות לטיפול בתשושי נפש והם אינם יכולים לספק את המענה הדרוש. כאשר המטפל הזר נשכר בין השאר לשם הפגת בדידותו של הקשיש, פערי השפה והמנטליות מרוקנים מתוכן את המטרה הזו.

הדוגמאות לכך הן רבות כמובן. לא מזמן יצר עמי קשר בן של קשישה בת 93 אשר הייתה בביתה והסתייעה במטפלת זרה. למרות שהאישה הייתה עצמאית לחלוטין מבחינה פיסית, היה ברור שהיא סובלת מירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי. בעיקר בנושאי התמצאות בזמן ובמרחב. שלחתי את הבן ואמו לבדיקה פסיכו גריאטרית אשר הציגה תוצאות נמוכות וחייבה פרידה מהמטפלת ומעבר מיידי לבית אבות. מיד עם קבלת תוצאות הבדיקה, הבנתי שלא רק שהמטפלת איננה עונה על צרכי האישה, אלא שקיימת סכנה מהותית לחייה. כיום, האישה גרה בבית אבות נהדר בפתח תקווה, והיא ובני משפחתה מאד מרוצים. אני מקפיד לבקר אותם וזה פשוט נפלא לראות איך המצב השתנה לבלי היכר".

מה עושים כאשר הקשיש נוקט באלימות?

"לפני מספר ימים סייעתי במעבר קשיש תשוש נפש לבית אבות לאחר שאשתו, אשר גרה עמו, לא רצתה להעביר אותו מהבית למרות שמצבו הלך והחמיר. בסופו של דבר, באחד הלילות, הבעל פשוט התנפל על האישה וניסה לחנוק אותה. כתוצאה מכך, הוא נעצר על ידי המשטרה וכל העיכוב הזה במעבר כמעט הסתיים באסון. זהו כמובן מקרה קיצוני אך גילויי אלימות והתנהגויות תוקפניות של תשושי נפש מאד מצויים.

למרות הרמה המצוינת של בתי האבות בישראל, אשר מבוססת על תקינה מחמירה ופיקוח משרד הבריאות, פעמים רבות בני המשפחה מתעכבים בקבלת ההחלטה. הסביבה הטבעית של הקשיש, כלומר ביתו, נחשבת כמעט תמיד האופציה המועדפת. אולם, ולמרות שאין כמו בבית, חשוב לזהות את הקו האדום. דהיינו, לזהות את נקודת הזמן אשר ממנה והלאה התועלת שמתקבלת מהיות הקשיש בסביבה הטבעית כבר לא משתלמת, והנזקים שנגרמים בעטיה עולים על התועלת.

אצל קשישים תשושי נפש, מדובר תמיד על תהליך של התדרדרות קבועה ויש להיות עם אצבע על הדופק גם אם מחליטים להשאיר את בן המשפחה בביתו. בכל מקרה, ככל שתכנון המעבר למחלקה לתשושי נפש בבית אבות ייעשה מבעוד מועד, כך ייטב הן עם הקשיש והן עם סביבתו".

האם ישנן נורות אזהרה המעידות על תשישות הנפש של יקירינו?

בהחלט, וזה מאד חשוב להיות מודע לכך כי במרבית המקרים, תשישות נפש היא תהליך של ירידה קוגניטיבית מתמשכת ולא נפילה קוגניטיבית דרסטית ובולטת. לכן, בני המשפחה חייבים להיות ערים לנורות האזהרה. למשל, אי התמצאות במרחב היא תופעה נפוצה אשר מעידה על תשישות נפש ויכולה להיות סכנת חיים של ממש. קשיש אשר איננו מתמצא במרחב עלול לצאת מהבית מבלי לדעת כיצד לחזור, לעשות את צרכיו במטבח מבלי להבחין שהוא לא בשירותים, והדוגמאות רבות ומורכבות. מרגע שקיים חשש שזהו המצב, יש לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ מקצועי ולשקול מעבר לבית אבות.

נורת אזהרה נוספת היא התנהגות מוזרה כגון אלימות מילולית בוטה או אלימות פיסית יוצאת דופן. ככל שההתנהגות הנ"ל חורגת מההתנהגות הרגילה של הקשיש, המשפחה חייבת להקדים תרופה למכה. מעבר לכך, כל התנהגות בלתי רגילה צריכה לקבל את מלוא תשומת הלב – התנהלות חריגה עם כספים, שיחות טלפון בשעות לא שגרתיות, תלונות חריגות מצד השכנים, בלבול בזמנים/שמות/תאריכים וכדומה.

האם ישנה דרך קלה ומהירה לאדם מן השורה לדעת מה מצבו של יקירו?

