"מתעב את הפרשן": מדוע גנץ החליט לפתע לסגור את גל"צ?
הפרשן עמית סגל מעלה בטורו השבועי את הסיבה לרצונו המפתיע של שר הביטחון לסגור את התחנה הצבאית, בניגוד גמור לעמדתו בנושא בעת כהונתו כרמטכ"ל | "גנץ מתעב את הפרשן הפוליטי של התחנה שמבקר אותו על בסיס יומי"
- יחיאל גלאי
- ט"ז שבט התשפ"א
- 8 תגובות
בטורו השבועי בעיתון 'ידיעות אחרונות' מתייחס הפרשן עמית סגל לדרישתו של שר הביטחון בני גנץ לסגור את התחנה הצבאית. לדבריו, בעת שגנץ כיהן כרמטכ"ל הוא הבהיר כבר בתחילה כי לא יתערב בתכנים, אך כעת, כשאחוז החסימה נושף בעורפו, אותו גנץ מחבק את הרעיון של סתימת פיות ולו בגלל פרשן בודד שאינו מחבב, לשון המעטה.
"בפגישתו הראשונה עם מפקד גל"צ, בשנת 2012", כותב סגל, "היה חשוב לרמטכ"ל בני גנץ להבהיר שאין לו כל כוונה להתערב בתכנים בשידורי התחנה הצבאית. הוא ביקש, באופן חריג, רק בקשה אחת: שהתחנה תמשיך להפיק את ערב השירים השנתי לזכר יצחק רבין. בכל שנה כיבד בנוכחותו את האירוע".
ההתנהלות הממלכתית הזו מסביר סגל, נעלמה כשנה וקצת לאחר הצטרפותו של גנץ לפוליטיקה: "חלפו שנים, גנץ הפך לשר הביטחון ויושב־ראש מפלגה. עכשיו, כשהוא עורך היכרות עם אחוז החסימה, הוא מבקש לסגור את גלי צה"ל. עשרות שנים לא הבחין שאל המיקרופון שמכוון לקלוט את דבריו מחובר שרוול בצבע חאקי. פתאום, חודשיים לפני הבחירות, גילה את "הצורך להפריד בין שירותם של חיילי צה"ל לבין אמצעי תקשורת שבו מועסקים לובשי מדים בתכנים פוליטיים".
פרשן חדשות 12 וידיעות, עמית סגל. צילום: פלאש90
פרשן 'חדשות 12' מציף את הסיבה לרצונו של גנץ להיפטר מהתחנה הצבאית: "קיום תחנה צבאית איננו סביר בעת הזו", כתב גנץ בהודעתו. יש סיבה אחת ויחידה שבעטיה קיומה הפך בעיני יו"ר כחול לבן פחות סביר מאשר פעם: ברדוגו, יעקב ברדוגו. גנץ מתעב את הפרשן הפוליטי של התחנה שמבקר אותו על בסיס יומי, והוא מניח שבוחריו ישמחו להשתיקו. אם התכנית הכלכלית של הליכוד מותגה בעיתונות כשוחד בחירות, איך נגדיר את התכנית התקשורתית של כחול לבן?"
סגל אינו נכנס לשאלה לגבי הלגיטימיות לקיומה של תחנה אותה מנהלים לובשי מדים, אך בד בבד הוא מסביר כי לא ניתן לחמוק מרצונו של גנץ למנוע סיקור שלילי נגדו, טענה אותה הפנו הוא וחבריו כלפי ראש הממשלה: "ללא קשר לשאלה אם יש צורך בגלי צה"ל – הן בשל הפורמט של יחידה צבאית העוסקת בתכנים פוליטיים, והן בשל התנהלות התחנה בשנים האחרונות – יש משהו נקלה בשתיקה התקשורתית אל מול הניסיון של גנץ להשתמש בכוחו השלטוני כדי להשתיק סיקור שלילי. זכור פוליטיקאי אחר שעשה ניסיון דומה, וזכורים גם הזעזוע, החקירות וכתבי האישום".
"מילא השתיקה", מסביר סגל, "האליטה התקשורתית מעניקה לגנץ גיבוי רעיוני. פתאום, סתימת פיות וסגירת כלי תקשורת הם מהלך מבורך, כי הקול קול יעקב. בכיר לשעבר בגל"צ פרסם השבוע מאמר ב"הארץ", עיתון שידוע במלחמותיו למען השידור הציבורי (בכפוף לתקנון, לא כולל מבצעים). הוא קונן שבגלל ברדוגו "התחנה הפנתה עורף לחלקים נרחבים בעם".
הפרשן יעקב ברדוגו
סגל שוב מציף את היחס הלא שוויוני להם זוכים קולות מימין בתקשורת: "חלקים אחרים שאליהם הוא וחבריו הפנו עורף במשך שנים מעולם לא עניינו אותו כשאחז במיקרופון. אחר כך נזכר בימים אחרים שבהם "על עובדי התחנה נאסר להביע בשידור את דעתם הפרטית", מתוך תקווה עמומה שקוראיו לא החזיקו בטרנזיסטור בעשרות השנים בהן נפתחו יומני בוקר ותכניות אקטואליה בראיון עם בכירי חמאס או סתם בהטפה שמאלנית".
סגל מסיים את דברי הביקורת עם תחזית: "הם בעד הגיוון כל עוד הוא לא באמת מתבצע, בעד הדעות כל עוד הן בפורמט הפלייליסט: מספר קטן ומצומצם שנבחר בקפידה, בעוד השאר נזרק לפח. והרי תחזית: מערכת הביטחון תיפרד מגנץ הרבה לפני שתיפרד לשלום מברדוגו".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות