מנכ"ל לאומי בוועידת ישראל-דובאי: "השלום ייבנה גם באמצעות אנשי עסקים":
חנן פרידמן, מנכ"ל לאומי, בנאום בוועידת ישראל-דובאי הראשונה:"פיתוח הקשרים הכלכליים בין ישראל לאיחוד האמירויות יפתח ערוצי מסחר עם מדינות נוספות במפרץ ובאפריקה" • מנכ"ל לאומי אמר עוד כי "שלום אמיתי אינו מונע ונבנה רק על ידי ראשי מדינות, אלא מובל ומחוזק על ידי אומות ואנשים. השלום ייבנה גם באמצעות אנשי עסקים משתי המדינות, שימנפו את ההזדמנות ההיסטורית הזו לטובת שני העמים"
- כתבה מקודמת
- י"ג כסלו התשפ"א
"אנו מאמינים שפיתוח הקשרים הכלכליים בין ישראל לאיחוד האמירויות יפתח ערוצי מסחר עם מדינות מפרץ נוספות ומדינות אפריקה, וישפיע על כל היחסים במזרח התיכון. יש לכך חשיבות רבה לשיפור שתי הכלכלות. הדבר יעודד לא רק רווחה כלכלית, אלא גם יעודד ביטחון ויציבות מתמשכים באזור כולו. עם זאת, אנו מבינים ששלום אמיתי אינו מונע ונבנה רק על ידי ראשי מדינות, אלא הוא מובל ומחוזק על ידי עמים ואנשים. השלום ייבנה גם באמצעות אנשי עסקים משתי המדינות, שימנפו את ההזדמנות ההיסטורית הזו לטובת שני העמים, וישתפו פעולה בנושאים כגון חדשנות, יזמות ותיירות". כך אמר מנכ"ל לאומי חנן פרידמן, בוועידת ישראל-דובאי הראשונה.
פרידמן ציין כי "אם בעבר, הסכמי שלום נחתמו בין מדינות שכנות במטרה להשיג הגנה וביטחון, היום המציאות היא ששלום נחתם בעיקר מסיבות כלכליות. אנחנו מונעים על ידי הרצון לשיתופי פעולה בין אנשים ומדינות. הודות לטכנולוגיה והיכולת להתנייד ולנייד סחורות בקלות, הפכנו לכפר גלובלי שאיפשר להסכמים כאלה לקרום עור וגידים. אמנם משבר הקורונה שם אותנו על 'הולד', אבל זהו מצב זמני שאין בכוחו למנוע את המשך המגמה.
"במקביל, בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מקרים שבהם קונפליקטים בין מדינות מנוהלים באמצעות צעדים כלכליים, כגון הסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן, רוסיה, צפון קוריאה וסין. גם זו עדות לאופן שבו השיקולים הכלכליים נתפסים כחשובים לא פחות משיקולים בטחוניים ביחסים בין מדינות".
כדי להמחיש את הפוטנציאל הרב הגלום בשיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, התייחס פרידמן לשני סקטורים מרכזיים – המים והמזון. בנוגע לסקטור המים ציין פרידמן כי "היעד האסטרטגי של האמירויות להוריד את צריכת המים ב-21% עד שנת 2036 והגדלת השימוש של מים מושבים ב-95%, יכול להתממש בזכות ידע וטכנולוגיות ישראליות". בנוגע לענף המזון, הזכיר פרידמן את האסטרטגיה של האמירויות להתברג עד שנת 2051 בראש המדד העולמי לביטחון תזונתי, "וגם בכך לידע הישראלי יש הרבה מה לתרום".
פרידמן התייחס גם להתרשמותו מאיחוד האמירויות: "האופן שבו האנשים באיחוד האמירויות ממוקדים בלנוע קדימה, תוך מציאת פתרונות לבעיות והתגברות על מכשולים – הרשים אותי. הדבר המחיש לי כיצד איחוד האמירויות הצליחה להפוך, בפרק זמן קצר כל כך, לכוח כלכלי גלובלי משמעותי. התרשמתי במיוחד מהתכנון האסטרטגי ארוך הטווח והיכולת להוציאה לפועל בסטנדרטים הגבוהים ביותר. ללא ספק, עלינו ללמוד מהיכולות הללו".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות