בעוז ובגאון: האיש שפנה אל האפיפיור כאחד האדם

הוא היה אוד מוצל מאש, אוד שלא כבה מעולם, אוד שהצית אש שלהבתיה, הוא זה שהצית את ניצוץ היהדות בפולין שאחרי השואה.

היום כ' בכסליו ימלאו עשר שנים להסתלקותו של הרב פנחס מנחם יוסקוביץ זצ"ל מי ששימש כרבה של פולין עוד לפני הרמת מסך הברזל.

כשהגיע הרב יוסקוביץ לפולין, הוא מצא יהדות כבויה המתנכרת לשורשיה. עשרות אלפי היהודים שנותרו בה אחרי המלחמה הסתירו את יהדותם, הם פשוט חששו להיחשף. הדור השני, בני הניצולים, כלל לא ידעו שהם יהודים.

להסתובב אז, בתקופת השלטון הקומניסטי בלבוש חסידי היה רחוק מהמלצה. הרב יוסקוביץ זצ"ל שלא שינה מלבושו, ראה בזה גם שיטה. מראה היהודי המהלך ברחובות ורשה לודז' וקרקוב בלבוש חסידי, מיגנט אחריו עשרות ומאות יהודים.

בחיוכו התמידי ובאהבת ישראל ובאש החסידית שבערה בו, למרות גילו המתבגר, החזיר את אותם נשמות שבויות אל תחת כנפי היהדות.

במהלך השנים פעל הרב לגאול את נכסי היהודים שנתפסו ע"י הפולנים. כחסיד גור נאמן דאג לגאול את בית המדרש של גור בעיירה גורא הסמוכה לורשה.

עוד אחד מפעילותיו היה לנסות ולהחזיר עטרה ליושנה בבית הגדול של ורשה היחיד ששרד מהשואה ואשר במלחמה הפך לאורוות סוסים. במאמצים מרובים ותוך קשיים הצליח הרב שניחן בלהט קדושה, לארגן אף שיעורי תורה . ואף פירות היו, חלק מתלמידיו הגיעו ארצה ללמוד בישיבות, דבר שלא היה מה בכך.

הרב יוסקוביץ נשא בגאון את היהדות, הוא לא חת ולא זע מפני אלו שניסו להשפיל את היהדות. במהלך כהונתו הוא נפגש עם שועי עולם נשיאי ארה"ב מלכת אנגליה ומנהיגי מדינות אחרים, תמיד בגאווה יהודית.

כשפגש הרב את האפיפיור יליד פולין, פנה אליו בתואר כאחד האדם "מר האפיפיור" מה שהיה למורת רוח בעיני ראשי הקהילה היהודית בפולין. בעקבות האירוע נאלץ הרב לסיים את תפקידו בפולין. משם עבר עד לאחרית ימיו להתגורר בירושלים עיר הקודש.

יהי זכרו ברוך.

מאת : יצחק כרמלי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!