מצמרר
החלומות השחורים מכל: נשארתי לבד, אלמנה וחסרת כל, ומי יעזור לי?
השבוע, אחרי שנה של סבל וייסורים, נדם ליבו של האברך הצדיק הרב מיכאל זוסמן זצ״ל. הוא הותיר אחריו אלמנה ויתומים שעכשיו מחפשים להם נחמה בעולם, ונאלצים לדאוג לעצמם שלא ירעבו ללחם
- כתבה מקודמת
- י"ב טבת התשפ"א
מיכאל זוסמן ז"ל צילום: קופת העיר
שלום, שמי הניה זוסמן. בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי שאכתוב פעם מכתב כזה. אני יושבת ורועדת, לא מאמינה שהמילים האלו יוצאות מהפה שלי. רבי מיכאל שלנו, בעלי היקר, איננו. והוא בן 53 בלבד.
עזרו ולו במעט למשפחה האומללה והכואבת>>>
נכון, הוא סבל הרבה וחלה בסוכרת לפני עשר שנים, ולפני 3 חודשים כרתו לו רגל. ליבו כנראה לא עמד בכאב, והוא קיבל דום לב בבית החולים. האמונה שהוא יבריא והכל יסתדר לא עזבה אותנו אף פעם. לא הפסקנו להתפלל, להאמין ולקוות. למגינת ליבנו השבוע קרסו מערכות גופו והוא השיב את נשמתו ליוצרה. מיכאל שלי, מעבר להיותו בעל טוב לב ומיוחד במינו, היה גם תלמיד חכם עצום. כל יום, ברצף מהחתונה שלנו ועד שחלה, היה נוסע ללמוד בכולל של האדמו״ר מבעלזא בתל אביב.
אני בטוחה שתשמעו עליו המון סיפורים, תנסו לשרטט לעצמכם קווים לדמות המיוחדת והמאירה שלו, אבל האמת הפשוטה היא שלא איבדנו רק תלמיד חכם ואיש מופת - איבדתי את בעלי. הילדים שלי איבדו את אבא שלהם. מעל הכל, הוא היה האבא שלנו, ועכשיו נשארנו יתומים. אני עדיין ממאנת להאמין שכתבתי את המילים האלו. הלב שלי שבור, קרוע לגזרים. הלוואי שאני הוזה וחולמת. הלוואי שתיכף יעירו אותי ויגידו שהכל חלום שחור ורע, שמיכאל פה, איתנו, מחייך ובריא.
עזרו ולו במעט למשפחה האומללה והכואבת>>>
בכדי לפרנס אותנו, מיכאל זצ״ל הקים את הקיוסק המפורסם 'זוסמן' ברחוב חזון איש 49 פינת רחוב נחמיה, ועבד שם בשעות אחר הצהריים אחרי שבבוקר היה מקדיש את חייו ללימוד תורה. בשעות הלילה הוא גם שימש כסופר סת"ם, עם כתב מקצועי ומיוחד שירש מאביו ז"ל. אבל עשר שנים של סוכרת אלו הוצאות רפואיות אדירות.
ועכשיו מה? מי יפרנס אותנו? מי ידאג לי, לעשרת הילדים שלי, לנכדים? מי יחתן את שני הרווקים שעוד בבית? אומרים שצרות באות בצרורות. כאילו לא מספיק שנגזר עלינו להתמודד עם האובדן הנוראי והכאב החד, עכשיו אני גם צריכה לפרנס משפחה שלמה ואין לי מושג איך אני עושה את זה.אני מתחננת אליכם שתפתחו את הלב שלכם לעזור לנו. שלא תשאירו אותי לבד, אלמנה, ענייה ובוכיה. שלא תשאירו את הילדים שלי יתומים וגם חסרי כל. בבקשה, תרמו ככל יכולתכם כדי שנוכל להמשיך לחיות בצורה שפויה והגיונית, ולא להתרסק אל תוך הבכי והעוני. אנא, אל תשאירו אותנו לבד.
עזרו ולו במעט למשפחה האומללה והכואבת>>>
