מרתק: כך תדעו מי מחייך אליכם באמת

חיוכים אמיתיים ומזויפים

כדי לעוות את הפרצוף, נחוצים 64 שרירים, אך רק 13 שרירים נחוצים כדי לחייך. חיוך חזק בהרבה מעיוות פנים, ומצריך הרבה פחות מאמץ. אפילו עיוורים יכולים לשמוע חיוך, מכיוון שהם יכולים להבחין בקולות האנשים המחייכים.

אנו נוטים לזהות חיוכים עם אושר, אך אנשים מחייכים חיוכים שונים למטרות שונות. יש חיוך מתנצל שאנו משתמשים בו לאורך כל היום בכל פעם שאנו באים במגע מקרי עם אדם אחר. כאשר אנחנו מתנגשים במקרה באדם אחר בתחנת הרכבת, אנו אומרים ״מצטער!״ - ומחייכים. כאשר אנחנו נדחפים למעלית דחוסה באנשים, אנחנו נמנעים, כנראה, מקשר עין עם אדם כלשהו, אך מחייכים כדי להרשים בהתנצלותנו על שאילצנו את כולם להצטופף יותר. בעיר הומה, יכולים להיות לאדם ממוצע עשרות מפגשים דומים במהלך היום. חיוך לכל מטרה זה אינו אמיתי.

יש אנשים המחייכים חיוך קצר בסיום כל משפט כמעט בעת דיבורם. זהו חיוך עצבני שאומר לאחרים שהאדם אינו בטוח בעצמו. החיוך נועד לרצות את בן שיחם שלא ינצל את חוסר ביטחונם.

חיוכים יכולים לשמש גם כדי לכסות על רגשות והרגשות אחרים. אדם המפסיד בגמר תחרות חשובה, יחייך באומץ כדי לכסות על רגשותיו האמיתיים. אנשים העובדים עם קהל כל היום, כל יום, משתמשים בחיוכים, המנעימים את מגעיהם עם אחרים. דיילים במטוסים משתמשים בחיוכים בדרך זו, אך חיוכיהם מכוונים גם להרגעת נוסעים החוששים מטיסה.

כל החיוכים האלה מועילים ומשרתים מטרה, אך אינם אמיתיים. בשנות ה־60 המאוחרות, תיעדה קבוצת חוקרים בבירמינגהאם, אנגליה, מספר חיוכים שונים זה מזה. הראשון היה חיוך פשוט - חיוך נעים ללא חשיפת שיניים כאשר מישהו מחייך לעצמו.

החיוך השני קורה כאשר שני אנשים נפגשים. הניבים העליונים נראים לעין, והאנשים מקיימים קשר עין.

החיוך השלישי קרוי חיוך רחב. הוא קורה כאשר אנשים נהנים, מחייכים וצוחקים. בחיוך זה, הניבים העליונים והתחתונים גלויים וקשר העין נדיר.

החיוך הרביעי קרוי חיוך מאורך. השפתיים מתמתחות כדי ליצור פה מאורך. אנשים משתמשים בו מטעמי נימוס או להעמדת פנים שהם נהנים.

החיוך החמישי הוא חיוך של ״מה שלומך?״ בעת שפוגשים זרים. השפתיים מתעגלות למעלה, והפה הפתוח במקצת, חושף את הניבים העליונים.

חיוך מוגזם שאינו כולל את גבות העיניים, משמש להסתרת פחד ודאגה.

לפני כמאה וחמישים שנה, ב־1862, ערך רופא עצבים צרפתי בשם גיום-בנג׳מין-אמאן-דוצ׳ן דה בולון (1875-1806) שורת מבחנים כדי לגלות במה שונה חיוך מזויף מאמיתי. הוא גירה באמצעות חשמל שרירי פנים שונים וצילם את התכווצויות השרירים השונות.

הוא מצא שחיוך מזויף נוצר על-ידי שריר הלחי הראשי היורד מעצמות הלחיים לזוויות השפתיים. שריר זה נמשך על-ידי השפתיים לצדדים ולמעלה, ויוצר חיוך מזויף.

חיוך אמיתי נוצר על ידי פעולות שריר הלחי הראשי ושריר העין החוגי, המקיף את העיניים. דוצ'ן כתב: ״רגש השמחה הגלוי מבוטא על הפנים על-ידי צירוף ההתכווצות של שריר הלחי הראשי ושריר העין החוגי. הראשון מציית לרצון, ואילו השני נכנס לפעולה רק באמצעות הרגשות המתוקים של הנפש״.

במילים אחרות, חיוך אמיתי מכווץ את הקצוות החיצוניים של העיניים, מרים את הלחיים ומפעיל את קצות הפה. זו מתנה נפלאה לקבל חיוך אמיתי. הוא מידבק, ואם קיבלת חיוך כזה, יש סיכוי רב שתשמח ותחזיר אותו.

