סערה בימין סביב הרכש החדש ביני אשכנזי

בעיתון 'מקור ראשון', דיווחו אתמול (ראשון) על רכש חדש - כתב המשפט של 'דה מרקר', ביני אשכנזי, דתי חובש כיפה סרוגה, שיכתוב מפעם לפעם על נושאים משפטיים וכלכליים בעיתון 'מקור ראשון' המזוהה באופן מובהק עם הימין בישראל. חלק מאנשי הימין לא אהבו שעיתון המזוהה עם גוש הימין, מצרף לשורותיו את ביני שמזוהה כאיש שמאל ותקפו את הבחירה.

"‏אין לי בעיה עם ביני אשכנזי, הוא איש שמאל חביב", כתבה אשת התקשורת יערה זרד, המשדרת ב'ערוץ 20' ו'גלי ישראל'. "אבל מישהו יכול להסביר לי למה מקור ראשון לוקח איש שמאל להיות כתב משפט וכלכלה? מה זה אומר על עמדת מקור ראשון בעניין המשפטי אם זה הכתב שנבחר?", שאלה.

גם ארז תדמור, המגיש ב'גלי ישראל' תקף וכתב בחשבון הטוויטר שלו כי "‏הבעיה במקור ראשון היא לא העסקת ביני אשכנזי. מקורה של הביקורת שהתעוררה היום באכזבה מתמשכת מהעיתון שהתיימר ואמור היה להיות האלטרנטיבה הימנית של הארץ, אבל הולך והופך לעיתון מגזרי נישתי שמשקיף באדישות על המערכה הכי חשובה שמתנהלת בשנים האחרונות - המערכה נגד תפירת התיק למנהיג הימין. מקור ראשון אמור היה להיות הבמה האינטלקטואלית המרכזית של הימין והמנוע התקשורתי לקביעת סדר יום אלטרנטיבי. להציף סוגיות מושתקות, לבקר את אלו שאסור לבקרם, לטפח קאדר של אנשי תקשורת שאינם נרתעים ממשטרת המחשבות משמאל. העיתון רחוק מלעמוד בציפיות. לעיתים נראה שהוא אפילו לא מנסה".

לדבריו, "זו לא רק האדישות והריחוק מהמאבק נגד כנופיית צלאח א-דין, וזה הרבה יותר מההתבטלות העצמית והיחס המלטף שאפיינו ראיונות עם פוליטיקאים או אנשי תקשורת משמאל. התחושה שקיבלתי מקריאת העיתון היא שאין כמעט ניסיון ליצירת אלטרנטיבה אסרטיבית לתקשורת הקיימת, אלא כמיהה פתטית לקבל ממנה הכרה שהקו המערכתי הוא לא מאמץ סיזיפי לטפח חממה תקשורתית-תרבותית שתוביל את השיח של כל מחנה הימין, אלא לספק צרכים פנים מגזריים בהיבטים מסוימים, וברמה הלאומית לדלג מעל ראשם של מיליוני מצביעי ימין בניסיון נואש להתכתב עם האליטות הישנות".

תדמור, ששובץ בעבר ברשימת הליכוד לכנסת ואף היה יועץ הקמפיין של נתניהו, סיים וציין כי הוא אומר זאת בכאב, "‏כמי שעבד בעבר בעיתון וראה בו בית ובית ספר לתקשורת, כמי שהיה מנוי על העיתון במשך שנים וכמי שתלה בעיתון תקוות רבות שאכן יהפוך למעין 'הארץ' של הימין. התחושה שלי היא שהעיתון איבד את דרכו. ואני רחוק מלהיות היחיד בימין שסבור כך. לא מאוחר לתקן. הלוואי שכך אכן יקרה".

מי שנזעק להגן על העיתון הוא הפרשן הפוליטי עמית סגל, בנו של עורך 'מקור ראשון' חגי סגל, שתקף בחריפות את חבריו לימין. "‏הביריונות והבורות ערכו היום דרבי בימין, ויצאו תיקו", תקף סגל. "מקור ראשון העז לתת לביני אשכנזי לכתוב מעת לעת, לא קבוע, על נושאים כלכליים-משפטיים, לא על משפט נתניהו. יערה זרד ושמעון ריקלין, שניים שלקחו מהשמאל את הבולשביזם אבל לא את הקלאס, התנפלו על העיתון בטענה שזו הוכחה לחנופה לשמאל".

