ט"ו חשון התשפ"ה
16.11.2024
איך היית מגיבה?

הילד ממורמר: "את אף אחד אני לא מעניין בבית הזה"

נתקלת במצב בו הילד ממורמר וחש כי הוא המקופח מיתר האחים, ואף טוען כי לא מעניקים לא מאומה בבית | הרגשה כואבת ומציקה להורים אוהבים הנותנים ומעניקים בכל עת • כיצד מתמודדים עם הנער המתבגר שחש כך? ומה מוטל עליכם ההורים לעשות?

הילד ממורמר: "את אף אחד אני לא מעניין בבית הזה"
ילד מביט בחלון צילום: pixabay

ממשיכים בשו"ת נפלא על חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, כיצד תתמודדי במצבים חדשים בחיים וכיצד תתני לילד את החינוך הנכון ואת ההרגשה שהוא אהוב עליך כמו בדיוק כמו כולם?

שאלה: היי בתיה, באמת תודה מיוחדת על האפשרות לשאול שאלות ולהעלות בעיות, זה פשוט דבר מדהים, תבורכי.

רציתי לשאול על הבן שלי שהוא בן 15 שלא שבע מלדרוש כל הזמן שנקנה לו דברים, כל יום הוא בא עם רעיונות חדשים, אנחנו נותנים לילד הזה בלי סוף ועם כל זה הוא כאילו לא רואה את כל מה שקונים לו... רק ממורמר כל היום. ומרגיש שהוא המקופח בבית...

הוא טוען שלא נותנים לו כלום בבית הזה ו"שאת אף אחד הוא לא מעניין כאן... " כלשונו.

זה פשוט בור ללא תחתית, ואין לדבר הזה סוף. מה אפשר לעשות?

בתיה עונה: השאלה הזאת כואבת מאוד, כי באמת רואים פה את גלגל הקסמים, שכמה שההורים רק ייתנו, הילד יפתח מן רעב לנתינה ועוד ירגיש כאי' הוא לא מקבל כלום.

אז ברור שיש לעצור את הגלגל הזה מיד! כמו שכתבת בור ללא תחתית, שזה בדיוק כמו להמשיך להלעיט את הילד המסכן ב"סמים" שהתמכר.

אז גם הפעם נפרק את הפיתרון לשני ערוצים: הערוץ של הפן הרגשי - העבודה השורשית שלי - כאמא, והערוץ המעשי והטכני.

אקדים ואדגיש, לצורך העניין, כי לעשות רק את העבודה הטכנית והמעשית מבלי לעשות חיזוק פנימי, העבודה לא תניב כלל את הפיתרון המיוחל, ולכן חשוב מאוד לעשות את שניהם במקביל.

נתחיל בעבודה הפנימית: ראשית כל הילד כאן ממש חכם, והוא קלט בחיישנים שלו איפה ישנה קרקע פוריה עליה הוא יכול לעשות את שלו...! (כמובן בלא מודע)

בכל פעם שהוא חווה מרמרו מול תחושת הקיפוח זה פשוט משתלם לו, זה ממש עובד לו יופי, כי הוא אכן מצליח להשיג את מבוקשו ועוד יותר מזה, הוא מצליח להבהיל, להדאיג או להפחיד את אמא. עובדה לכך, שבסוף היא קנתה לו.

אז למה שלא ימשיך עם המניפולציות?! הוא מרוויח הרי שני דברים: גם את הלב והחיבור החזק של אמא, שדואגת עליו, או אולי מרגישה אשמה ב'חסר' שלו, וכאן הוא משיג את הקשר לאמא אבל בצורה לא בריאה, ובנוסף הוא משיג את כל מה שהוא דורש.

זה לא בגלל שהוא רע או מושחת, אלא הוא ילד בריא בנפשו שמחפש קשר וחיבור לאמא, ויעשה זאת בכל דרך.

אז דבר ראשון, בכל פעם שאת מרגישה ש"הנה זה מגיע..." הוא מצליח להבהיל, להדאיג או אפי לתסכל אותך, קחי נשימה, הרגעי.

ברגע שתביני שהוא ממשיך להרגיש המקופח או לא אהוב בגלל שזה ממשיך לעבוד לו, ולכן שווה לו, זה יסיר כל דאגה מליבך, ולא תיבהלי לומר לו את ה"לא"

תרגישי שלימות פנימית: את הילד שלי אני אוהבת ללא גבול, והאהבה שלי כלפיו לא נמדדת לפי מה שהוא מקבל ממני, אהבה אינה נשקלת לפי הענקה חומרית, הוא יזהה את זה מאוד מהר, ויותר לא יהיה לו שווה ולא ירוויח כלום מלהתהלך מנופח מלהיות ה"מקופח"

 ועכשיו לערוץ הטכני

שמנה לב: ילד יכול לבקש את משאלותיו בשני צורות, 1. בדרישה. 2. בבקשה.

בצורה הראשונה: כשאת קונה ומעניקה לילד בגלל שאת נכנעת ללחץ של דרישותיו, הילד בעצם לא קיבל כל הענקה אליה הוא כ"כ צמא, יש כאן כניעה לרודנות ולא נתינה מלב של אמא, ולכן עלייך להפסיק את כל מסכת הכניעה ולא לתת לא בשום פנים ואופן את מה שהוא דורש

מנגד, כדאי מאוד להפתיע אותו פה שם, בהענקות קטנות מצידך, שבאות באמת מתוך האהבה ולא נובעות מתוך פחד לחץ או איום.

בצורה השנייה (כשהילד מבקש) : כמובן שתמיד יש מקום להיענות לבקשות של ילד, אבל מבחירה שלי, ולא מתוך פחד שאם לא אתן אז אוי ואבוי....ולכן מומלץ לנהוג כדלהלן: בכדי לקבל ילדים מאושרים, מסופקים ומוקירי טובה:

תמיד כשילד מבקש משהו (אפי' מגיל קטן מאוד) מומלץ ביותר תמיד לתת לו קצת לצפות לנתינה ולא ישר לקפוץ ולתת לו את מה שהוא רוצה, כמו לדוג' אני רוצה לשקול את זה, אני אשאל את אבא, ולפעמים בהחלט לסרב לבקשה או לתת לו רק את מה שביקש בחלקו.

בגלל שתי סיבות:

1. כך יידע להעריך יותר את מה שקיבל ולהכיר טובה

2. כך ירגיש באמת את השמחה והסיפוק ממה שקיבל - וישבע רגשית

לסיכום:

1. אף פעם לא אענה לדרישותיו של הילד.

2. את מידי פעם תיזמי נתינות מלב אוהב וחם של אמא.

3. לבקשות של הילד (בניגוד לדרישות), עצרי לרגע, הסתכלי לו לתוך העיניים ותגידי לו במתינות "תן לי לחשוב על זה" גם אם את בסופו של דבר תחליטי להיענות או לסרב לו.

נשמע לך אולי קצת לא נעים, אבל בצורה הזאת תהפכי את הילד שלך למאושר ומסופק בכל נתינה קטנה שלך, ואף יתרגל להכיר טובה ולא להרגיש כלל מקופח.

יש לך שאלה בחינוך הילדים? מוזמנת לכתוב כאן בתגובות למטה, ואולי בפעם הבאה אענה על שאלתך כאן במדור

 

חינוך ילדים שו"ת

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}