"אבא קיבל דום לב בגיל 53": החתן היתום בטור כואב
השבוע, אחרי שנה של סבל וייסורים, אבא שלי הצדיק הלך לעולמו. נשארנו לבד, מחפשים לעצמנו נחמה בעולם. ואני, אני הולך לעמוד לבד מתחת החופה שלי, בתקווה שהיא בכלל תתקיים
- כתבה מקודמת
- ט"ו טבת התשפ"א
שלום, קוראים לי מוישי זוסמן. בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי שאכתוב פעם מכתב כזה. אבל אבא שלי, בגיל 53 בלבד, נפטר. השאיר אותנו לבד.
עזרו לחתן היתום שנותר חסר כל לפני היום הגדול בחייו>>>
לפני 3 חודשים כרתו לו רגל. אולי ליבו לא עמד יותר בכאב, הוא קיבל דום לב בבית החולים. אני בטוח שליתמות אין גיל, רואה את אחיי הגדולים יותר שבורים ומרוסקים, כבר למעלה משבוע מסתובבים בתחושה שנגמרו להם החיים, ובלב עצוב עצוב. אבל אני, אני עכשיו מאורס, ובחופה שלי עומד להיות חלל ענק בדמותו של אבא שלי. אבא שלי לא יוביל אותי לחופה.
הלוואי שאני חולם. הלוואי שתיכף יעירו אותי ויגידו שהכל חלום שחור ורע, שאבא פה, איתנו, מחייך ובריא. הלוואי שאוכל להתקשר לכלה שלי ולהגיד לה: את שומעת? את שומעצת? אבא בסוף כן יוביל אותנו לחופה!!! אבל לא. אף אחד לא מעיר אותי מהחלום השחור והארוך הזה. אף אחד לא יתן לי את ההזדמנות להתברך מפיו ביום החתונה שלי, להרגיש את ידו החמה מלווה אותי בדרך לחופה.
עזרו לחתן היתום שנותר חסר כל לפני היום הגדול בחייו>>>
ויחד עם אבא, עם המשענת שלנו, העוגן והאהבה הגדולה שלנו, הלך גם מקור הפרנסה שלנו. המנהל של הבית שלנו. מה יהיה עכשיו? מי יפרנס אותנו? מי ידאג לי? מי יחתן אותי? אומרים שצרות באות בצרורות. כאילו לא מספיק שנגזר עלינו להתמודד עם האובדן הנוראי והכאב החד, עכשיו אמא גם צריכה לפרנס משפחה גדולה ולחתן אותי, בלי שיש לה מושג איך היא עושה את זה.
אני מתחנן אליכם שתפתחו את הלב שלכם לעזור לי, לנו. שלא תשאירו אותנו לבד, יתומים עניים ובוכים. שלא תתנו לחתונה שלי להיקלע לקשיים רק בגלל שאין כסף לעמוד בהתחייבויות. בבקשה, תרמו ככל יכולתכם כדי שנוכל להמשיך לחיות בצורה שפויה והגיונית, ולא להתרסק אל תוך הבכי והעוני. כדי שאוכל להתחתןו בזמן כמתוכנן. אנא, אל תשאירו אותנו לבד.
עזרו לחתן היתום שנותר חסר כל לפני היום הגדול בחייו>>>