קווים לדמותו של רבי שלמה ברזילי אייזנבך ז"ל
במלאות השבעה לפטירתו של הר"ר משה צבי שלמה ברזילי (אייזנבך) ז"ל, 'בחדרי חרדים' עם קווים לדמותו של האיש ששימש למעלה מ-60 שנה כבעל קורא מדי שבת וחג בבתי הכנסת בית ישראל והר צבי. וכמי שמאז ימי בחרותו ועד סוף ימיו נהג להתפלל בביהכנ"ס של חסידי מודז'יץ, והיה מקורב לאדמו"ריה לאורך כל הדורות
- משה ויסברג
- ב' אדר התשפ"א
- 2 תגובות
קהל רב ליווה למנוחות את הר"ר משה צבי שלמה ברזילי-אייזנבך ז"ל, מיקירי קרתא ירושלים ומחשובי המתפללים בביהכנ"ס הר צבי בשכונת גאולה.
הר"ר משה צבי שלמה, נולד בירושלים לפני כתשעים שנה, לאביו הר"ר ראובן אייזנבך ז"ל ולאמו מרת חנה לבית וינשטוק, נכדת האדמו"ר הרה"ק רבי דוד מלעלוב זיע"א, דור שביעי לפארי המשפחות בעיר ונכד לרב יעקב אייזנבך (פעסטר) ז"ל, בעל התפילה המפורסם בבתי אונגרין. בבית רב שורשים נכבד זה, קנה את דרכי יראתו ויושרתו המיוחדים.
כשהגיע לפרקו, נשא לאשה את מרת פרידה לאה ע"ה, בתו של הרב החסיד רבי מנחם מנדל בריכטא זצ"ל, מיקירי ירושלים ובעל התפילה הנודע בבתי ראנד, ויחד הקימו ביתם על אדני התורה והיראה.
לפרנסתו עסק יחד עם אביו בניהול משרד הנסיעות החרדי הראשון בעיר, "אייזנבאך", בשכונת מאה שערים, תוך קיום וביטוי יוצא דופן למידת כיבוד אב מיוחדת לאין שיעור. נודע בשערים כל ימיו כנושא ונותן באמונה וביושר, במסירות ובמאמץ לסייע ולעזור לכל פונה באצילות נפש.
פרק מיוחד בחייו היה בשימושו בקודש למעלה משישים שנה כבעל קורא מדי שבת וחג בבתי הכנסת בית ישראל והר צבי. היה ידוע כמדקדק מאד בקריאה וטעמיה, וכל זאת ללא קבלת תמורה ובשליחות אמת לזיכוי הרבים. כמו כן, מאז ימי בחרותו ועד סוף ימיו נהג להתפלל בביהכנ"ס של חסידי מודז'יץ, והיה מקורב לאדמו"ריה לאורך כל הדורות, ולמד רבות מהנהגתם. טובת עין מיוחדת הכירו כלפיו בהיותו בעל חוש נגינה יוצא דופן, וחדות זכרונו סייעה רבות לשמר את אלפי ניגוני הקודש של חצר מודז'יץ אשר היו על ליבו.
בכל ימיו ופועלו נודע בתום ליבו, באצילות מידותיו ויושרו, ובמידת הצנע לכת שהיתה נר לרגליו.
לאחר פטירת אשתו מרת פרידה לאה ז"ל בשנת תשס"ד, התגורר בגפו ונשא אבלו בליבו בעודו ממשיך בשגרת חייו ועמלו עד לשנים האחרונות ממש, וכפי דרכו כל חייו המשיך ביתר שאת לקבוע עיתים לתורה ולהוסיף עליהם כאשר פסק לעבוד במשרד הנסיעות.
אף בשנים האחרונות כאשר נחלש ונתקשה לצאת מביתו, שני אברכים היו מגיעים אליו ללמוד עמו בחברותא.
התאמץ בכל כוחותיו והקפיד על תפילה במנין גם במחיר טרחה ומאמץ קשים, ושמר תמיד על ארשת פנים שוחקות ומאור פנים לכל מכריו, אשר ידעו כי תמיד יש בפיו אמרה מצדיקי הדורות על פרשת השבוע, וכל דבריו תדיר בחן ובשנינות כמעלת אנשי ירושלים.
בהלוויה שיצאה מבית הלוויות שמגר בהשתתפות בני משפחתו בלבד עקב ההגבלות למניעת קורונה, הספידוהו חתנו הרה"ג רבי שלום גנץ, ר"מ ישיבת נועם התורה בבני ברק, בנו הרב מרדכי ברזילי, נשיא איחוד הצלה בני ברק ובנו ר' שמואל ברזילי - החזן הראשי בוינה, אשר הדגישו את מידותיו המיוחדות וישרותו שלא ידעה גבולות. בבכי ובכאב על חסיד וישר שאבד מן הארץ, תיארו כיצד לאורך כל שנותיו התנהל בדרכי השלום והיה מן הנעלבים ואינם עולבים, מעולם לא הרים את קולו, ולא ידע קנאה מה היא.
היה נוהג לומר 'כשמרימים ידיים, אני מרים רגליים' ובורח מן המחלקת כמפני אש. דרכו בהשקט ובצניעות, ברח מן הכבוד וידע להכיר טובה לכל אחד.
בנו הרב מרדכי ציין שזמן הפטירה בין שבת שירה לשבת קבלת התורה, מועד הראוי לסמל את אישיותו המיוחדת, באשר התורה ושמחתה היו חקוקים עמו בגדר 'כתבו לכם את השירה הזאת'.
השאיר אחריו את בתו הגב' ברכה גנץ מב"ב, ובניו: הרב מרדכי מב"ב, ר' שמואל מוינה, ר' אברהם מירושלים, ר' יצחק מירושלים, ר' יעקב מירושלים, ר' ברוך מחיפה, נכדים ונינים דור ישרים מבורך, הממשיכים את דרכו המיוחדת ומבכים את האבדה המרה.
יהי זכרו ברוך ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות