"שתי עבירות יש לי ואני חושש על העולם הבא שלי"

סיפור מדהים על הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שיום ההילולא השלישי שלו חל הערב: כאשר נכנס אליו אדם ובפיו בקשה 'צנועה מאוד': חפץ הוא שיהיה לו מקום ליד הרב בעולם הבא, אמר לו הרב: "עד שאתה מבקש מקום לידי, צא ובדוק אם בכלל אגיע לעולם הבא. אינני בטוח כלל שיש לי חלק לעולם הבא"

הלה חשב כי הרב מתלוצץ, אבל הרב אמר: "אינני מתלוצץ. יש בידי שתי עבירות שאיני יכול לעשות עליהן תשובה, ובגינן עלול אני להפסיד את עולם הבא שלי".

גם אם נעצור כאן, הרי הסיפור מדהים, אדם שעבר את גיל מאה, והוא זוכר מכל ימי חייו רק שתי עבירות שלא עשה עליהן תשובה

אבל ההמשך לא יאמן.

הרב סיפר לאיש את שתי ה'עבירות': הוא היה ניצול שואה. כאשר שהה באוסטרייך, נצרך לשלוח מכתב בדחיפות, אך לא היה לו כסף לקניית בול. מה עשה, כתב את המכתב, הכניסו למעטפה ללא בול, ושם בתיבת הדואר. אמר: אולי במקרה לא ישימו לב. ואכן כך היה, המכתב הגיע ליעדו גם ללא בול. אמר הרב: "גזלתי את ממשלת אוסטרייך. אותה מלכות כבר אינה קיימת, ואין לי אפשרות להשיב את הגזלה".

נחשוב: מדובר בגזל גוי, אין כאן מצב של חילול ה', אפשר בכלל להאשים את הדואר, הרי הם היו אמורים לשים לב שאין בול, אבל הרב מאשים רק את עצמו. נו, חושב היהודי, אם מדובר בסוג כזה של חטא, מעניין מה החטא השני.

ממשיך הרב ומספר: "פעם הלכתי ברחובה של בני ברק, וקטפתי פרח מאחד החצרות שבצדי המדרכה. איני יודע מהיכן קטפתי, ולכן אין באפשרותי להשיב את הגזלה". כאן האיש כבר הרים גבה. אכן, לפעמים אדם עובר ליד צמח כלשהו, ובלי משים קוטף ממנו. סתם כך, באינסטינקט כזה. אבל הרב שטיינמן, הגאון, שכל מעשה שלו מחושב ומדוקדק, הוא קוטף פרחים ברחוב? לא מתקבל על הדעת. הלך ושאל על כך את ביתו. כששמעה – חייכה. "כן, ה'חטא' הזה מלווה אותו כל ימיו.

ובמה מדובר? שאל. אספר את הדברים כהווייתם, פעם חזרה בתי הביתה כאשר פרח יפה בידה. כששאלתי מי נתן לה אותו, השיבה לתומה שקטפה אותו בדרך. הבהרתי לה שהדבר אסור, זהו גזל. וכאשר שמעה זאת הבת, פרצה בבכי חסר מעצורים, ולא יכלה להירגע.

לא ידעתי מה לעשות. לבסוף שלחתי אותה לסבא. כשראה גם הוא שקשה לה רגיעה, אמר לה: 'בתי, אני לוקח על עצמי את העבירה'. מאז הוא מספר שיש בידו חטא גזל. הוא קטף פרח ברחוב" מפעים.

נתבונן רגע, באיזה חטא מדובר. ילדה קטנה היא שקטפה. הלא חרש, שוטה וקטן פגיעתן רעה, הם שחבלו באחרים פטורים. אין עליה כל חיוב מדין תורה. הרב שטיינמן עצמו לא עשה דבר, והרי אין דבר כזה לקחת על עצמך עבירה של מישהו אחר, הוא אמר זאת רק כדי להרגיעה. החטאים האלו מלווים אותו כבר עשרות שנים. הוא חושש שכאשר יגיע לפני בית דין של מעלה יאמרו לו: שתי עבירות גזל בידך, עליך להשיב את הגזלה. שם הלא יודעים להיכן להשיב. ובכן, אחורה פנה. התכבד, רק שוב לעולם התחתון והשב הגזלה לבעליה. תחזיר את הבול ואת הפרח.

על החפץ חיים מסופר, שבסוף השנה, בערב ראש השנה, עשה חשבון נפשו, ומצא שיש עשר דקות שאינו יודע מה עשה בהן… פרץ בבכי תמרורים, והתחטא לפני בוראו שימחל לו על אותן דקות עלומות…

מושגים של ענקי עולם, המקיימים בעצמם את דברי חז"ל "'בואו חשבון'- בואו ונחשב חשבונות של עולם". מבינים את עוצמת מעשיו של אדם והשפעותיהם בעולם הזה ובעולמות העליונים.

(מתוך 'מפיק מרגליות')

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!