ההבדל בין עורך דין לנוטריון

ניתן לומר בתמצית שכל נוטריון הוא גם עורך דין אבל לא כל עורך דין הוא נוטריון.

נוטריון הוא עורך דין שהוסמך על ידי משרד המשפטים להיות למעשה ידו הארוכה של משרד המשפטים ולבצע משימות אשר מתבצעות על ידי רשויות שונות.

כך למשל יכול עורך דין נוטריון לאמת, לאשר ולערוך מסמכים משפטיים מסוימים הדורשים פעולות אלה מצד נוטריון בלבד, על פי החוק.

חתימתו של הנוטריון, במקרים המוסדרים בחוק, נחשבת בעיני בית המשפט כתעודה ציבורית לאישור זהותו של החותם עליו או לעובדה כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם. מסמכי הנוטריון מיועדים לשמש כראיה בבתי משפט או בפני רשויות אחרות, וזאת הן בישראל והן במדינות רבות ברחבי העולם.

על מנת שלחתימת נוטריון יהיה תוקף גם ברחבי העולם נדרש לבצע אימות מסמכים ציבוריים הן מחוץ לה.

מהם אם כך תפקידיו המיוחדים של עורך דין נוטריון על פי סעיף 7 לחוק הנוטריונים מוסמך הנוטריון לבצע את הפעולות הבאות:

לאמת חתימה על מסמך;

לאשר שהחתום במסמך, על שם זולתו, היה מוסמך לכך;

לאשר נכונות העתק של מסמך;

לאשר נכונות תרגום של מסמך;

לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;

לאשר שאדם פלוני חי;

לאשר נכונותה של רשימת מצאי;

לערוך העדה של מסמך סחיר;

לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;

להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;

לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנחתם לפני הנישואין.

לפי חוק הירושה, יכול נוטריון לאשר עשיית צוואה, ולכן מוסמך נוטריון לרשום "צוואה בפני רשות" כשם שמוסמך לכך שופט.

קיימים חוקים רבים נוספים קובעים סמכויות ותפקידים לנוטריון, שעיקרם אישור ותרגום מסמכים המצוינים בחוקים אלו. כך, למשל, חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, קובע כי בקשה לאישור עמותה לאימוץ בין ארצי תהיה מלווה בחוות דעת על הדין הזר, הכוללת תרגום של החוק הזר הנוגע לעניין, ומאושר על ידי נוטריון.

כדי שעורך דין יוכל לכהן כנוטריון עליו להיות אזרח ישראל, חבר לשכת עורכי הדין, שעסק בעריכת דין 10 שנים לפחות, לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון, לא הושעה מלשכת עורכי הדין, ועבר השתלמות מיוחדת. אדם כזה יכול לבקש מוועדה מיוחדת היושבת במשרד המשפטים רישיון להיות נוטריון. הוועדה לרישוי נוטריונים במשרד המשפטים המתכנסת כפעמיים בשנה, בוחנת את מסמכיו של המועמד, ואם נמצא כי הוא ראוי, כי אז לאחר שחתם בספר הנוטריונים והשאיר שם את דוגמת חתימתו יוכל להתחיל לכהן כנוטריון.

לעומתו לא כל עורך דין חייב להיות נוטריון. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי. בניגוד לעבודת הנוטריון אותה לא ניתן לבצע לבד את עבודת עורך הדין כן ניתן להחליט לעשות לבד.

בישראל אדם אינו חייב להשתמש בשירותיו של עורך דין, והוא רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט. כמובן שלכל בחירה כזו יש משמעויות לבחירה כזו יש יתרונות וחסרונות. כתב על כך השופט נעם סולברג:

"המבקשים החליטו לייצג בהליך זה את עצמם. זו זכותם המלאה, גם אם הדבר ידרוש מן הצד שכנגד או מבית המשפט להקדיש מאמץ מסוים על מנת לבצע את 'תרגום' טענותיהם וכתבי טענותיהם לשפה המשפטית. טענותיה של (הצד שכנגד) ... בנוגע לאורך כתבי הטענות ולניסוחם, אינן יכולות להוות תחליף לתשובה לטענות הענייניות העולות מהם. מאידך גיסא, לבחירה שלא להיות מיוצג יש מחירים. אחדים מהם באים לידי ביטוי בפסק דין זה: כללי הפרוצדורה, שנימוקם עמם, לא יתירו למבקשים לשגות ולתקן ללא הרף. טענה שאינה מועלית היום, נוצר לגביה השתק מחר. בקשה שאינה במקומה, אשר תכביד על הצד שכנגד, תוביל להטלת הוצאות משפט. גם להקדשת המשאבים מצד מערכת המשפט יש גבול ... אלו 'כללי הטקס', והבוחר להשתתף בהם עליו להכיר ביתרונות ובחסרונות של בחירתו."

מה משותף לעורך דין נוטריון

אחד מכללי הברזל במקצוע עריכת הדין אשר חל גם על נוטריון חסיון עורך דין-לקוח. על פי החוק, עורך דין נוטריון וגם עורך דין שאינו נוטריון חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. החיסיון נועד לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!