טור מיוחד: יואליש קרויס מסביר מדוע הוא קורא לחילונים "אחינו"
איש מאה שערים יואליש קרויס מסביר בטור מיוחד ל'בחדרי חרדים' על נוסח השלט שתלה בו הוא ביקש מהחילונים לא להכנס לאזורים עם תושבים חרדים עקב התחלואה הגדולה אצל 'אחינו' החילונים | "משום והייתם נקיים, שלא יעלה על הדעת חלילה החשד הזה, אגלה דעתי בזה, מדוע ניסחתי השלט בלשון הזה"
- יואליש קרויס
- ו' אדר התשפ"א
- 16 תגובות
בשבוע שעבר תליתי שלט, שלט גלוי לעוברים ושבים, ובו התייחסתי לכניסת הציבור החילוני אל האזוריים החרדים, בשלט היה בקשה מהם החילונים לא להיכנס לאזורים המאוכלסים עם תושבים חרדים.
בשלט זה קראתי לחילונים "אחינו" דבר שעורר תגובות והערות, ואפי' קריאות גנאי על כך שאני קורא לחילונים "אחינו". אמרו לי שזה מתחיל בכך שאתה קורא להם "אחינו" וממשיך אט אט להתקרבות אליהם, ה' ירחם, היום יאמרו לך עשה כך ומחר מוסיף עשה כך נוסף, וקח.
משום והייתם נקיים, שלא יעלה על הדעת חלילה החשד הזה, אגלה דעתי בזה, מדוע ניסחתי השלט בלשון הזה.
לפני תקופה פנה אלי יהודי חוזר בתשובה, והתעקש שאלמד איתו כמה שעות בשבוע. כן רציתי, לא רציתי, לא רציתי, בסוף הוחלט (בעל כרחי) שנלמד קצת חומש רש"י כל שבוע, ומה שנספיק, נסתפק.
איך שהתחלנו ללמוד, נתקלתי איתו במילים רבות אשר בשפה הנקראת "עברית" המדוברת כיום היא שונה, ופעמים רבות שונה לגמרי, עד כדי בעלת משמעות הפוכה משפתינו המועברת לנו מדור דור, אב לבן, ע"י רבותינו, הרד"ק בספרו ספר השרשים, ריב"ג ספר השרשים לרבינו יונה אבן ג'אנם ועוד ראשונים.
אחרי שבוע של ויכוחים איתו, צירוף של ויכוחים מהעבר עם בעלי תשובה אחרים וחילונים – "אחים" ואפילו בחורי ישיבות ואברכים שבדקתי, הרבה טועים במשמעות האמיתית של המילים בשפה העברית, יחד עם קריאות הגנאי על קריאת החילונים, אחים, החלטתי לכתוב טור בשפה העברית האמיתית, בעיקר על מילים המצויות בפרשת השבוע.
השלט שתלה קרויס במאה שערים. צילום: יאיר לוי - פלורליסט
והנה כמה דוגמאות מפרשת השבוע שהיה לנו ויכוחים לגביהן:
א. בתחילת הפרשה מתאר רש"י את הארון כמין ארגז היושב על שוליו, והחברותא שואל אותי בתמימות מה? הארון יושב על הצד? ממתי מניחים ארון על הצד? על השולים?. אך האמת היא, שמשמעות מילה זו משובשת אצל דוברי השפה הטמאה, אבל בלשון הקודש, שוליים זה תחתית, וזו כוונת רש"י באומרו שהארון יושב על השוליים = תחתית. ולמילה זו, יש השלכה עצומה ללומדים הלכות הקשורות לכלים, בהבנת דברי ראשונים והאחרונים.
ב. בעשיית המנורה, שמות כה, פסוק לז. "ועשית נרותיה" והסביר רש"י כמה פסוקים לפני, פסוק לא. שהקנים והנרות העשויים מזהב, צריכין להיעשות "מקשה אחת" חתיכה אחת, אך הכיצד יתכן להדליק בנרות מזהב? היו כאלה שניסו להסביר שהכוונה לתכולה, אז הדליקו זהב? וזה נשאר לעולם ועד מקשה אחת? זה כבר לא שפה טמאה אלא שפה של ליצנים. אך ההסבר הוא פשוט, המילה נר אינה מצומצמת, כמו שמשתמשיה הטמאים, והכוונה אף לכלי המכיל את השמן, הבזיכין המקבלין את השמן, ואותו חלק במנורה היה עשוי מקשה אחת.
ג. ועוד דוגמא מהפרשה בפרק כו. פסוק כג. "תעשה למקצועות" באיזה מקצוע מדובר? חשבון? מחשבים? אולי הם שינוי את משמעות המילה כשיווק מסחרי לאקדמיות שלהם, אם הם כל כך זקוקים לכסף ניתן להם תרומה! בכל זאת פרשת השבוע. משמעות המילה "מקצוע" זה זווית, פינה. שני קרשים תעשה בפינת המשכן. עכשיו מעט יותר ברור לא?.
ד. אולי אחד אחרון בכל זאת, פרק כו פסוק כב. כתוב בפרשתנו "אל הטבעות האחת" אומר רש"י לגבי ההטבעות "לא ידעתי אם קבועות הן או מטולטלות". אך משמעות המילה בשפה הטמאה, לנענע, לנדנד, אך זה שגוי, משמעות המילה "טילטול" זה להעביר ממקום למקום, צריך לטלטל את השפה "העברית" בשתי המשמעיות. נחזור לתחילת ענייננו, בהינתן שפה כל כך משובשת שכל "מאן דאמר" ממציא מליבו מה שהשפה לא אפשרה לו עד אותו היום להוציא בשפתו, נהגתי גם כן אני. ובאומרי "אחינו החילונים" התכוונתי למשמעות אחרת, משמעות המילה "אחינו" היא כטעמו של ה"מן" הטעם משתנה מאדם לאדם, ואתם האוכלים מוזמנים לבחור.
שבת שלום לכל החרדים ולאחינו החילונים, ונזכה במהרה ל'תמחה את זכר עמלק'.
להערות הארות תגובות ליואליש קרויס אפשר לפנות במייל: [email protected]
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 16 תגובות