מנהל המחלקה: לשתף את משפחות החולים בתהליך ההחלמה
הדוקטור מוריס שפירא, מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים לניאדו פרסם הערב טור מיוחד בו הוא מתריע: הקשר בין נפש האדם למצבו הפיזי, הוא דבר מוכר ומקובל גם בעולם הרפואה הקונבנציונלית. ולכן המצב בו חולה קורונה שוכב במיטתו במחלקה תוך ניתוק כמעט מוחלט מהנעשה בחוץ, משפיע באופן פיזי גם על הצלחת הטיפול והיכולת של הגוף להתגבר על הנגיף
הדוקטור מוריס שפירא, מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים לניאדו פרסם הערב טור מיוחד בו הוא מתריע כי יש למצוא מתווה אשר יפשר שיתוף של בני משפחותיהם של החולים בנגיף הקורונה, כאשר רווחה נפשית של לחולים תסייע להתמודדות טובה יותר של כלל מערכת הבריאות עם נגיף הקורונה.
להלן דבריו המלאים של ד"ר מוריס שפירא:
כמו לכל העולם ומערכת הבריאות בישראל, גם אלינו הגיעה מגפת הקורונה בהפתעה, אך ההיערכות שלנו למקרי חירום קיצוניים סייעה לנו להפעיל במהירות שיא מחלקת טיפול נמרץ לחולי קורונה ומחלקות קורונה ייעודיות. כבר באמצע חודש מרץ קיבלנו את החולה הראשון למחלקה, ומאז טיפלנו בעשרות נדבקים שרובם הגדול החלים בחסדי שמים.
שמה של מחלקת הקורונה של לניאדו הולך לפניה, וחולים רבים מכל רחבי הארץ ביקשו ובחרו להיות מטופלים במחלקות הקורונה של לניאדו. האיכות הרפואית והצוות המסור והמקצועי שמטפלים מידי שנה בלמעלה מ-180,000 מטופלים, הפכו למבוקשים מה שיצר עומסים חריגים נוספים מעבר לעומס החריג שנוצר בעקבות קצב ההדבקה המהיר שפקד אותנו ב'גל השני' ואיים על יציבות מערכת הבריאות כולה.
מתוך ההבנה שחושב עלינו לטפל גם בחולה ולא רק במחלה, ומתוך היכרות עם העומסים הבלתי אנושיים שאיתם התמודדו אנשי הצוות הרפואי והסעודי של מחלקות הקורונה, תמכנו ואנו תומכים בשיתוף פעולה עם גורמים אזרחיים גם בתוך מחלקות הקורונה.
הקשר בין נפש האדם למצבו הפיזי, הוא דבר מוכר ומקובל גם בעולם הרפואה הקונבנציונלית. ולכן המצב בו חולה קורונה שוכב במיטתו במחלקה תוך ניתוק כמעט מוחלט מהנעשה בחוץ, משפיע באופן פיזי גם על הצלחת הטיפול והיכולת של הגוף להתגבר על הנגיף.
ד"ר מוריס שפירא מנהל מחלקת טיפול נמרץ בלניאדו / צילום: דוברות לניאדו
בחלק מבתי החולים סברו שכניסה של צוותי רפואה ואחיות המחלקה, מספיקה בשביל להתמודד עם מצוקת הבידוד של החולים. אך וודאי, שצוותים רפואיים עמוסים בעבודה דחופה של הצלת חיים כשהם ממוגנים מכף רגל ועד ראש ללא יכולת הקשבה והענקת סימפטיה, הם לא תחליף למגע אנושי שמחייה את הנפש.
את ההשפעה של כניסה של בני משפחה לביקור אצל חולי הקורונה, לא ניתן לצמצם לכדי אמירה של "תחושה טובה" לחולה. ההשפעה היא הרבה מעבר לרק תחושה טובה. למעשה, כל כניסה של גורם מעבר לצוותים הרפואיים של המחלקה, מכניסה אנרגיות חיוביות לחולים ולמחלקה כולה.
בניגוד לאיסור הכניסה המוחלט שנקטו בו בתי חולים אחרים, אנחנו תמכנו לאורך כל הדרך בשיתוף פעולה עם גורמים אזרחיים על מנת שהחולים יפגשו עם כמה שיותר אנשים מבחוץ שיעודדו את רוחם ויסייעו להתגברות הנפשית שלהם על המחלה. אין זה מיותר להדגיש, שהכניסה והביקור של החולים חייבת להיעשות תוך הקפדה מלאה ופיקוח צמוד אחר מילוי כל ההנחיות, כניסה במיגון מלא וקפדני שנעשית אך ורק בתיאום עם צוות המחלקה.
גם בביקורו של מנהל מגן ישראל היוצא הפרופ' רוני גמזו הוא ציין את תפקוד הצוות הרפואי ואמר כי "הצוות במחלקת הקורונה נמצא בתוך המחלקה הרבה יותר ממה שאני מכיר במקומות אחרים, אתם נאבקים על כל חולה כאילו מדובר בשליחות עליונה".
גישה זו של חתירה למקצועיות מקסימלית בלי ויתור על היחס החם, האמפתיה והאכפתיות לכל חולה, היא מאפיין בולט של בית החולים כבר מיום היווסדו. "לשקוד בכל האפשרות להקל כאבם וסבלם של החולים, לשפר את מצב רוחם ונפשם וזה גם סיוע חשוב להתגברותם על המחלה ורפואתם כמבואר בשו"ע". כך ציווה האדמו"ר מקלויזנבורג - הרב יקותיאל יהודה הלברשטם זצוק"ל בדברי היסוד של הקמת בית החולים לניאדו בקרית צאנז בנתניה. כלל זה, כמו שאר הכללים המופיעים בדברי היסוד של בית החולים, הם נר לרגלי כל אחד מאנשי הצוות הרפואי בלניאדו.
בימים אלה של דעיכת הגל השני ב"ה ותחילת הדיבורים על תחלואת החורף ל"ע, אני קורא גם לעמיתים שלנו לתמוך בשיתוף פעולה עם גורמים אזרחיים תוך מתן עדיפות עליונה למחלימי קורונה ובני המשפחות של החולים. אין לי ספק כי רווחה נפשית לחולים תסייע להתמודדות טובה יותר של כלל מערכת הבריאות עם נגיף הקורונה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות