עו"ד גיל גולן: חשיבות כתיבת צוואה

אצל הרבה אנשים רווחת המחשבה שהם לא צריכים לכתוב צוואה אולי כי אין להם נכסים או שבכל מקרה הרכוש שלהם יתחלק בין בני המשפחה. כמו כן, בדרך כלל בני האדם אינם נוטים לעסוק במה שיקרה להם אחרי מאה ועשרים שנה. הדברים אמורים גם בנוגע להיבטים הממוניים של הפטירה, ובראשם, הירושה.

צוואה יכולה לתקן עוולות ויכולה למנוע סכסוכי ירושה מיותרים, משפחות שלימות נהרסו בזמן חלוקת הירושה בגלל שלא נכתבה צוואה.

באופן עקרוני הוראות חוק הירושה תשכ”ה-1965 קובעות שכאשר האדם נפטר העיזבון יעבור ליורשים שלו. לפי הדין חלוקת העזבון אמורה להיעשות לפי מעגלי הקרבה למוריש כקבוע בחוק, אמנם יש מצבים בהם האדם רואה לנכון לחלק את הרכוש שלו באופן שונה מזה הקבוע בחוק.

לפי החוק, הרכוש אמור להיות מחולק חצי לבן/ת הזוג וחצי לילדים, אם היו לשניים ילדים. כאשר ילדי הזוג מחלקים את הרכוש ביניהם בחלקים שווים. בהמשך המאמר נתייחס לשוני בין הדין האזרחי לדין הדתי, אך חשוב כי חלוקה זו תיעשה באופן שיהא תקף הן על פי הדין הדתי והן על פי החוק הישראלי.

מהם הדגשים בכתיבת צוואה

כאשר באים לכתוב צוואה חשוב לשים לב למס' דגשים:

1. צוואה הינה למעשה מסמך שכותב המוריש ובו הוא מציין בו מה הוא רוצה לעשות עם רכושו לאחר לכתו מן העולם.

2. כתיבת צוואה הינה כדאית ולאו דווקא כאשר יש למוריש נכסים וברצונו “לעשות סדר” לאחר מותו ולמנוע סכסוכים מיותרים בין יורשיו. רבים מאיתנו מכירים משפחות שלימות שנהרסו ונחרבו על עסקי חלוקת הירושה. עריכת צוואה על פי ההלכה ובאופן שעומד גם על פי חוק המדינה, בכוחה למנוע סכסוכים ופירוק משפחות.

3. שיקולי מס – ירושה על פי החוק פטורה ממס.

4. חשוב!! כאשר כותב הצוואה הנו אדם מבוגר ייתכן וישנה ירידה במצב הקוגנטיבי שלו ולכן יש לקחת בחשבון שידרשו מסמכים נוספים בנוסף לצוואה לפני עריכת הצוואה ובעת עריכתה. לדוגמא אדם קשיש המבקש לערוך צוואה, במרבית המקרים יידרש להציג אישור מרופא גריאטרי או פסיכיאטר שיאשר כי כותב הצוואה כשיר מבחינה קוגנטיבית לערוך את הצוואה.

החוק הישראלי מכיר בכמה סוגי צוואות.

החוק מאפשר מספר צוואות (צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, צוואה בכתב יד וצוואה בעל פה) ורק באמצעותן ניתן למנוח להוריש את רכושו. צוואה שאינה עולה על דרישותיה של אחת מהצוואות המוזכרות בחוק – בטלה.

צוואה בכתב יד

על פי סעיף 19 לחוק הירושה, ישנה צורת עריכת צוואה נוספת והיא צוואה בכתב יד. על פי החוק צוואה בכתב יד חייבת להיות כתובה כולה בכתב ידו של המצווה בלבד וחתומה בחתימתו. וחייבת להכיל מספר פרטים כגון: שם מלא של המבקש, תאריך עריכת הצוואה ועוד..

צוואה בעדים.

על-פי סעיף 20 לחוק הירושה, צוואה בעדים היא צוואה הנערכת במעמד שני אנשים, שהמצווה (כותב הצוואה) קבע כי הם העדים לצוואתו ("עדי קיום").

