חשבתם שנכשלתם? זאת האמת שכדאי לכם לדעת

פרשת יתרו
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"

האדם צריך לראות את זמן הכשלון וזמן ההצלחה כאחד כי מהכשלון מתחילה הבניה של האדם

התורה הקדושה בפרשת השבוע אומרת "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה" אומר רש"י במקום מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק יתרו שמע את קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ובא. אחרי כן התורה הקדושה מספרת על הפגישה של משה רבנו ויתרו, משה רבנו עומד ומספר ליתרו את כל מה שקרה לבני ישראל ביציאת מצרים על אודות ישראל, כל מה שקרה איתם בדרך ואז "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ" יתרו חרד חרדה גדולה.

צריך להקשות ולומר מה היה עוד למשה רבנו להוסיף ולומר, הרי התורה הקדושה אומרת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ ששמע כבר על ים סוף ומלחמת עמלק, אז בשביל מה משה היה צריך עוד לספר סיפורים על בני ישראל ואז יתרו נחרד חרדה גדולה. מה החרדה שנחרד יתרו? ומה משה היה צריך להוסיף לו עוד סיפורים הרי כל העולם שמע על קריעת ים סוף, כל העולם שמע על מלחמת עמלק. מה עוד היה צריך משה להוסיף לו ומה גרם ליתרו לחרדה גדולה? הרי יתרו לפני שהיה כהן מדיין היה אחד מהיועצים של פרעה וידע מה קורה במצרים, אם כך מה היה צריך עוד משה רבנו לספר?

אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול, אנחנו בחיים רגילים שאדם שיש לו הצלחה הוא שמח והוא רואה את ההצלחה בתור דבר אחד ואם יש לו כישלון הוא רואה את הכישלון בתור דבר שני, אנשים לא מערבים את ההצלחה והכישלון ביחד. אם יש לאדם זמן טוב הוא רואה את הזמן הטוב לבד, ואם יש לו זמן קשה הוא רואה את הקשה לבד, אנשים לא מערבים את הזמן הטוב ואת הזמן הקשה ביחד אלא כשני דברים נפרדים.

אבל בראיה של התורה הקדושה זה לא כך, אדם שרוצה לראות את החיים בדרך ה' הוא צריך לראות את החיים בתור דבר אחד, שההצלחה והכישלון הם דבר אחד. מתי שיש לאדם זמן שנראה ככישלון, זה לא כישלון אלא זה חלק מההצלחה, ירידה לצורך עליה.

בזמן שבני ישראל היו במצרים, מי שהיה מסתכל על מה שקרה במצרים היה רואה את זה בתור תקופה קשה שעם ישראל עוברים, מצרים משעבדים אותם, מצרים עושים להם דברים קשים ומענים אותם, היה אומר שזה זמן קשה שהם עברו. אחרי כן עברו זמן טוב שיצאו ממצרים ונגאלו ונושעו, זו ראיה של אדם לא ירא שמיים שרואה את זה כשני זמנים, אבל ראיה של אדם ירא שמיים הוא רואה את זה כזמן אחד.

יתרו שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק הוא שמע את זה כסיפור אחד ואת מה שהיה לבני ישראל במצרים הוא ראה כסיפור שני, הוא ראה את ההצלחה של בני ישראל עם כל מה שקרה כשיצאו ממצרים כסיפור אחד, ואת מה שעברו בני ישראל במצרים הוא ראה כזמן קשה שעבר על בני ישראל, אבל משה רבנו בא ומסדר את הראיה של יתרו לפני שיתרו נהיה חלק מעם ישראל ונהיה חשוב שפרשה נקראת על שמו, נהיה אדם חשוב שנותן עצה למשה רבנו לשים שופטים בעם ישראל, עומד משה רבנו ומלמד את יתרו יסוד גדול בחיים, לראות את הזמנים של ההצלחה והזמנים של הכישלון כזמן אחד. חלק מהכישלון, חלק מהזמן הקשה הוא הזמן של הבניה.

אדם מתחיל להיבנות בזמנים הקשים שהוא עובר, מתי שיש זמנים קשים זה חלק מהצמיחה של האדם. וכמו שהזוהר הקדוש אומר כל פרי שזורעים אותו באדמה, הוא לא מתחיל לצמוח עד שהוא מרקיב, אחרי שהוא מרקיב אז הוא מתחיל לצמוח. בחיים לא מתחילה לאדם הישועה עד שהאדם עובר זמן קשה, ואז מגיע לו הזמן הטוב. לפני שיש אור יש חושך, לפני שיש זמנים טובים צריך לעבור זמנים קשים.

יתרו היה רואה את הזמן של שעבוד מצרים בתור זמן אחד ואת הזמן של יציאת מצרים בתור זמן שני, עומד משה רבנו וקושר את שני הזמנים ומסביר לו מתי שהיינו במצרים והיו זמנים קשים, פרעה שיעבד את בני ישראל בפרך והרג את הילדים זה היה חלק מהישועה ומהצלחה, זה היה חלק מהבנייה להמשך לזמן של הגאולה ולזמן הגדול והטוב. לכן "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ" ליתרו הייתה חרדה גדולה כי לא הבין את זה, לקח לו זמן עד שמשה הסביר לו להבין שהכישלון וההצלחה זה דבר אחד.

לכן אדם צריך לדעת יסוד גדול, את הזמנים הקשים בחיים הוא צריך לראות בתור התחלה של הזמנים הטובים. מתי שיש לאדם זמנים טובים הוא צריך לזכור שהזמנים הטובים האלה התחילו בזמן הקשה שבו הוא למד והשכיל, בזמן הקשה שבו הוא התחזק שמה התחילה הישועה וההצלחה שלו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!