הניצחון הסיני על הקורונה ועל התקשורת

בתחילת השנה האזרחית 2020 היה ברור שמשהו חסר תקדים קורה. אלפי מסרים של זעם ציבורי הופיעו ברשתות החברתיות הסיניות, והגולשים שאלו אם הממשלות המקומיות מחפות על נגיף כזה או אחר כמו סארס.

בעוד שצנזורות ממשלתיות משתקות באופן שגרתי הודעות אנטי-ממשלתיות בפלטפורמות סיניות, הפעם הזעם היה בהיקף כה גדול שרבים מהן נותרו גלויות.

הסיבה לכך היא שכאשר מתמודדים בסין עם אסונות גדולים, ממשלת סין לעיתים קרובות ממהרת להגיב, אך הצנזורה איטית לפעול. בינואר ובפברואר, כלי תקשורת רבים ניצלו את ההזדמנות לפרסם תיעודים קשים, ששותפו פעמים רבות ברשתות החברתיות.

מאוחר יותר, כאשר הממשלה הקומוניסטית של בייג'ינג הגיעה לאסטרטגיית של תעמולה, הדיווחים הללו שותקו וכמעט נעלמו מהרשתות. האשמה הופנתה לכל הכיוונים. באמצע חודש ינואר השנה הפך פתאום נשיא סין שי ג'ינפינג לדמות כמעט לא קיימת בתקשורת הסינית. הוא לא נראה בפומבי, ותמונות שלו נעלמו מעמודים הראשיים של משרדי ממשלה.

אולם תוך שבוע הדברים השתנו במידה ניכרת. בכירים מקומיים החלו להזהיר את הממשלות המקומיות כי "הם לנצח ימוסמרו לעמוד התווך של הבושה ההיסטורית" אם ימנעו מידע אודות מקרים באזוריהם.

האשמה עברה בתקשורת הסינית וברשתות החברתיות לעבר העיר ווהאן, כאשר עיתונים כמו 'חדשות בייג'ינג' כתבו פרשנויות ביקורתיות באופן יוצא דופן, ושאלו: "מדוע ווהאן לא הודיע ​​לציבור מוקדם יותר?"

ואז הנשיא שי הופיע בתחילת פברואר כצעד של אמון וכוח על כביכול ההתאוששות של סין מהנגיף. בתוך כל הבלבול התברר שקולו של אדם אחד הושתק במקום שלא היה צריך להיות.

לי ונליאנג התפרסם בתקשורת הבינלאומית כרופא "המלשין" שניסה להזהיר את עמיתיו מפני נגיף דמוי סארס. ד"ר לי מת ב-7 בפברואר לאחר שהתברר כי הוא נחקר בגין "הפרת הסדר החברתי בכך שפרסם הודעות כוזבות".

יותר ממיליון גולשים השאירו הודעות תמיכה עבורו בפרופיל שלו לאחר מותו, עם זאת, פוסטים רבים נמחקו מעת לעת על ידי הצנזורה וגולשים ברשתות החברתיות הסיניות מצאו דרכים יצירתיות להשאיר את זכרו בחיים באמצעות אימוג'ים, וכתב סיני עתיק.

במהלך התפרצות ווהאן, מספר עיתונאים אמיצים פרסמו מאמרים על ידי עקיפת "חומת האש הגדולה של סין" כדי להוציא את הדברים מהעיר לעולם הגדול.

אולם צעד זה עלה להם במחיר יקר מאוד, הוועדה להגנת עיתונאים מציינת כי בעיר ווהאן, הרשויות עצרו כמה עיתונאים בגין סיקור שאיים על "הנרטיב הרשמי של תגובת בייג'ינג", וכי שלושה עדיין בכלא. ובהתחשב שיוטיוב חסום בסין, מעטים במדינה יודעים על השפעתם של העיתונאים.

מספר עיתונאים פרסמו תיעודים של עצמם וסיפרו שהם "בסדר", אך הגולשים מאמינים כי הם הוכרחו לפרסם את הסרטונים, וכי הם עצורים במקום סודי.

כעת הרשויות בסין טוענות שהכל בשליטה, והחיים חזרו למסלול הרגיל פחות או יותר, אך מיליוני גולשים בעולם טוענים כי הרשויות משקרות, וכי בסין מתו מאות אלפי אנשים, בעוד הרשויות דיווחו רק על כמה אלפים בודדים.

אם יש מסר כלשהו שסין רוצה לפרסם ברחבי העולם עד שנת 2021, זה שהמדינה מסיימת את השנה באחדות ובשגשוג, בעוד שמדינות אחרות יכולות רק לצפות בחוסר יציבות אצלן בבית, סין אולי ניצחה את הנגיף, אך היא גם ניצחה את התקשורת ואת חופש הביטוי ואת היכולת של אזרחיה להתבטא בכל נושא שהם רוצים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!