מעניין: הערבים מאמינים בקופות החולים יותר מהיהודים
מדד הדמוקרטיה הישראלית 2020 בנושא מצב מערכת הבריאות בישראל מציג ירידה מסוימת במהלך משבר הקורונה בהערכה החיובית של תפקוד מערכת הבריאות • שביעות הרצון מקופות החולים עולה על שביעות הרצון מבתי החולים, ואמון כלל הציבור בקופות הוא הגבוה ביותר מבין המוסדות שנמדדו • הסכמה ציבורית רחבה בצורך להגדיל את תקציב הבריאות
- קובי ברקת
- כ"ז טבת התשפ"א
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הגישו היום (ד') לנשיא המדינה ראובן ריבלין את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה-18 ברציפות ומשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי. במדד השנה - שני פרקים ייעודיים העוסקים בהערכת מערכת הבריאות הישראלית ומשטרת ישראל.
הדו"ח מציג ירידה מסוימת בציון שמעניק הציבור למערכת הבריאות בין שתי המדידות. כמחצית מכלל המדגם (50%) נתנו למערכת הבריאות ציון טוב או מצוין על תפקודה ביוני לעומת 42% בלבד שנתנו לה ציון טוב או מצוין בחודש אוקטובר.
בעוד שבציבור היהודי ההערכה בין יוני לאוקטובר כמעט שלא השתנתה (48% שהעניקו לה ציון חיובי ביוני ו-46% באוקטובר) בציבור הערבי חלה צניחה חדה בהערכה זו: מ-59% ביוני ל-24% באוקטובר.
לעומת זאת, לא פחות מ-83% מרוצים מאיכות הטיפול הרפואי בקופות החולים אליהן הם משתייכים, בעוד 57% מהישראלים מביעים שביעות רצון מאיכות הטיפול הרפואי בבתי החולים. תמונה דומה עולה במידת שביעות הרצון מהיחס למטופלים (83% מרוצים מהיחס למטופלים בקופות אליהן הם משתייכים, לעומת 52.5% מהציבור שבעי רצון מהיחס הניתן בבתי החולים).
ניכרת שביעות רצון גבוהה הרבה יותר בציבור הערבי מאשר בציבור היהודי מבתי החולים, הן באיכות הטיפול הרפואי (74% מרוצים לעומת 54% בהתאמה), והן ביחס למטופלים (76% שבעי רצון לעומת 48% בהתאמה).
בכלל הציבור (יהודים וערבים יחד) קופות החולים זוכות לאמון הגבוה ביותר מבין 11 המוסדות שנמדדו השנה במדד הדמוקרטיה. 78% מהציבור נותנים אמון בקופת החולים אליה הם שייכים (יהודים – 77%, ערבים- 83.5%).
עוד עלה מהדו"ח, כי קיימת הסכמה ציבורית רחבה (86%) באשר לצורך להגדיל את תקציב הבריאות, גם אם זו תבוא על חשבון התקציב של משרדי ממשלה אחרים. בתרשים מטה השימושים המועדפים בתקציב בריאות מוגדל:
אולם, בניגוד להסכמה הרחבה כי יש להעלות את תקציב הבריאות, רוב גדול מהישראלים (68%) מתנגד להעלאת מס הבריאות, גם בתנאי שהכספים יופנו לשיפור מערכת הבריאות הציבורית, בעוד רק 29% תומכים בכך.
ומה בנוגע להגדלת שכר הרופאים הבכירים ושר"פ? כמעט מחצית (49%) מהציבור סבורים כי צריך להגדיל את שכר הרופאים הבכירים, לצד איסור עליהם לקבל חולים באופן פרטי.
כשני שלישים מהערבים (67%) ומעל למחצית מהיהודים (55.5%) חושבים שמערכת הבריאות הציבורית הישראלית נותנת טיפול שווה לכל המטופלים מכל רקע ומכל מגזר. בקרב הציבור היהודי, ההסכמה לכך רבה יותר בימין (62%) מההסכמה במרכז ובשמאל (48%).
לרוב גדול מהציבור - 96% מהערבים ו-71% מהיהודים - אין זה משמעותי אם יטפל בהם רופא יהודי או ערבי. עם זאת, ליהודים העדפה ברורה כי רופא בן הלאום שלהם יטפל בהם (27%) - כאשר מרבית החרדים (52%) מעדיפים שרופא יהודי יטפל בהם לעומת 16% מהחילונים.
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי "המאמץ העליון של מערכת הבריאות בתקופת הקורונה זיכה אותה בהערכה גבוהה של הציבור הישראלי. ממצא חשוב העולה ממדד הדמוקרטיה הוא האמון הגבוה לו זוכות קופות החולים, יותר מכל המוסדות שנמדדו. רוב מוחלט בציבור תומך בהגדלת תקציב הבריאות, על חשבון סעיפים אחרים בו, אך אינו נכון לשלם יותר מס בריאות, ככל הנראה בגלל חוסר האמון הכללי במערכת הפוליטית. ממצא חשוב נוסף הוא שביעות הרצון הגבוהה יותר מאיכות הטיפול שמציעה מערכת הבריאות של הציבור הערבי בהשוואה לציבור היהודי והשכיחות הגבוהה יותר בציבור הערבי מהציבור היהודי שהטיפול הרפואי ניתן באופן שוויוני לכול".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות