בד"ה: הנגיד המפורסם ממונטריאול הלך לעולמו

ברוך דיין האמת: ממונטריאול שבקנדה מגיעה הידיעה המעציבה על פטירתו בשיבה טובה, של הרבני הישיש והנכבד, מגדולי תומכי מוסדות צאנז, אוד מוצל מאש משארית הפליטה, הרבני המפואר ר' אברהם ישי רוזנברג ז"ל, מזקני חסידי צאנז. 

המנוח נולד בכ"ב תמוז תרפ"ה, בעיירה טאב שבהונגריה, לאביו הרה"ח ר' יחיאל מיכל ז"ל, מנכבדי הקהילה בטאב, שהיה מסתופף בצלם של צדיקים ובראשם האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפארט זי"ע. בשנות השואה שתה את כוס התרעלה עד תומה והובל לאושוויץ בשנת תש"ד, כשהוא יושב בקרון הרכבת ביחד עם רבי חנה מקאלאשיץ הי"ד.  

בחודש אייר תש"ה שוחרר והגיע למחנה הדי. פי. קעמפ פערנוואלד, ושם מצא האדמו"ר בעל השפע חיים זי"ע, שהחל לקבץ סביבו מיד לאחר השחרור את היהודים שנשארו, והפיח בהם רוח חיים, הרבי הכניס בקרבם רצון וחשק לחזור לחיים יהודיים, לאכילת כשרות, לשמירת שבת וכדו'. ומאז דבקת בו וקיבל מרותו והיה לו לרבי ומורה דרכו, וחסה בצלו הקדוש בכל השנים עד יומו האחרון עלי אדמות.

ביום מן הימים, בשלהי שנת תש"ח, עוברת הידיעה במחנות כי כל אשר טרם הגיע לגיל שמונה עשרה או למי שעדיין אין מסמכים ואישורי עליה לארה"ב יכול לקבל אישור כניסה למדינת קנדה. ומשראה ר' ישי ואחיו ר' יוסף כי ארכו הימים והיא לא ניתנה להם, גמרו בנפשם לנסוע לקנדה ולהתחיל בה את חייהם.

כך הפליגה ספינה מגרמניה אל קנדה, ועליה קבוצה של כעשרים בחורים חסידיים, ניצולי השואה הראשונה, אך בעיקר – ניצולי השואה השנייה, הרוחנית. בחורים שלבשו עוז, בלי שום תמיכה משפחתית או מסגרת קהילתית, אלא במשמעת-עצמית עמוקה, והחלטה יצוקה שלא לוותר ושלא להיסחף אחרי הרוחות הזרות-

משהגיעו הבחורים אל אדמת קנדה, בשנת תש"ח, שמועה שמעו כי במונטריאול נמצא הקיבוץ הגדול ביותר של יהודים שומרי תורה ומצוותיה במדינת קנדה, ברובם פליטי המלחמה שכבר הקדימו לבוא לפניהם, לאור זאת גמרו אומר גם הבחורים כי הם יפנו אל עיר זו, שם קיוו למצוא קהילות מסודרות של חסידים ויראים ולנהל שם את אורח חייהם כבימי קדם, בדרך התורה ובדקדוק בקלה כבחמורה.

למען לא יהיו כצאן אשר אין להם רועה, חיפשו הבחורים אחרי רב ומורה דרך שיעמוד בראש הישיבה ובעיקר ינחה אותם במעגלי צדק ויורה להם את המעשה אשר יעשון. והם פנו במכתב אל בעל ה'שפע חיים' זי"ע, שהתגורר בניו יורק, בו סיפרו כי במונטריאול נמצאת קבוצה של כעשרים בחורים החפצים להקים לעצמם ישיבה בדרך החסידות, והם מבקשים מהרבי זי"ע שיעמוד לימינם.

ואכן הרבי נעתר לבקשתם והקים את קהל וישיבת ראשית חכמה בראשות הגה"צ רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר צ"ל ומאותם הימים היה נמנה המנוח עם ראשי היהדות הנאמנה במונטריאול.

בשנת תשי"ג, כארבע שנים לאחר הגעתו למונטריאול, מצא את זיווגו בחסדי השי"ת, את מרת פייגא ע"ה בתו של הרה"ח ר' יחקאל שרגא שאלאמאן ז"ל מהעיר מאקאווא והקימו בית נאמן בישראל.

כל ימיו היה דבוק בכל מאודו למורו ורבו האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע, ועם הסתלקותו בשנת תשנ"ד המשיך בדביקות בבנו האדמו"ר מצאנז שליט"א, ומקום של כבוד נשמר לו בחסידות צאנז.

היה נגיד ושוע ותומך לכל המוסדות. במיוחד סייע לרבו בעל ה'שפע חיים' בהקמתו של בית החולים לניאדו.

עם הכרזתו של האדמו"ר מצאנז לפני כמה שנים על הקמת קרית צאנז בטבריה נדבו לבו להוזיל מכיסו ונדב את בנין הענק של המרכז העולמי לתורה ולתפילה בקרית צאנז טבריה.

הותיר אחריו ברכה, בניו הנודעים לשם ולתהלה, הגביר הנודע של בית צאנז והמקים של 'היכלי רוזנברג' - הנגיד הרה"ח ר' יחיאל מיכל רוזנברג, ואחיו הנדיב הרה"ח ר' שמואל רוזנברג, מנדיבי בית צאנז וחתניו הרה"ח ר' שמואל פישמן, והרה"ח ר' ישראל פרנקפורטר וב"ב.

הלווייתו תצא ביתו במונטריאול בדרכה לארץ הקודש, כאן יגיע מסע הלוויה לקרית צאנז נתניה לעבר בית העלמין בשיכון ותיקים שם ייטמן סמוך ונראה לציון מורו ורבו האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע, בחלקת הקבר אשר קנה לפני שנים אחדות אחר פטירת רעייתו ע"ה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!