לשבת על כוס תה ולהחכים - 4 עובדות מעניינות על תה

צמח הקמליה הסינית

כיום, אנחנו רגילים לקרוא לכל סוג של משקה חם עם חליטת צמחים – תה, אך למעשה לא כל חליטה צמחית היא תה. למשל, תה קמומיל, סוג חליטה נפוץ ביותר, זו בעצם חליטה של צמח הבבונג ולא של צמח התה. צמח התה, או בשמו הבוטני, צמח הקמליה הסינית, הוא הצמח ממנו מופק תה במקור. מצמח הקמליה הסינית ניתן להפיק סוגים שונים של תה כיוון שיש לו זנים שונים. הצמח גדל בעיקר במדינות בעלות אקלים טרופי וסובטרופי מכיוון שהוא דורש כמות רבה של מים.

 תה וקפאין

רבים מאיתנו שותים תה במקום קפה כי איננו רוצים לצרוך קפאין. אמנם בהרבה סוגי משקאות אותם אנו מכנים תה אין קפאין, כמו למשל בסוגי תה קמומיל. אבל, במשקאות המופקים מצמח התה ישנו ריכוז גבוה של קפאין, לעיתים גבוה מזה שיש בקפה. בתה ירוק למשל יש אחוז קפאין גבוה בהרבה מאשר במנת אספרסו.

 היסטוריית התה

בסין, החלו לשתות תה כבר במאה השביעית לספירה, בשושלת טאנג, אבל התה הגיע למערב רק ב-1560 כאשר הפורטוגזים פגשו במשקה הקסום ביפן. רק במאה השבע עשרה התה הגיע לאנגליה, בזכות נסיכה פורטוגזית ששהתה בארמונו של המלך צ׳ארלס השני. אירופה התאהבה במשקה החמים, והדבר גרם למחסור בעלי תה ביבשת אסיה. כיום ניתן להיות רגועים - לכולם יש מספיק תה.

 שקיקי תה מודרניים

בימינו אנו, אנחנו רגילים לפתוח את הארון שלנו, לקחת שקיק תה, להניח אותו בכוס עם מים חמים ובזאת סיימנו את עמלנו על המשקה. בימים עברו, לא זה היה המצב. שקיקי התה הם מוצר די חדש. שקיקי תה מבד פותחו רק בתחילת המאה העשרים ושקיקי תה מנייר, הנפוצים ביותר כיום, פותחו רק בשנות הארבעים.

ישנן שתי גרסאות לסיפור המצאת שקיק התה. הראשונה מספרת כי סוחר תה הודי קיבל משלוח של ארגזי תה שהגיעו באוניה שעברה טלטלות רבות. כשקיבל את משלוח התה, כל העלים היו מרוסקים לחלוטין. הסוחר לא רצה לזרוק אותם ולכן עטף אותם בשקיקי בד ומכר אותם כך.

הגרסה השנייה משייכת את ההמצאה לסוחר תה ניו-יורקי שעל מנת לשווק את התה בדרך מעניינת, עטף את עלי התה בשקיקי משי. לקוחות לא רצו לזרוק את שקיקי המשי, שכן זהו בד יקר, ולכן שמו את התה בכוס עם השקיק.

בפעם הבאה שאתם מכינים לכם כוס תה תחשבו על כל הגלגולים שהתה עבר כדי להגיע לכוס התה שלכם, ותתענגו על הפשטות שבשימוש בתיון קטן וחמוד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!