חיוך מזויף מפעיל רק את קצות הפה. קשה לזייף חיוך אמיתי. לרוב האנשים יש חיוך חברתי, אותו הם מפעילים בבואם במגע עם אנשים שאינם קרובים אליהם במיוחד. את החיוך האמיתי שלהם הם שומרים לאנשים שהם אוהבים.

מפליא שתינוקות יכולים לייצר חיוכים חברתיים ואמיתיים, כפי שהראה ניסוי שנערך על 35 תינוקות. החוקרים גילו שתינוק בן עשרה חודשים יכול לחייך לאדם זר בלי להשתמש בשרירים סביב העיניים. אולם, כאשר אימו של התינוק נכנסת לתחום ראייתו, הוא יחייך חיוך אמיתי.

תוכלו להבחין בנקל בחיוך מזויף אצל כל אדם, אם תתבוננו בו פרק זמן מסוים ותשימו לב לאופן בו הוא מקדם פני אחרים. רוב האנשים יקבלו חיוך מזויף, אך אלה שהאדם מחבב באמת, יקבלו חיוך אמיתי.

ידיעת כל זה תאפשר לך לדעת מהי הרגשתו של אדם כלפיך. תוכל גם לקבוע עד כמה רעיונותיך מתקבלים ברצינות. אם אתה מקבל חיוך מזויף, ייתכן שכדאי לך לשכוח מהרעיון המסוים וללכת לכיוון אחר. כמו כן, למשל אם יזהה מטפל רגשי הגון, חיוך מזוייף על פני המטופל בסיום הטיפול, הוא בוודאי ילמד שהלה מתבייש לספר לו שהוא לא מרוצה באמת או שהוא לא מספיק טיפל בבעיה האמיתית, ועל ידי כך הוא יטפל בו יותר ביסודיות ולעומק, עד שהוא יזהה שהוא מחייך חיוך אמיתי ולא רק חיוך מנומס.

ידוע ש"החיוך נובע משמחה אך הוא גם יוצר שמחה".

לפני כ-90 שנה, גילה ד״ר ישראל וויינבאום, פיזיולוג צרפתי, שכאשר מישהו מחייך במתכוון, הוא ירגיש תוך זמן קצר יותר בטוח ומאושר. באותו אופן, העוויית פנים מכוונת יוצרת הרגשות שליליות. רוברט זאיונץ, פרופסור לפסיכולוגיה בגימלאות מאוניברסיטת סטאנפורד, גילה מחדש מחקר זה, והעלה את ההשערה שמכיוון שחיוך קשור לרגשות שמחה, חיוך במתכוון מעודד את המוח לשחרר מעבירים כימיים בין ־ עצביים חיוביים הגורמים לאדם לחוש שמח יותר. הוא כתב: ״הדרישה מאנשים לחייך, ללא הבדל מהי הרגשתם האמיתית, מביאה לרגשות חיוביים מוגברים. העוויית הפנים, לעומת זאת, מחלישה אותם".

חיוך בפה סגור: אנשים הרוצים לשלוט על אחרים, מחייכים לעיתים רחוקות. כאשר הם נאלצים לחייך, הם מפעילים שני סוגים של חיוכים בפה סגור. הראשון הוא חיוך חתום. בחיוך זה מוחזקות השפתיים יחד בעוד שזוויות הפה מתמתחות לצדדים. סוג חיוך זה עשוי לתסכל אחרים, מכיוון שאי אפשר לומר אם האדם מחייך או לא. מבחינה מסוימת, אדם זה שומר על רגשותיו האמיתיים חבויים מאחורי החיוך.

החיוך השני בפה סגור הוא החיוך העצור. בחיוך זה, השרירים סביב הפה מתוחים, ביוצרם את הרושם שהאדם עמד לחייך, אך הצליח לעצור בעד החיוך.

אנשים משתמשים בחיוכים בפה סגור, גם כאשר אינם רוצים לגלות את רגשותיהם האמיתיים. כאשר מישהו אומר לך: ״אל תהיה מודאג בגלל זה״ ואז מחייך אליך בפה סגור, ייתכן שעליך להיות מודאג לגביו, שכן הוא מסתיר את תסכולו או את היותו מוטרד מאחורי חיוך בפה סגור.

צחוק: צחוק הוא הבעה ספונטנית משועשעת הקורית כאשר קורה משהו מצחיק. צחוק הוא מידבק, ולאחר שאדם אחד מתחיל לצחוק, כולם מצטרפים אליו.

צחוק יכול להיות גם נשק רב עוצמה. זה קורה כאשר מישהו צוחק ממישהו ולא איתו. יש אנשים המסוגלים לקבל זאת ברוח טובה, ואילו אחרים חשים פגועים ומושפלים כאשר הם מרגישים שאחרים צוחקים מהם.

אנשים צוחקים בדרך כלל מפני שהם משועשעים, אולם גם כאשר הם מודאגים.

נמשיך בעז"ה בשבוע הבא

מאת: אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!