סגל ג'וניור ציין מספר עובדות, ביניהן כי "‏ביני אשכנזי (הנחמד והמוכשר) הופיע בערוץ 20 של ריקלין וזרד עשרות פעמים, הרבה יותר משיכתוב כאורח במקור ראשון. בניגוד לטענות השקריות של הצמד, מגובים כמובן בידי יאיר נתניהו, ביני איננו "כתב קבוע שם", אלא פרילנס, למרות שבעיניי גם זה רצוי ומקובל. ‏הגיע הזמן שכל אדם הגון יגיד די לסתימת הפיות, איתור והשמדת החשודים בשמאלנות, השקרים הדיבתיים והטינוף על כל מי שמעז לא להתיישר עם העקמומיות הזו. כל קשר בין זה לבין ״ימניות״ מקרי בהחלט".

אגב, חגי סגל, אביו של עמית התייחס לעניין בהומור וכתב: "‏הבהרה בעקבות כמה פניות: מערכת מקור ראשון לא פרסמה לאחרונה (ולמיטב זיכרוני, גם לא אי פעם) מכרז למשגיחי כשרות".

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, לא טמן את ידו בצלחת ומיהר להגיב בשאלה, "‏‎למה אף פעם לא לוקחים את פרופסור טליה איינהורן (מומחית למשפט חוקתי), להיות פרשנית משפטית ב12? למה אף פעם לא מזמינים לשם את אראל סגל והסקופים המטורפים שלו, לימור סמימאן, ארז תדמור, אלי ציפורי, (אין בנאדם, כולל אני, שמבין יותר ממנו בתיקי נתניהו התפורים) וכו'? ‏‎למה שאתה שם באולפן שישי סותמים לך את הפה ולא נותנים לך להגיד 4 מילים ברצף, בלי שכל השמאלנים המקרקרים שם קופצים עליך ומשתיקים אותך באלימות?".

"איך זה קשור לציוץ?" שאל סגל ונתניהו השיב כי "‏‎לשמאל יש 100% מ-12 (חוץ ממך), 13, 11, רשת ב, גלצ (חוץ מברדוגו שעה), ynet, הארץ וכו. למה בכבשת הרש של הימין - מקור ראשון, ישראל היום וערוץ 20, צריך להתחלק ולתת במה לשמאל ששולט גם ככה ב99% משוק התקשורת הישראלי, ומשתיק שם את הימין, ואף צוהל כאשר מנסים לסגור כלי תקשורת מהימין כמו ערוץ 20 וישראל היום?".

שמעון ריקלין, המשדר ב'ערוץ 20' הגיב בחריפות אף הוא לתגובת סגל וכתב כי "‏מעניין שעמית סגל מדבר על בריונות שלי בעניין ביני אשכנזי והוא זה שכרגיל בבריונות סותם את הפה לכל מי שמעז לבקר את מקור ראשון. מערכות שלמות בתקשורת הישראלית מחרימות עיתונאים מהימין או כאלו עם כיפה: אין במרקר עיתונאי ימני. אין בהארץ עיתונאי עם כיפה. אין במערכת המקור ימני. ועוד ‏ועוד דוגמאות למכביר. בשאר המערכות יש נציגות סמלית עד אפסית".

"למרות זאת", הוסיף ריקלין, "אני לא קורא להחרים שמאלנים וחשוב לשמוע את דעתם. אבל כמו הארץ או 12 או 13 לא היה למישהו עם כיפה לעסוק בעניינים משפטיים. כך מקור ראשון לא אמור לעשות עם מישהו מהשמאל. במיוחד שאין סימטריה בין מיעוט אנשי הימין ‏לבין הרוב השמאלי ששולט בתקשורת".

"אבל מי שרוצה למצוא חן ולהידבק בכל מחיר לאליטה הישנה והמצומצמת לא רואה את כל זה. הוא עסוק ״בפתיחות״ ״ושיקולים מקצועיים״ במקום להבין את שדה המערכה ולקדם נציגים של קולות מודרים בעיקר מזרחיים. וכפי שאמרתי. מקור ראשון והתגובה האלימה של עמית סגל הן ‏בסך הכל עוד הוכחה מצערת לתפקיד הכושל של חלקים גדולים בציונות הדתית להיות מבשרי שינוי. במקום זה עסוקים רבים מדי בציונות הדתית בחיזוקה ובהשארתה של האליטה המפלה והמדירה. ועל כך אני מצר מאוד". כך ריקלין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!