"אגודת האלצהיימר האמריקאית ניסחה סימנים שעלולים להעיד על דמנציה (תשישות נפש) ונהוג לומר שהופעה של שניים מהם לפחות ללא סיבה רפואית מוצדקת מעידה על הצורך במעבר מיידי לבית אבות. להלך שאלון פשוט אשר תוכלו לשאול את עצמכם באופן מיידי:

1. האם יקירכם סובל מאובדן זיכרון קבוע או זמני?
2. האם ליקירכם יש קושי בביצוע מטלות ידועות ומוכרות?
3. האם יקירכם מתחיל לאבד את היכולת להשתמש במילים כגון שמות בני משפחה?
4. האם יקירכם מגלה סימנים ברורים של חוסר התמצאות במקום? אינו יודע היכן הוא נמצא?
5. האם יקירכם מגלה סימנים ברורים של חוסר התמצאות בזמן? אינו יודע איזה יום היום?
6. האם יקירכם סובל מאבדן יוזמה ותכנון?
7. האם יקירכם חווה מצבי רוח לא הגיוניים?
8. האם יקירכם מתחיל להניח דברים במקומות מוזרים?
9. האם יקירכם חווה שינוי דרסטי בניקיון והיגיינה אישית?
10. האם יקירכם מגלה סימנים של שינוי באישיות בצורה לא רגילה?
11. האם יקירכם מגלה סימנים של שיפוט לקוי?

תוצאה:

• אם עניתם בחיוב על אחת או שתיים מהשאלות הנ"ל רצוי ביותר לפנות לייעוץ בהקדם.
• אם עניתם בחיוב על למעלה משלוש מהשאלות הנ"ל אתם חייבים לפנות לייעוץ באופן מיידי.
• אם עניתם בחיוב על למעלה מחמש מהשאלות הנ"ל יכול להיות שמצבו של יקירכם מסכן את חייו וחיי הסובבים אותו וחלה עליכם חובה לפנות באופן מיידי ודחוף לייעוץ ואבחון.

האם יש דרכים להשיג מימון מהמדינה לתשלום עבור בית האבות?

"וודאי, חלק מתפקידי הוא לתת לאנשים ייעוץ נכון ומדויק למציאת הדרכים הכשרות והחוקיות לקבלת מקסימום המימון המגיע להם מהמדינה במקרים רבים מדובר על מימון של 80% מהעלות".

כיצד לבחור בית אבות שיתאים לתשוש נפש, מה חשוב לדעת?

"למרות שזה נראה שלבחור בית אבות זה משהו פשוט במציאות זה ממש לא ככה. ישנם בישראל כ-170 בתי אבות ומוסדות דיור מוגן המפעילים מחלקות לתשושי נפש ובכל מקום יש את היתרונות ואת החסרונות שלו. בנוסף, ולמרות שחלק נכבד מבתי האבות בישראל מספקים שירות איכותי וטוב לקשישים המשוכנים בהם, פעמים רבות בתי אבות, מכל הסוגים, פשוט עוברים שינויים לא צפויים.

אלו שינויים שאדם רגיל, שלא יודע מה קורה מאחורי הקלעים ואין לו שום דבר לדעת זאת פשוט לא יכול לדעת עליהם ולא יכול לצפות אותם. למשל, החלפת המנהל במישהו לא מקצועי, יחסים מעורערים בין העובדים עקב מקרה מסוים, חיכוכים ובעיות בין הבעלים של בית האבות למנהליו, מעשים לא אתיים של המשקיעים אשר בנו את בית האבות ומנסים להפעיל לחצים על המנהל וכו'.

נדרשת כאן היכרות מעמיקה עם בתי האבות השונים וחשוב מאד להתייעץ עם אדם שמכיר את כל בתי האבות, עושה בהם סיורים באופן קבוע, מכיר את הצוות, את המנהלים יודע מה קורה בכל מקום. חשוב בעניין זה להבחין בין יועצים מקצועיים ומוכרים לבין אנשים אשר אינם בקיאים בתחום אך עוסקים 'בתיווך קשישים לבתי אבות' באופן בלתי אחראי.

יש רק לשים לב שבכל אופן יש להתארגן כמה שיותר זמן מראש ולא לחכות לרגע האחרון. העברת קשיש תשוש נפש לבית אבות 'ברגע האחרון', במצב של לית ברירה, עלולה להיתקל במכשולים רבים. לפעמים מספיק שפשוט לא יהיה מקום פנוי במוסד איכותי ו/או זה שקרוב למגורי בני המשפחה האחרים.

כיצד נדע שאנו אכן פונים ליועץ מקצועי?

"אחד הסימנים של יועץ מקצועי, לדוגמה, הוא ששיחת ההיכרות שלו עם בני המשפחה תימשך בין 15-20 דקות ותכלול בירור מקיף ומפורט של הצרכים האישיים של הקשיש ובני משפחתו, עדיף לפנות לאדם שהוא בעל מקצוע ולא לגוף שהוא חלק מחברה ענקית עם טלפניות ואנשי מכירות וכו' שרק מתווכים בין בתי אבות לקשישים והדבר שהכי חשוב לדעת זו האחריות שנותן היועץ והליווי שהוא נותן לאחר הקליטה בבית האבות. אני, למשל," אומר דנחי דוד, "מלווה את הקשישים שלי לפחות שנתיים לאחר הקליטה בבית האבות ולכל בעיה שמתעוררת אני נמצא בשביל לעזור.

