הכל תלוי בך: כך תהיו הזוג המאושר עלי תבל

במאמר הקודם הכתרנו את האישה, כ'באבא' האמיתית, תואר מכובד ביותר וגם מחייב בהתאם. וזה מכיוון שיש בכוחה - בכוח הדיבור שלה - 'לחרוץ גורלות' ממש. ומכאן, עד כמה צריכה היא להיזהר בדבריה להיות מורגלת תמיד לדבר בלשון נקיה ומכובדת ובעיקר כלפי הבעל.

אישה שהפנימה דבר זה ותמיד מברכת מכל ליבה את בעלה, ומאחלת לו את כל הטוב שבעולם, הרי שהיא ובעלה עומדים בתור להיות הזוג המאושר עלי תבל.

במאמר הזה, נרחיב את היריעה, כדי שנבין יותר עד היכן הדברים מגיעים, ולהיכן אפשר לרתום את הכוח הזה - בנוסף.

כידוע האישה נקראת 'עקרת הבית' מלשון 'עיקרו' של הבית, היא העיקר והכל מסתובב סביבה, שהרי גם כשהיא עסוקה מאוד בעבודה, מחשבותיה נתונות על המטלות שמחכות לה - ורק לה...- בביתה, מה לבשל ואיך, האם מזג האוויר מאפשר תליית כביסה, ועוד, והכי חשוב, מתי בעלה מגיע לבית כדי שהארוחה תהיה מוכנה בזמן.

ועל זה אמרו חכמינו בתלמוד: "אמר ר' יוסי מעולם לא קראתי לאשתי - אשתי, אלא 'ביתי', שהיא עיקר הבית". וזה מכיוון שעול הבית מונח על כתפיה, ובפועל היא גם נמצאת בבית - בדרך כלל - יותר מהגבר, ולכן השפעתה גדולה יותר על מה שקורה בבית, היא בהחלט נותנת את 'הטון'- תרתי משמע...

מתוך כך, אנו למדים שעיקר חינוך הילדים מגיע מהאישה. שהרי הילדים שומעים מה היא אומרת ובאיזה טון, איך אימם מגיבה ברגעים של זעם והתפרצויות בן אם זה באשמתה או שלא, האם רק מהם היא מבקשת לוותר אחד לשני או שהיא מהווה דוגמא למופת בהתנהגותה, הכל נבדק ונמדד במוחם הרך של הילדים. ושיהיה ברור הם שמים לב להכל, א"א להסתיר מהם, וצריך לזכור את הפיתגם האומר: "ילדים הם צופים טובים, אבל פרשנים גרועים".

לכן על האישה לזכור שכוח דיבורה שניתן לה יתר על האיש, וכמאמר המשנה: "עשרה קבין של דיבור ירדו לעולם תשעה נטלו הנשים ואחד כל העולם כולו". ויש אומרים- תשעה קיבלו ואחד לקחו... זה לא לחינם, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו עשה כך בכוונה תחילה, מכיוון שהוא הועיד לאישה תפקיד חשוב בדיבורה, שהיא זו שתעמוד ותעזור לילדיה להגיע לשפה נכונה ומכובדת ודיבור נאה ומתוקן, ולכן אנו אומרים 'שפת אם', ולא 'שפת אב', כי אם הם היו למדים איך לדבר מהאב, היינו צריכים להסתפק רק בהבעות פנים ובהמהומים בלתי מובנים כדי לנסות להבינם.

וא"כ לסיכום: האישה היא 'שר הפנים' והבעל הוא 'שר החוץ', ומתוקף תפקידה לדאוג ל'אזרחים' הקטנים שנמצאים בבית וגם ל'שר החוץ' המגיע לביקור. וזה בעיקר ע"י הערכתה אליו באופן תמידי יחד עם ברכות ואיחולים לבביים הנאמרים כלפיו - בפניו ושלא בפניו... שהרי ילד ששומע את אימו מדברת בהערכה על בעלה - אביו, ילמד להעריכו ולכבדו בהתאם.

ובנוסף, צריכה האישה לסגל לעצמה סגנון דיבור שיהיה כמה שיותר רגוע ושקט, נעים מכובד ומתוקן, וגם בשעת רוגז, ניתן להיזכר בפתגם האומר: "מים שקטים- חודרים עמוק"... ולהשתמש בטון נמוך אך מצווה, במילים יפות וטובות.

כזו אישה היא 'עקרת הבית האמיתית', עיקרו של הבית ממש, שחינוכה יטמע לדורות בנפשות הרכות של ילדיה וצאצאיה, ודווקא בדברים הקטנים שביום יום בזה היא נמדדת, בתגובות הפתאומיות, ובהפתעות של החיים.

וכמאמר הפסוק: "אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתך, בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך", דהיינו אישה שעושה שימוש נכון בכוחה, דומה לגפן שעיקרו נמצא בצד הכרם אבל ענפיו מטפסים ועולים ניצבים בגאון לאורך כל הכרם מפיצים ניחוחות משכרים ונעימים, כך גם האישה, נראה שיושבת היא בצד בירכתי הבית, אבל כשהיא 'כגפן פורייה' יודעת להשביח ולדאוג לצאצאיה גם בחלק הרוחני שלהם, זה מה שגורם ל'בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך', לילדים מחונכים ומכובדים שעל כל אחד מהם אומרים הסובבים: "אשרי יולדתו".

מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!