• נוכחות העדים נועדה להוכיח את אמיתות הצוואה וכי היא נעשתה מרצונו החופשי של המצווה.

• ניתן לערוך צוואה בעדים ללא צורך בנוכחותו או בחתימתו של עורך-דין, בדומה לצוואה בכתב יד, ויש צורך רק בחתימת שני העדים.

• העדים לצוואה אינם צריכים לדעת מהו תוכן הצוואה והאם המצווה צלול בדעתו, אלא רק להיות עדים לעצם עריכתה של הצוואה.
כדי לערוך צוואה בעדים שתהיה בעלת תוקף מחייב, יש לפעול על-פי הסדר הבא:

הצוואה חייבת להיות כתובה (בכתב יד, או מודפסת). על הצוואה יש לכתוב את התאריך בו נעשתה (גם אותו ניתן לרשום בכתב יד או להדפיס). על המצווה להצהיר בפני שני עדים כי הצוואה המונחת בפניו, עליה הוא עומד לחתום היא אכן צוואתו. לאחר ההצהרה, חותם המצווה על הצוואה בכתב ידו בפני שני העדים. על העדים לאשר באותו המעמד (מיד לאחר הצהרת המצווה וחתימתו על הצוואה) כי המצווה הצהיר שזו צוואתו וחתם בפניהם על הצוואה. אישור העדים צריך להיות בכתב וחתום בכתב ידם על גבי הצוואה. רצוי לחתום על כל אחד מדפי הצוואה.

חשוב להקפיד כי עריכת הצוואה תעשה על-פי הסדר וכי כל הפעולות הללו תבוצענה באותו מעמד (כלומר באותה הזדמנות ולא בפרקי זמן שונים).
צוואה בפני רשות

על פי סעיף 22 לחוק הירושה, צוואה בפני רשות היא צוואה הנאמרת בעל פה או מוגשת בכתב בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון. אם הצוואה נאמרת בעל פה היא מוקראת למצווה בידי הרשות, ובסופה יבואו הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות על מועד עריכת הצוואה וכי כי הצוואה נערכה בידי המצווה.

צוואה בעל פה.

ידועה גם בשם צוואת "שכיב מרע." על פי סעיף 23 לחוק הירושה אפשרות זו קיימת רק במקרה שהמצווה נמצא על סף מוות, או רואה עצמו במצב כזה. הצוואה חייבת להיעשות לפני שני עדים לפחות אשר שומעים את צוואתו בעל פה של המצווה טרם מותו. על העדים להעלות את הצוואה על הכתב מייד לאחר שהמצווה העיד בפניהם את צוואתו בעל פה ועל העדים להגיש את צוואתו של המצווה לבית המשפט או אל הרשם לענייני ירושה. צוואת שכיב מרע הינה צוואה אשר מוגבלת בזמן ובטלה לאחר חודש, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.

הפקדת צוואה

הוראת סעיף 21 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כי "מי שעשה צוואה בכתב יד ובעדים רשאי להפקידה אצל רשם לענייני ירושה..." וכן סעיף 22(ה) לחוק לפיו: "צוואה שנעשתה בפני רשות ניתן להפקידה אצל רשם לענייני ירושה". המחוקק הציע פתרון – ניתן להפקיד צוואות באופן מסודר בלשכת הרשם לענייני ירושה, בהתאם לחוק הירושה ותקנותיו.

חשוב לדעת כי הפקדת צוואה אצל הרשם לענייני ירושה אומנם אינה חובה ואינה נותנת תוקף לצוואה, אך יש בכך חשיבות רבה. הרשם לענייני ירושה משמש למעשה כמעין כספת, שבה הוא מחזיק צוואות. ברגע שאדם נפטר ומגישים לרשם לענייני ירושה, או לבית הדין הרבני, בקשה לקיים את צוואתו או להוציא צו ירושה, הרשם בודק קודם כל אם יש אצלו צוואה אחרת שהופקדה. במידה וכן, הוא מודיע ליורשים שמופיעים בה, שהופקדה אצלו צוואה.
מנתוני חופש המידע של משרד המשפטים עולה כי בתקופת הקורונה ישנה ירידה חדה בהפקדת הצוואות.

