בגיל 99: ר' אהרן מדמויות חיפה נפטר מהנגיף

ברוך דיין האמת: בשבוע שעבר הלך לעולמו בשיבה טובה הר"ר אהרן סקורניק ז"ל לאחר שנדבק בקורונה בשנת הצ"ט לחייו, זכה לאריכות ימים ושנים כשכולם מלאים וגדושים בעשיית חסד ומעשים טובים.

המנוח ז"ל נולד בגרמניה בעיר דרמשטט בעירו של הגאון ר' יונה מרצבך זצ"ל שהיה רבה של הקהילה, בצעירותו חזה את הנולד, כאשר ראה במו עיניו בליל הבדולח את שריפת בתי הכנסת, והבין את העתיד ודחק בהוריו, ואכן זכה לעלות יחד עם הוריו לפני פרוץ המלחמה לארץ ישראל, הוריו התיישבו בעיר חיפה, ובה אף הקים את ביתו יחד עם רעייתו אסתר לבית משפחת ולך, בתו של ר' חיים הכהן ולך שהיה מוסר שיעורים בביהכ"נ הגדול והיה ירא שמים מרבים.

שנים רבות עסק בקליטת עולים כאשר לא חסך מאמץ לשכן אותם בדיור ראוי, ואף לדאוג לפרנסתם, עסק בצרכי ציבור באמונה, במגוון משרות ציבוריות, וסייע לכל נצרך, כאשר אחז במידתו של אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום, רדף צדקה וחסד, כאשר הייתה עינו פקוחה לתת ולסייע לכל נצרך באשר הוא, ואפי' בלי שנגשו לבקש הרגיש בליבו מי נצרך לעזרה, והכל מתוך טוב לב ומאור פנים.

ביתו היה פתוח לרווחה לכל נצרך, ובשבתות היה צועד לבית החולים רמב"ם שהיה סמוך לביתם ומחפש מי נצרך לאירוח בסעודות שבת, או חולה שצריך לעודדו ולשמחו. היה מתעניין ושואל בשלום כל אדם, דאג להשרות אוירה טובה בכל גיל ובכל מצב, ואף בימי זקנותו הקפיד להודות על כל טובה שעשו עמו, ואף על הקטנה ביותר, יושרו והגינותו היו לשם דבר ובפרט כאשר שימש בתפקידים ציבוריים בחיפה, כאשר בין יתר פעילותו שימש כחבר מועצת העיר חיפה, כאשר כל סובביו העידו על ישרותו מצד אחד ומאידך דאגה כנה ואמיתית לקודשי שמים ולצורכי הפרט, דבר שיצר קידוש ד' בהנהגתו בין החברים האחרים בעירייה, כאשר אלפי אנשים נעזרים בו.

הצליח בנעימות שיח לדאוג שהרחוב בו היה בית הכנסת בקרית אליהו יהיה סגור בשבת בזמני התפילות היה זה הישג בעיר חיפה, כאשר שמע שיש מעון לסטודנטים שעלו מחו"ל פתח שם בית כנסת ואף יסד שם מנין של קבע בכדי לקרבם לתורה ולמצוות, כאשר יצא לפנסיה וראה את הצורך בפתיחת שיעורים לגמלאים, לא שקט על שמריו, ופתח מיד שיעורי תורה, כאשר דאג לגייס כספים לצורך השיעורים וכיבוד עשיר בכדי למשוך את ליבות הלומדים.  

גם כאשר שהה בערוב ימיו למעון הורים רמת תמיר בירושלים, לא נח לרגע והיה ער לצרכי הפרט שסביבו היה קם מוקדם ומסדר את בית הכנסת לפני התפילה, כאשר היה מניח לכל אחד את הסידור האהוב עליו, כאשר גילה כי במחלקה הסיעודית ישנם מבוגרים הכמהים לתפילה במניין, לא חס על עצמו ובמיטב שנותיו היה מתרוצץ כנער צעיר בין האולמות בתמיר, ואף יוצא לרחובה של עיר בכדי לזכות את יושבי המחלקה בתפילות מנחה ומעריב במניין וכך במשך שנים בלי להרפות.

זכה למלאות את צ"ט שנותיו במעשים טובים צדקה וחסד, ואף בחינוך שנתן לילדיו בתוככי חיפה האדומה, זכה לעשרות צאצאים ההולכים בדרך הישר, כשכולם בני תורה יראי שמים שליווהו למנוחת עולמים, כאשר כולם נפרדים מדמות מופת אשר ההגדרה עוסק בצרכי ציבור באמונה וקבלת כל אדם בסבר פנים יפות ומכבדות הייתה נר לרגליו  השאיר אחריו לברכה את בנים נכדים ונינים ההולכים בדרכו המופלאה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!