משפחת המלוכה מתחננת למחילה על חלקה בשואה

ביום רביעי, ה-27 בינואר, יום שחרור מחנה אושוויץ, צוין ברחבי העולם יום השואה הבינלאומי. בשנים רגילות היו מאות אירועים באיטליה, כיוון שהאיטלקים מתייחסים ברצינות למורשת השואה ולחוקי הגזע שחוקקו ב-1938.

לקראת יום השואה פרסם עמנואלה פיליברטו, נינו של מלך איטליה בזמן המשטר הפשיסטי, ויטוריו עמנואלה השלישי, בקשת סליחה מהקהילה היהודית: "אני מבקש מאחיי היהודים סליחה בשם כל בני משפחתי, אף שאיני מצפה לקבל אותה. אני מגנה את חוקי הגזע מ–1938, שאת מלוא כובד משקלם אני חש עדיין על כתפיי, כל משפחת המלוכה מתנערים לחלוטין מהחתימה של ויטוריו עמנואלה השלישי — מסמך שאין להשלים עמו, צל בל יימחה על משפחתי, פצע פתוח עדיין בשביל איטליה כולה". כך מפרסם שגריר ישראל באיטליה דרור אידר, בחשבון הפייסבוק שלו.

הקהילה היהודית לא יצאה מגדרה לנוכח בקשת המחילה. נשיאת איחוד הקהילות היהודיות, נעמי דיסניי הודיעה: "שום קהילה יהודית לא יכולה להעניק מחילה בשמם של כל היהודים שהופלו, נמסרו לשלטונות, גורשו ונרצחו. אנחנו רושמים לפנינו את הגינוי, יש לו אולי ערך ברמה האישית, אבל זה ודאי אינו נתיב לשיקום. פשעיו של ויטוריו עמנואלה השלישי ושל הפשיזם היו תועבה, שבר טרגי בתולדות איטליה, והם ישמשו אות אזהרה לדורות".

הקהילה היהודית של רומא פרסמה הודעה דומה: "זוהי מחווה מאוחרת שאין בה כדי לתקן את עוצמת הפגיעה".

השגריר מדליק נר לזכר קורבנות השואה ביום השואה הבינלאומי

שגריר ישראל באיטליה, דרור אידר כתב: "רק כשהגעתי הנה, הבנתי את עומק תחושת הבגידה של היהודים פה. עד היום. יהודים היו חלק בלתי נפרד מתהליך התחייה והאיחוד של איטליה באמצע המאה ה-19. הן בפעילות הפוליטית, הן בזו החברתית וגם במלחמה. התרומה שלהם הייתה חשובה. אחרי מאות שנים של השפלה וחוסר זכויות, הם קיבלו זכויות אזרח שוות והשתלבו במוסדות השלטון, הכלכלה, התרבות ועוד. ואז באחת, בעקבות חוקי הגזע, הם הוכרזו כזרים בלתי רצויים וסולקו מכל מקום. חמש שנים לאחר מכן, באוקטובר 1943, הם גורשו לאושוויץ".

השגריר הוסיף: "גם אני תרמתי את חלקי והתראיינתי לטלוויזיה הממלכתית בתכנית בשם "נגיף השנאה". דיברתי על יד ושם ועל האנטישמיות החדשה. התראיינתי גם לטלוויזיה הממלכתית הפולנית על משמעות היום הזה. חיברתי זאת לתקומתו הלאומית בארצנו. הייתה גם השגרירה הפולנית, אנה מריה אנדרס, ונשיאת איחוד הקהילות היהודיות נעמי דיסניי. אגב, השגרירה היא בתו של גיבור גדול, מפקד צבא פולין החופשית, הגנרל ולדיסלב אנדרס. אחד מחייליו היה מנחם בגין שלנו. צבא אנדרס לחם במקומות שונים נגד הנאצים, בין השאר עזרו לשחרור איטליה. אחרי המלחמה שללו הקומוניסטים את אזרחותו, והוא נותר בגלות ומת באנגליה. אנה נולדה שם".

"השתתפתי באירוע עם חברי פרלמנט אירופי ואיטלקי מטעם מפלגת לגה. הסנטור סלביני חתם את הדברים ודיבר בצורה נחרצת על כך שהאנטישמיות ממשיכה גם עם שלילתה של מדינת ישראל. סיפרתי על ילדיי, שהם דור רביעי לאושוויץ (מצד אמם). חיברתי בין חורבן ירושלים במאה הראשונה לחורבן העם היהודי במאה ה-20 בשואה. אמרתי שהשואה אינה רק אירוע של פרטים יהודיים וגם לא רק סיפור של יחסי הקהילות היהודיות ואירופה; אלא אירוע שכוון כלפי העם היהודי כעם, כלומר זה גם אירוע לאומי. ומשום כך, השואה לא התחילה ב-1939 ולא הסתיימה ב-1945, אלא היא קשורה להתנגדות העתיקה לקיומנו מצד אחד, ומצד שני פרק ההמשך הוא הצלחתנו להקים מדינה עצמאית, שלוש שנים בלבד לאחר השואה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!