כך לדוגמא, בחודש מרץ 2019 הופקדו במשרדי האפוטרופוס הכללי 636 צוואות, בעוד במרץ 2020 הופקדו 311 בלבד - פחות ממחצית. גם בחודש מאי 2020 יש ירידה של למעלה מ-50% במספרי הפקדות הצוואה - 254 בלבד לעומת 649 בחודש המקביל בשנה שעברה. בחצי שנה האחרונה כולה הופקדו 1663 לעומת 3958 צוואות שהופקדו בתקופה המקבילה אשתקד.

מצב זה כנראה ישתנה מאחר ועד כה הפקדת צוואה אצל רשם הירושות נעשתה ע"י מסירה פיזית. אך בעקבות נגיף הקורונה החליטו במשרד המשפטים להקל על הציבור ומעתה ניתן לפקיד את הצוואה באופן מקוון.

צו קיום צוואה.

חשוב לדעת שלא ניתן לממש צוואה מבלי שמוציאים צו קיום צוואה מרשם הירושות או מבית הדין הרבני. זאת לפי סעיף 39 לחוק הירושה. בקשה לצו קיום צוואה הינה בקשה המוגשת לרשם לענייני ירושה כדי שהצוואה תיכנס לתוקף. הבקשה תוגש על ידי הזכאים על-פי הצוואה (הרשומים בצוואה), לאחר פטירת האדם אשר הותיר אחריו את הצוואה.

מה קורה כשנפטר לא כתב צוואה?

במידה ולא נכתבת צוואה, רכוש הנפטר מתחלק לפי חוק הירושה. קרוב לוודאי, שאם הנפטר לא דאג להכין צוואה מראש, הרכוש לא יתחלק כמו שרצה ועלול לגרום לסכסוכים ומריבות בין בני המשפחה. יותר מכך, במידה ואין לנפטר קרובי משפחה, והוא לא כתב צוואה, כנראה כל רכושו יהפוך להיות רכוש המדינה.

החשיבות של עורך דין בכתיבת צוואה.

כפי שסקרנו במאמר זה, לכתיבת צוואה, הפקדתה ומימוש הצוואה יש קריטריונים רבים הכרוכים בבירוקרטיה רבה. מקרים רבים הנידונים בבתי המשפט בנוגע לפרשנות כזו או אחרת של הצוואה יכולים היו להימנע, לו רק היה בוחר המנוח לכתוב אותה בליווי משפטי. לכן, מומלץ מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בירושות ועריכת צוואות.

השוני בין הדין הדתי ולדין הישראלי

בארץ ניתן לערוך צוואה בהתאם לדין האזרחי, דהיינו לפי הוראות חוק הירושה כאמור, וכן בהתאם לדין הדתי. באופן עקרוני, קיימים מספר הבדלים בסיסיים בין צוואה הלכתית לצוואה אזרחית ההבדלים הם רבים אך לצורך המאמר ניקח כמה דוגמאות בודדות:

1. על פי הדין האזרחי בנות יורשות בשווה עם הבנים ועל פי הדין הדתי (ההלכה) רק הבנים יורשים.

2. החוק אינו מכיר בירושת הבכור אשר יורש פי שניים מאשר כל בן אחר המכונה יורש פשוט. לדוגמא: אם יש שלשה אחים ואחד מהם הינו בכור, מחלקים את העיזבון לארבעה חלקים שווים כאשר הבן הבכור מקבל שני חלקים (חצי מהעיזבון) ושאר הבנים מקבלים חלק אחד (רבע מהעיזבון).

3. על פי הדין האזרחי האישה יורשת חצי מעיזבון הבעל, בעוד שעל פי ההלכה יש לה זכויות שונות למזונות ולמדור מן העיזבון, אך אינה יורשת את בעלה בעיזבון.

