מחקר ישראלי: מפגשים עם אותו גיל מדביקים פחות

למה להתבודד כשאפשר ליהנות בחברה? אם מתחילת המגיפה ישנם מבוגרים רבים שמוצאים את עצמן מבודדים בבתים ונמנעים מכל מגע עם החברה, מתברר שהם יכולים לצאת לפעילות חברתית, לשיעור ותפילה בבית הכנסת או לחילופין לפעילות ואינטרקציה עם חברים, אם כי עליהם להקפיד שהפעילות תהיה עם בני אותו הגיל.

התיאוריה החדשה הזו עולה ממחקר ישראלי חדש שמצא שניתן להוריד את אחוזי התמותה מקורונה בעזרת צעד פשוט יחסית, והוא שאנשים יפגשו רק עם בני גילם. המחקר, שנערך בחוג סגול לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Open Biology, חישב ומצא שבקרב אנשים בני 55 ומעלה ניתן להוריד את שיעור התמותה בעד 91 אחוזים, אם קבוצת גיל זו תיפגש רק עם בני משפחתם שגרים בביתם ועם אנשים מאותה קבוצת גיל שלהם.

"בעזרת מודל מתמטי שבנינו, מצאנו כי ניתן להוריד את אחוז התמותה מקורונה על ידי הפרדת מפגשים בין קבוצות גיל שונות. יש לאפשר לקבוצות הגיל, בעיקר המבוגרות, להיפגש עם בני גילם על ידי פתיחת החנויות השונות, בתי הקולנוע והמסעדות בשעות שמיועדות רק להם", אמרה ד"ר שני שטרן עורכת המחקר.

ד"ר שטרן בנתה יחד עם עמיתיה, תלמיד המחקר לירון מזרחי וד"ר הודא עדואן שכידם, מודל מתמטי לבחינת חלופות שונות מלבד הטלת סגר, כאשר אותן חלופות מבקשות להביא להורדת התחלואה אם כי ללא הטלת סגר. המודל החישובי מתבסס על מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים אודות קצב התפשטות הווירוס, זמן התחלואה, כמות התמותה והתפלגות האוכלוסייה, המתייחסים לאוכלוסייה באיטליה ובישראל.

איך זה עובד? המודל בודק את התפשטות המחלה בקרב קבוצה וירטואלית של 50 אלף איש שחולקו לארבע קבוצות גיל: 0-14, 15-34, 35-54 ו-54 ומעלה. כל קבוצת גיל נפגשה רק עם בני המשפחה שמתגוררים איתם בבית (ללא מגבלות) ועם עוד כ-14 אנשים בני קבוצת גילם, כאשר כולם שמרו על כללי הריחוק החברתי ועטו מסיכות. "יצרנו מספר תרחישים של יציאה אפשרית מהסגר שכללו הגבלת קשרים בין קבוצות גיל שונות. אולם, מכיוון שהקשרים החברתיים חשובים ביותר בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת הוספנו קשרים חדשים מאותה קבוצת גיל, כך שכמות המפגשים החברתיים לא ירדה", הסבירה ד"ר שטרן.

מניתוח התרחישים השונים עולה כי בתרחיש המאפשר לכל קבוצות הגיל לקיים קשרים רגלים המתבססים על ריחוק חברתי ועטית מסכה ומגבילים את בני ה- 55 ומעלה להיפגש רק עם בני גילם ובני המשפחה איתם הם מתגוררים, נרשמה ירידה של 62 אחוזים במספר המתים, לעומת התרחיש הבסיסי בו לא היו הגבלות של מפגשים והתמותה הצפויה בקרב אוכלוסייה של 50 אלף הייתה של 2,183 בני אדם. בתרחיש שבו המפגשים החברתיים היו עם בני אותה קבוצת גיל התמותה הצפויה ירדה ל-829 בני אדם. בתרחיש המחמיר ביותר, בו לכל קבוצת גיל מותר להיפגש רק עם קבוצת הגיל שלה (ובני המשפחה מאותם המגורים ללא מגבלה) והיא לא מוסיפה לעצמה קשרים חדשים נרשמה ירידה של 91 אחוזים בתמותה לעומת תרחיש הבסיס - מ-2,183 מתים ל-189 אנשים מתים.

"אנחנו מקווים שהחיסון כעת קרוב. בינתיים בשלב הביניים וכדי להימנע מסגר מלא או חלקי, ניתן לייצר מיקרו-סביבות שבהם אנחנו מאפשרים לאנשים מאותה קבוצת הגיל להיפגש, כמו בסופרמרקט או במסעדה. בכך ניתן למנוע סגירת בתי עסק ובכל זאת לתת הגנה רחבה יותר לאוכלוסייה, וזאת מבלי לבודד לחלוטין את האוכלוסייה המבוגרת שיותר מכולנו זקוקה לקשרים חברתיים", אמרה ד"ר שטרן שבעצם מגלה לנו שניתן להוציא את המבוגרים מהבידוד ולאפשר להם לצאת לבתי הכנסת והמועדונים החברתיים, אם כי עליהם להמשיך ולהקפיד על שמירת מרחק מהגילאים הצעירים יותר. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!