פעמים רבות, משפחה מתרשמת ממוסד מסוים ורצה לרשום את יקירה, מבלי להתייעץ ועל פי תחושות "בטן" ושאר מניעים נפשיים. לאחר מכן, ורק כאשר הקשיש כבר התאקלם, מתברר פתאום שכבר כמה חודשים בית האבות על גלגלים והמנהל פתאום עוזב בשל קונפליקטים עם הבעלים. דוגמאות כאלה ישנן למכביר. מנהל חדש וחסר ניסיון עם בעיות רציניות ביחסי אנוש, צוות מטפלים לא רציני, ולך תדע מתי יהיה שם סדר נורמלי. במקרים אלה, הראשונים שסובלים הם הקשישים. טלפון אחד ליועץ מקצועי היה חוסך את כל עוגמת הנפש – לא חבל?"

האם זה נכון שהייעוץ המקצועי הוא ללא תשלום? כיצד זה יתכן?

"היועצים המקצועיים לגיל הזהב אינם גובים תשלום עבור שירותיהם מהקשיש ומבני משפחתו. את שכרם הם מקבלים באמצעות הסדר כולל עם כל בתי האבות בארץ בצורה כזאת שאין ליועץ שום אינטרס אישי להעדיף בית אבות אחד על משנהו. כך, נוצר מצב שאין ליועץ מול עיניו אלא את טובת הקשיש ומשפחתו, כמו כן, חשוב לבחור יועץ שמרגישים עליו שהוא אדם ירא שמיים.

אבל אולי זה יורד מהמחיר שהקשיש ישלם לבית האבות? אולי בגלל זה הוא ישלם יותר?

דוד מחייך ואומר "בדיוק להיפך, אני מאד שמח ששאלת את זה, מכיוון שהיועץ המקצועי קשור למוסדות רבים, יש למנהלי בתי האבות או הדיור-מוגן אינטרס בולט לבוא לקראת דרישותיו. הם רואים בו מישהו חיצוני שצריך לעודד אותו לשלוח עוד ועוד אנשים דווקא אל המוסד שלהם ולא אל מוסדות אחרים, למה שהוא ייתן הנחה לאיזה קשיש שהגיע עצמאית? מה זה ייתן לו? כאשר הוא מגיע דרך יועץ, ובפרט יועץ מקצועי שמגיש לבית האבות את הניירת בצורה מקצועית ועובד עם בית האבות בשיתוף פעולה זה עולם אחר. ובלי קשר, ליועץ מקצועי יש קשרים אישיים, ופעמים רבות חבריים ממש, עם מנהלי בתי האבות דבר שמאד עוזר בהורדת העלויות וכן ביכולת לקבל מידע פנימי על כל בית אבות. אפילו הורדה של 500-1,000 ש"ח בעלות החודשית לקשיש ולמשפחתו מסתכמת בהנחה שנתית שנעה בין 6,000-12,000 ₪

דבר נוסף שמאד חשוב לדעת זה שיש דרכים חוקית לקבל מימון כמעט מלא מהמדינה לכל התשלומים שצריך, זו פרוצדורה, צריך להגיש כל מיני מסמכים לגופים שונים (ביטוח לאומי, משרד הבריאות וכו') וכל גוף מגדיר את הדברים אחרת וצריך לדעת כיצד לפעול וכאשר אנשים פונים אלי אני ממש מנחה אותם ולפעמים אפילו עושה בשבילם את העבודה והתוצאות מדברות בעד עצמן, ברוך השם".

כמה מילות סיכום לקוראי חדרי חרדים?

"יש לזכור שכאשר מגיע הרגע שבו נצרך טיפול רפואי או התערבות אחרת ואחרי התייעצות עם בעל מקצוע רואים שזו ההחלטה הנכונה ושיש סכנה להשאיר את הקשיש בבית ומקבלים ברכה מרב - כדאי מאד שלא לשכוח את העובדה שהקב"ה הביא אותנו למצב הזה כדי שנפעל ונעשה את ההשתדלות הנכונה לטובת יקירנו ולא נכנע לכל מיני רגשות ואמונות טפלות שכבודם במקומם מונח ולפעמים זה מרגיש לא נעים אבל צריך להיצמד לאמת ולפעול לטובתם למרות הרגשות. מי שפועל מתוך אמונה בטוב של הקב"ה מגלה שהוא יכול לסמוך עליו וזוכה גם לראות בחוש את היקיר שלו פורח בבית האבות או יותר נכון, בבית המלון הסיעודי."

כותב הכתבה: שחר דניאל

מרואיין: דנחי דוד, 052/2544307[email protected]  , www.yad-lakashish.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!