4. על פי ההלכה הבעל יורש את כל נכסי אשתו, ועל פי הדין האזרחי רק מחצית מעיזבונה (כשיש לה ילדים).
מצב זה של אי התאמה בין אופן הירושה על פי ההלכה, ובין חלוקת הירושה על פי החוק עשוי ליצור מתיחויות משפחתיות לאחר מות אדם.
צוואה על פי ההלכה היהודית בדרך של "מתנה מחיים"

ההלכה היהודית אינה מכירה בצוואה הנכתבת על-פי העקרונות המנחים של החוק הישראלי, במסגרתו המוריש מורה כיצד יחולקו נכסיו לאחר מותו. הדרך ההלכתית להתנות על חוקי הירושה היא באמצעות "הענקת" הרכוש במתנה על הנייר עוד בחייו של המוריש. ההלכה היהודית קובעת ש'אין קניין לאחר המוות', כלומר אחרי שבן אדם הולך לעולמו, אין שום תוקף לציווי שלו. פעולות משפטיות צריכות להיעשות בעודו בחיים".

על כן מוטלת כמעט על כל אדם החובה לערוך צוואה המותאמת הן בהתאם לדין האזרחי והן לדין הדתי. בשביל זה, על המוריש לדאוג לנספח הלכתי לצוואה שיכלול מרכיבים עיקריים שיתנו תוקף הלכתי לצוואה המשפטית הרגילה. אחד מהם הוא מרכיב שיגדיר שהנכסים ניתנים במתנה לאישה ולבנות (או לכל מוטב אחר שאיננו יורש מבחינה הלכתית), מיום החתימה עוד בחייו, כאשר יכולת מימוש המתנה על ידי המוטבים תהיה לאחר מות המוריש, ההלכה קובעת שאדם אינו יכול לתת במתנה נכסים שירכוש בעתיד.

אך, דרך זו אינה פותרת את המגבלה ההלכתית, להקנות 'דבר שלא בא לעולם'. בצוואה, פעמים רבות יש רצון להתייחס גם לנכסים שאינם ברשותו של אדם. לדוגמא, אם המוריש יירש נכסים לאחר עריכת הצוואה, הצוואה, באשר היא הקנאה מחיים, לא תוכל להתייחס לאותו ממון.

לפיכך, יש להימנע להסתמך על מנגנון של "מתנה מחיים" שכן הוא מהווה פתרון חלקי בלבד, כאמור.

הפתרון לכך אם כן, הוא בהוספת חיזוק בדרך של "שטר חצי זכר". האב/בעל "מודה" שהוא חייב לבתו/אשתו סכום כסף גבוה, ומציין שיוכלו יורשיו על פי דין לפטור את עצמם מחוב זה, אם יתנו לה סך מסוים מנכסיו שנפלו להם בירושה (המקובל היה לכתוב סך השווה לחצי מחלקו של זכר היורש, אבל בעיקרון אין מניעה לקבוע חלק הזהה לחלקו של הזכר – זכר-מלא). פתרון זה עדיף על פתרון מתנה מחיים שנזכר לעיל, משום שבאמצעותו האב/בעל יכול לתת לבתו/אשתו חלק בלתי מסוים מסך הנכסים שיהיו לו בשעת מותו, בניגוד למתנה מחיים, שהיא יכולה לחול רק על נכסים מסוימים.

לסיכום:

חשוב לערוך צוואה שתכיל ותחול גם על פי הדין הדתי והן על פי הדין הישראלי על מנת למנוע קשיים מיותרים ולשמור על השלום בתא המשפחתי לאחר מותו של המוריש.

רבים עושים צוואה אצל עו"ד לפי חוק הירושה אך לנוסח שכתבו אין היה כל תוקף ע"פ ההלכה. מאחר ורבים מתעקשים שלא לשנות מהנוסח שנכתב אצל עוה"ד מחששות שונים שאין כאן המקום לפורטם. עצתי לנסח נספח לצוואה כאמור לעיל, באופן שלהסכם ולצוואה יהיה תוקף ע"פ ההלכה. כמובן שיש לבדוק בצוואה שלא יהיו בה דברים הסותרים לנספח או להלכה.

הכותב הנו עו"ד ויועץ לחה"כ ינון אזולאי. לשאלות והארות ניתן לפנות במייל: [email protected]

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או הלכתי, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!