רצתה להרעיל את חמותה והתחרטה

מסופר על נערה שהתחתנה ועברה לגור עם בעלה והחותנת שלה (אם בעלה).  כשהגיעה, גילתה שהחותנת שלה היא אישה הקנאית לבנה ומאוד ביקורתית וכעוסה שרדתה בה

הנערה היתה מתוסכלת מהיחס המעליב והתסכול שלה הלך וגדל ויצר כעסים, ויכוחים קולניים שהשפיעו על האווירה והקשר גם מול בעלה.

לכן, יום אחד היא פנתה לרופא הכפר אשר עסק בצמחי מרפא. היא סיפרה לו על המצב ושאלה אותו אם יוכל לתת לה רעל שבאמצעותו תוכל להרעיל את החותנת ולשים קץ לסבל שלה.

רופא הכפר אמר לה שיתן לה תערובת צמחים אשר תרעיל את החותנת באיטיות רבה. אך מה שעלייה לעשות היא לתת לה את התערובת פעם ביומיים בתוך ארוחה טעימה שהיא תכין לה וכדי שהתערובת תפעל, עלייה לתת לה עיסוי בכתפיים ובראש של החותנת.  

בנוסף, בכדי שאיש לא יחשוד בה כשהיא תמות, עלייה לנהוג בידידות רבה כלפיה: להימנע מוויכוחים, להקשיב לה, למלא את משאלותיה ולהתייחס אליה בכבוד ולהראות לה שהיא לא מאיימת עלייה.

הנערה הודתה לרופא ומיהרה לביתה בכדי להתחיל במימוש המזימה. היא זכרה את המלצותיו ויישמה אותם.

בתוך מספר חודשים, השתנה המצב בבית. הנערה למדה לשלוט ולנהל את הכעס, עד כדי כך שכמעט אף פעם לא התרגזה או איבדה עשתונות הכינה ארוחות לחותנת, עשתה לה עיסוי והתנהגה בכבוד.

במהלך החודשים שעברו היא נמנעה מוויכוחים. בזכות זאת שהיא הייתה חביבה יותר, השתנתה הגישה של החותנת כלפיה ואפילו היא התחילה לאהוב אותה כמו בת. היא סיפרה לקרוביה כי הנערה, היא הכלה הכי טובה שיכלה למצוא.

לאחר זמן חזרה הנערה לרופא הכפר בבקשה לעזרה אחרת: לעזור לה למנוע מהרעל להמית את החותנת. "היא הפכה להיות אשה נעימה" אמרה לו ו"אני אוהבת אותה כמו את אמי". רופא הכפר חייך והשיב לה: “אין לך צורך לדאוג. מעולם לא נתתי לך רעל כלשהו. הצמחים שנתתי לך היו צמחים לחיזוק מערכת הדם ולשיפור הבריאות. הרעל היחיד שהיה קיים היה בגישתך כלפי חותנתך, אך הרעל הזה נשטף החוצה על ידי הכבוד והאהבה שהענקתן אחת לשניה."

כשאנו מפנימים ומתרגלים יחס לעצמנו ולאחרים באהבה, כבוד, סליחה, סלחנות, קבלה, פרגון ונדיבות זה חוזר אלינו . אנשים "יידבקו" ביחס הזהה שניתן להם וכך נוכל ליצור מערכות יחסים טובות, בריאות ושמחות יותר.

פָּרָשַׁת השבוע פרשת וַיֵּשֶׁב

סיפור פרשת יוסף ואחיו הוא סיפור של משפחה במשבר שנובעת מהעדפתו של יעקב את יוסף, כתונת הפסים שנתן לו, הוצאת דיבת האחים רעה על ידי יוסף, וחלומותיו של יוסף הממחישים את עליונותו על פני יתר אחיו.

וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ… וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו… וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו.

בפרשה מופיעות המילים אהבה, שנאה, שלום וקנאה בדיוק כמו בסיפורו השנאה מובילה למעשה שבו האחים רואים את יוסף מתקרב אליהם בשליחותו של אביהם והם זוממים להורגו. השנאה מעוותת את שיקול דעתם עד כדי בחירה במוות. בסופו של דבר הם מחליטים לזרוק אותו לבור. מאוחר יותר הם פוגשים בשיירת ישמעאלים בדרכם מצרימה ומחליטים, בעצתו של יהודה, למכור להם את יוסף.

אהבה ושנאה

אהבה ושנאה הם רגשות שמאוד דומים וקרובים זה לזה ומעידים על העובדה שהאחר חשוב לנו. ההפך מאהבה היא אדישות- שכבר לא אכפת לנו מהאחר.

כשאנחנו שונאים אנחנו כועסים. אנו מבחינים כי משהו השתבש בסביבה שלנו.

השנאה יוצרת עצבות, תקיעות, זוללת מוטיבציה וגורמת לנו לעיתים לראות את המציאות בצורה מעוותת

אהבה יוצרת שמחה ותנועה בחיים. יש בה תשוקה, מוטיבציה, שמחה הנאה, רצון לתת, לקבל, להאמין בעצמי באחרים, לסלוח ולפתח חמלה.

ומה יכול להיות יותר טוב מזה?

איזו תחושה נפלאה זה לקום כל בוקר ולאהוב את החיים, את העבודה, את המשפחה, החברים ואת עצמי?

משפט סיני עתיק אומר: "שהאדם שאוהב אחרים יהיה אהוב גם כן" ואכן, האם אי פעם שמתם לב עד כמה התייחסותכם לאחרים זהה לדרך שבה הם מתייחסים אליכם?

כשאנו לומדים, מפנימים ומתרגלים יחס לעצמנו ולאחרים באהבה, כבוד, סליחה, קבלה, פרגון ונדיבות, זה חוזר אלינו. אנשים "יידבקו" ביחס הזהה שניתן להם וכך נוכל ליצור מערכות יחסים טובות, בריאות ושמחות יותר והעולם... יהיה מחויך וטוב יותר לכולנו!

שבת שלום

מאת: חֶדִי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!