מחקר: יש קשר בין אמון החרדים בממשלה לציות להנחיות הקורונה

מידת ההיענות של הציבור היהודי הלא חרדי והציבור הערבי בישראל להנחיות הקורונה אינה קשורה למידת האמון בממשלה או לשביעות הרצון של הציבור מטיפולה במגיפה. כך עולה ממחקר חדש שנערך בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. עם זאת, עוד נמצא במחקר כי רק במגזר החרדי נמצא קשר בין אמון ושביעות רצון מהממשלה להקפדה על הנחיות הבריאות, כאשר יש הבדל בין החוגים השונים ואלו שתומכים בממשלה נשמעים להנחיות, וההיפך.

"ממצאים אלה מפתיעים במיוחד, בעיקר נוכח הטענות הרבות הנשמעות בציבור אודות הקשר בין משבר האמון בממשלה והקפדת הציבור הישראלי על הנחיות הבריאות. נראה שאמון בממשלה אינו ערובה להיענות להוראותיה והקשר בין השניים מורכב יותר מכפי שחשבנו. אולם ניכר כי ספציפית במגזר החרדי, שמתאפיין במידת היענות נמוכה, חיזוק האמון בממשלה ושביעות הרצון מטיפולה במגיפת קורונה עשוי לשפר את מידת ההקפדה על הוראות הבריאות", אמר ד"ר איתי בארי, מעורכי המחקר.

במחקר שנערך בקרב 614 משתתפים, בשיתוף המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בשלהי הסגר האחרון, במהלך אוקטובר 2020 ביקשו הדוקטורנטית טליה גורן, ד"ר איתי בארי ופרופ' דנה ושדי, מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה לבדוק האם מידת האמון בממשלה משפיעה על היענות להוראות הקורונה.

המשתתפים במחקר דיווחו על מידת הקפדתם על שלוש הנחיות בריאות בסיסיות: עטיית מסיכה, שמירת מרחק ושטיפת ידיים. הנתונים שדווחו דורגו על סקאלה של 0-"אף פעם לא מקפיד/ה" ועד 100- "מקפיד/ה תמיד". כמו כן, נמדדו משתנים נוספים כגון מידת האמון בממשלה, מידת שביעות הרצון מתפקודה בעת משבר הקורונה ומשתנים חברתיים ודמוגרפיים נוספים.

מתוצאות המחקר עולה כי שיעור ההיענות הממוצע של החברה בישראל עומד על 82.4 מתוך 100. בחלוקה למגזרים, נמצא כי האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, קרי: האוכלוסייה החילונית-דתית, מובילה במידת ההקפדה על הוראות הבריאות עם ציון של 83.9, ואחריה המגזרים הערבי והחרדי עם 78.9 ו-78.3 בהתאמה.

כמו כן, נמצא קשר חיובי בין מידת האמון בממשלה ושביעות הרצון מהממשלה למידת ההיענות להנחיות הקורונה רק בקרב המגזר החרדי. ככל שמידת האמון בממשלה ושביעות הרצון מהממשלה של החרדים גבוהות יותר, כך הם נענים יותר להוראות הבריאות. ולהיפך, ככל שהחרדים נותנים פחות אמון בממשלה ושביעות הרצון שלהם מהממשלה קטנה, כך הם נענים פחות להוראות הבריאות.

"במגזר הערבי ובאוכלוסייה היהודית הלא חרדית קשר זה לא התקיים. כלומר גם אנשים שנותנים אמון בממשלה או לא נותנים אמון ואנשים שמרוצים או לא מרוצים מתפקודה של הממשלה דיווחו כי הם נענים להנחיות במידה דומה", אומרת הדוקטורנטית טליה גורן שמוסיפה כי "בהחלט ייתכן שלתמונה הפוליטית הייחודית בישראל כמו גם לחומרת המגיפה בזמן המחקר יש תרומה משמעותית לניתוק הקשר שבין אמון בממשלה להיענות להנחיותיה בקרב חלק מהציבור".

“מחקרים דומים שעסקו בהתפרצות של מגיפות וסכנות בריאות קודמות, הדגישו את חיוניותו של האמון בממשלה להשגת ציות להנחיות בריאות ומיגור המגיפה. אולם, ניכר שמאפייניה הייחודיים של מגיפת הקורונה, כגון היקפה ומשכה, משפיעים ומשנים את מערך הגורמים שמעצבים את התנהגותנו ואת מידת הקפדתנו על הוראות משרד הבריאות”, סיכמה פרופ’ ושדי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!