הילדה לא מפסיקה לבכות? כך תצליחי לשנות אותה

שו"ת נפלא בנושא חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, והפעם עם שאלה נוספת בנושא בכיינות אצל ילדים, כיצד ניתן להפוך את המצב בכדי שהילדה תפסיק לבכות, ותתחיל לדבר בצורה יפה?

ח. שואלת: רציתי לשאול על הילדה שלי, מתוקה וחיננית, אבל מדברת פשוט ביללות, כל מה שהיא מבקשת מלווה בהתבכיינות, זה הפך להיות השפה שלה, ואני ניסיתי להסביר לה שתבקש יפה, ניסיתי להתעלם מהבכי ושום דבר לא עזר.

בתיה עונה: נכון, זה באמת לא נחמד כשיש ילדה מייללת תופעה זו יכולה להרוס את האווירה בבית ואפילו להקשות על התפקוד השוטף.

ברור שילדה שממשיכה בסגנון דיבור זה יש לה מה להשיג.

השאלה הנשאלת מה היא רוצה להשיג?

אני מאמינה שאת רוצה בטובתה ולא מעוניינת לספק את צרכיה בגלל בכיינותה. כך היא משיגה את לבך, את הלב של אמא - את החיבור העמוק. כאשר כל פעם היא מנגנת על איזה רגש. (לא משנה חיובי או שלילי, העיקר חיבור... כמו כל ילד הרוצה להיות קרוב לאמא) כך שלספק לה את הרגש שלך - זה לטפח לה את המקום המתבכיין.

אבל- אני לא אגיד לך אז אל תספקי לה את הרגש ולכן אל תרגישי, כי רגש הוא לא שלט ממוחשב. אנחנו יכולות לנווט את הרגש לכיוון חיובי, ואז ההתבכיינות לא תשתלם.

אז איך עושים זאת?!

ישנו מושג "פרשנות חיובית" לדוגמא: שאלתי אמא מה יכול להיות טוב בבכי של הילדה? והאם ענתה: "יכולת ביטוי רגשי בריא."  "ומה עוד? " ניסו חברותיה לדלות ממנה.

ענתה האם: "אפשר ללמוד מילד את הדבקות במטרה. לבקש ולהתחנן ושוב לבקש ולהתחנן עד שייענה". ומה עוד? ישנה אימרה: כשכואב אז בוכים.

בקיצור, היא הפכה את התמונה למשהו חיובי ובריא... ו? זה הכל.

ומאז לא הרגישה האם שום תסכול או כעס ואפילו לא רחמים. ותופעה ההתבכיינות פשוט נעלמה כליל, והילדה התחילה לבקש יפה.

ועכשיו לתכלס: תרגול מעשי, (שעבד אגב גם על תינוקת בת שנה שחדלה פשוט לבכות כל היום...)

לתרגם את הבכי לשפה אחרת, כלומר במקום בכיות לשמוע דיבור (גירגור) מתוק/ במקום יללות לשמוע בקשה מכבדת.

ואז- להתייחס לילדה כפי שאני מתייחסת לילדה שמדברת יפה, פשוט לשנות את השפה לשפה נחמדה ורצויה! התעקשי בכל הכוח, ותווכחי איך הילדה נכנעת ומשנה גם את שפת הדיבור שלה.

הרבה הצלחה וס"ד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!