לקראת יום השנה: חשש כבד מנקמה איראנית

פחות מיממה לציון יום השנה לחיסולו של גנרל משמרות המהפכה האיראניים קאסם סולימאני, והחשש בארה"ב מפני פעולת נקמה איראנית ממשיך לגבור.

בשלישי בינואר בשנה שעברה חוסל הגנרל הנערץ, ומחר בלילה יציינו ברפובליקה האסלאמית את מותו. לפי דיווח אמש של כתבת CNN לענייני ביטחון וצבא ברברה סטאר, הכוחות הימיים של איראן העלו כוננות באזור המפרץ הפרסי.

סטאר ציטטה גורם ביטחוני בכיר שאמר לה כי איראן מתגברת כוחות במפרץ הפרסי, אולם לא ברור אם זו הגנה או שהם מתכוננים להתקפה נגד יעדים אמריקנים.

זה לא הדיווח הראשון אודות כוונת איראן לבצע פעולות נקם בארה"ב על מותו של סולימאני. לפני מספר ימים דיווחנו ב'בחדרי' כי עיראקים רבים חוששים מהתלקחות לאחר שאיראן נשבעה לנקום על חיסולו של קאסם סלימאני בינואר האחרון. החשש הגדול בעיראק, שפלגים בתוך כוחות הביטחון העירקיים עלולים לאיים על היציבות.

בהצהרה בתחילת החודש שעבר, המנהיג הדתי של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, חזר על רצונו של ארצו לנקום. אך עבור העירקים זה עשוי בהחלט להוות סכנה.

"אנו חוששים שעיראק תהפוך לזירת קרב בין איראן לציונים וכי הדבר יפגע רק בעיראקים חפים מפשע", אמר נזאם שוק, עובד מדינה ממחוז ענבר בעירק. "אנו חוששים שאיראן תגיב, אמריקה תגיב ואז נחזור לנקודת ההתחלה, כמו בשנת 2006, כאשר היו מתחים עדתיים ורבים נהרגו". את הדברים אמר נזאם לתקשורת הגרמנית.

"אף אחד לא חושב שתהיה מלחמה מוחלטת אבל יש עירקים שמאמינים שטראמפ רוצה לפגוע באיראנים - או בבעלי בריתם בתוך עיראק בשבועות האחרונים לתקופת כהונתו", אומר חוסאם צווין, פעיל חברתי מדרום מחוז נג'ף. "אנחנו מודאגים מתגובות אמריקאיות".

מאז חיסולו של סולימאני בתחילת השנה, התרחשו סדרה של תקיפות רקטות על בסיסים אמריקניים סביב עירק, כמו גם על האזור הירוק, המחוז המאובטח ביותר בבגדאד, בו שוכנת ממשלת עיראק ושגרירויות זרות.

בעיראק נותרו 3,000 חיילים אמריקאים. בנובמבר הודיעה ארה"ב כי היא מתכוונת להוריד את המספר ל-2,500 עד 15 בינואר, וצוותים שאינם חיוניים כבר עזבו את שגרירות ארה"ב. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צייץ בטוויטר כי מותו של אזרח אמריקאי יהיה קו אדום, המחייב נקמה.

אך נראה שהסכנה האמיתית בעיראק, מגיעה מקבוצות מיליציות עברייניות יותר, כאשר הקבוצה המוסלמית הסונית הקיצונית "המדינה האסלאמית" (דאעש) החלה להתקדם בשנת 2015, לעבר עיראק, יצאה קריאה למתנדבים להגן על בתיהם, זה הוביל להקמת קבוצות מיליציות בלתי פורמליות, המורכבות בעיקר מתושבים מקומיים מוסלמים שיעים. והלוחמים המתנדבים נתפסו כגיבורים.

אך לאחר סיום המשבר, רוב הקבוצות הצבאיות הללו לא התפרקו, ועם הזמן הן התפתחו להיות חלק מכוחות הביטחון העירקיים הרשמיים, המכונים "כוחות הגיוס העממיים" (PMF).

עם זאת, חלק מהקבוצות הללו מואשמות בפשע, שחיתות ואלימות בכדי לשלוט בחלקים במדינה. והם נתפסים כחזקים מספיק בכדי לאתגר את ממשלת עירק עצמה. הם מחולקים גם בקווים אידיאולוגיים. מספר רב של לוחמים התחייבו אמונים למנהיגים איראניים ולא עירקיים. איראן סיפקה להם כל דבר, החל משכר, נשק, וכלה בהדרכה רוחנית וצבאית.

אנליסטים חוששים שדור חדש של מיליציות קטנות ופחות מוכרות עושות את ה"עבודה המלוכלכת" של הקבוצות המבוססות. אחת מהן לקחה אחריות על ניסיון ההפצצה של שיירה לוגיסטית אמריקאית ב-27 בדצמבר, למשל.

"השיטה היא ליצור קבוצות מזויפות תוך שימוש בזהויות בדויות, ובכך להסוות את התפקיד של מיליציות מבוססות בהתקפות", כך כתב מייקל נייטס בדו"ח של המרכז ללוחמה בטרור באקדמיה הצבאית האמריקאית ווסט פוינט, המייעץ לממשל האמריקאי.

"המשמעות היא שהפלגים הנאמנים המבוססים יכולים להישאר חלק מכוחות הביטחון בעירק ולהימנע מביקורת ציבורית", הוא טוען, "ומאז תחילת 2020 ואילך, מספר הקבוצות החדשות הרקיע שחקים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!